LIAT100001
New member
כאן להתייעצות קלה..
היי
אני ליאת,בת 21, לא בקיאה כלכך בענייני הפורומים ולא יודעת אם זה המקום לשאול,אבל זה הפורום שקפץ לי כשעשיתי בחר אקראי אז אמרתי ... הכל מן אללה
יש לי התייעצות בנוגע למשהו.
בחיים לא היה לי קשר רציני. אפילו לא היה לא-רציני, חוץ מקטעים חד פעמיים, אין לי שום התנסות בעולם הזה של דייטים וזוגיות.. זה ממש ממש חסר לי.
אני יודעת בודאות שהבעיה, רובה אם לא כולה, מתרכזת בי. אני שוללת ובוררת מראש, ואם אני אנתח את עצמי פסיכולוגית אז כמובן שזה נובע מחוסר ביטחון-שוללת מראש כדי שלא ישללו אותי.... ברמה של יתחיל איתי מישהו-ואני קודם כל אחפש מתוך אינסטינקט מה רע בו. אני מגעילה את עצמי שאני עושה את זה כי אין לי שום זכות לעשות את זה ,בכל זאת, אני כמובן לא הדוגמנית הבאה של ישראל, לא מושלמת ולא קרובה להיות אלוהים.
אני מנסה לעבוד על זה ממש ממש חזק.. כי אני יודעת שמעבר לזה שזה גם רע לי, גם לא פייר ונוראי כלפי הסביבה, אני מקרינה את זה מבחוץ ואני משדרת שאני לא מעוניינת וסגורה לחלוטין.
ההפך הוא הנכון. אני מתה לזוגיות, מתה לאהוב כבר, לא זוכרת אפילו אם קרה לי שרציתי מישהו ממש נואשות.
הגעתי לנקודה שהיא כבר קיבעון של שנים..
בכל מקרה זה היה כדי לתאר את הרקע שלי....השאלה שלי היא אחרת
יצא לי להכיר בחור בן 29, חבר של חבר של קצין שהיה איתי בבסיס ...נו עם ישראל קטן ככה זה עובד.
השיחות שלנו בינתיים ממש זורמות,בעיקר דיבור חברי כזה אבל כן מפלרטטים פה ושם.. מרגישים כמובן את הפער בגיל אבל לא ברמה הסטרית. יש לי הרגשה ממש חזקה שיש לי הרבה מה לתת לו והרבה מה לקחת וללמוד ממנו.
וכאן מגיעה הנקודה שאני מתחילה לחפש את הפגמים. הוא לא הטעם שלי,זה לא מה שאני רגילה,מה חברות שלי יגידו הוא בכלל לא מתאים לי,הוא ככה, הוא ככה, הוא לא ככה.. ואולי כדאי לחסוך את זה מראש בגלל עניין הגילאים..
כבר איבדתי גבולות ואני לא יודעת מתי זה חוסר משיכה ומתי אני סתם מתנהגת כמו מניאקית ושוללת סתם.
באמת יש לי הרגשה טובה לגביו.. ואני כל כך רוצה לצאת מהמצב שלי ולשנות את הפאק הזה שיש לי במוח..זה נוראי וזה שטחי.
קצת איבדתי את עצמי בהודעה..
בעיקר רציתי לשאול את דעתכן-אם יש טעם להתחיל לחשוב על משהו בכיוון עם פער כזה של 8 שנים?
אם זו הייתה חברה שלי-הייתי אומרת לה שלדעתי זה לא כל כך מתאים, שניהם בראש אחר, הוא עם התואר, היא רק השתחררה...
לא יודעת אם זה נובע מהמקום שבו אני שוללת דברים או ממקום הגיוני.
אבל באמת כיף לי לדבר איתו,ונורא זורם בינתיים...
אוף.
אשמח לכל תגובה כי הלכתי קצת לאיבוד..
היי
אני ליאת,בת 21, לא בקיאה כלכך בענייני הפורומים ולא יודעת אם זה המקום לשאול,אבל זה הפורום שקפץ לי כשעשיתי בחר אקראי אז אמרתי ... הכל מן אללה יש לי התייעצות בנוגע למשהו.
בחיים לא היה לי קשר רציני. אפילו לא היה לא-רציני, חוץ מקטעים חד פעמיים, אין לי שום התנסות בעולם הזה של דייטים וזוגיות.. זה ממש ממש חסר לי.
אני יודעת בודאות שהבעיה, רובה אם לא כולה, מתרכזת בי. אני שוללת ובוררת מראש, ואם אני אנתח את עצמי פסיכולוגית אז כמובן שזה נובע מחוסר ביטחון-שוללת מראש כדי שלא ישללו אותי.... ברמה של יתחיל איתי מישהו-ואני קודם כל אחפש מתוך אינסטינקט מה רע בו. אני מגעילה את עצמי שאני עושה את זה כי אין לי שום זכות לעשות את זה ,בכל זאת, אני כמובן לא הדוגמנית הבאה של ישראל, לא מושלמת ולא קרובה להיות אלוהים.
אני מנסה לעבוד על זה ממש ממש חזק.. כי אני יודעת שמעבר לזה שזה גם רע לי, גם לא פייר ונוראי כלפי הסביבה, אני מקרינה את זה מבחוץ ואני משדרת שאני לא מעוניינת וסגורה לחלוטין.
ההפך הוא הנכון. אני מתה לזוגיות, מתה לאהוב כבר, לא זוכרת אפילו אם קרה לי שרציתי מישהו ממש נואשות.
הגעתי לנקודה שהיא כבר קיבעון של שנים..
בכל מקרה זה היה כדי לתאר את הרקע שלי....השאלה שלי היא אחרת
יצא לי להכיר בחור בן 29, חבר של חבר של קצין שהיה איתי בבסיס ...נו עם ישראל קטן ככה זה עובד.
השיחות שלנו בינתיים ממש זורמות,בעיקר דיבור חברי כזה אבל כן מפלרטטים פה ושם.. מרגישים כמובן את הפער בגיל אבל לא ברמה הסטרית. יש לי הרגשה ממש חזקה שיש לי הרבה מה לתת לו והרבה מה לקחת וללמוד ממנו.
וכאן מגיעה הנקודה שאני מתחילה לחפש את הפגמים. הוא לא הטעם שלי,זה לא מה שאני רגילה,מה חברות שלי יגידו הוא בכלל לא מתאים לי,הוא ככה, הוא ככה, הוא לא ככה.. ואולי כדאי לחסוך את זה מראש בגלל עניין הגילאים..
כבר איבדתי גבולות ואני לא יודעת מתי זה חוסר משיכה ומתי אני סתם מתנהגת כמו מניאקית ושוללת סתם.
באמת יש לי הרגשה טובה לגביו.. ואני כל כך רוצה לצאת מהמצב שלי ולשנות את הפאק הזה שיש לי במוח..זה נוראי וזה שטחי.
קצת איבדתי את עצמי בהודעה..
בעיקר רציתי לשאול את דעתכן-אם יש טעם להתחיל לחשוב על משהו בכיוון עם פער כזה של 8 שנים?
אם זו הייתה חברה שלי-הייתי אומרת לה שלדעתי זה לא כל כך מתאים, שניהם בראש אחר, הוא עם התואר, היא רק השתחררה...
לא יודעת אם זה נובע מהמקום שבו אני שוללת דברים או ממקום הגיוני.
אבל באמת כיף לי לדבר איתו,ונורא זורם בינתיים...
אוף.
אשמח לכל תגובה כי הלכתי קצת לאיבוד..
