כאן נמחקה הודעה פרסומית, אבל

[עוד יבואו ימים]

כאן נמחקה הודעה פרסומית, אבל

אפשר לדון בעניין. הקנביס הרפואי הוא אמצעי שהחל להיות מאושר ממש בשנים האחרונות בישראל כאפשרות לטיפול במספר מוגבל של מחלות ומצבים רפואיים. יש אגודות ש"מפיצות" את הקנביס כ"הצלחה", "הצלה" ואפילו "נס". יש מי שפוסל אותו מכל וכול. אני מזמינה אתכם לשאולאו לספר על חוויות נייסונות או שאלות שיש לכם בעניין הקנביס. אשמח לתרום מהידע שלי בעניין. ** ולעניין המחיקה, רק לצורך הבהרה, החבר'השפרסמו כאן - לא ביקשו רשות, ואין לי שום דרך לברר מה זה "עוזרים לכם להשיג קנביס", שאותו הם מפרסמים. קנביס יש לזכור, הוא עדיין סם לפי חוקי מדינת ישראל, ואין לי שום עניין לפתוח כאן במה לשיווק אגרסיבי של הסם בלי הבחנה. מי שיכול ואמור להמליץ ו"לעזור" לקבל אותו, הוא רק רופא מטפל.

 

[11161]

קודם כל - כל הכבוד

על פתיחת הפורום. אני בוחן לקיחת קנביס רפואי מכיוון שיש לי כאב ללא סיבה בכל הגוף (13 שנים) ושום תרופה לא הועילה באופן משמעותי לכאב עצמו (משככי כאבים שונים, ליריקה, אלטרול, רסיטל משפיע לטובה על מצב הרוח שזה גם משהו מועיל) אני שוקל לנסות גם קנביס רפואי. שתי בעיות יש לי עם זה: 1. הפעילות של המוח שלי זה דבר מאוד יקר בחיים שלי. לא הייתי מוכן שהיצירתיות ויכולת החשיבה והלמידה יפגעו. השאלה האם צפוי נזק כזה (לא מדבר על פחות ריכוז ברגע שלוקחים, אלא על פגיעה קבועה במוח) 2. החלטתי לשמור על "סודיות רפואית" בתרופות שאני לוקח, ולהתחיל לקחת תרופות באופן פרטי בלבד ולא דרך רופא משפחה, כדי למנוע בעיה עתידית בהגעה למקומות עבודה איכותיים - יש דרך לקחת קנביס רפואי באופן פרטי (בלי תיעוד אצל רופא המשפחה)? תודה

 

[עוד יבואו ימים]

ברוך הבא

אז ככה, כמו שכתב לך נימ כאן למטה, יש פנים לכאן ולכאן. האם ניסו לאבחן מה יש לך? האם שללו פיברומיאלגיה? האם שללו תסמונת תשישות כרונית? לא שזה משנה במיוחד, כי לא שיש להם איזה פתרון קסם, אבל לעתים ידיעת ההגדרה יכולה להועיל. מכל מקום, הקנאביס - כמו שאמר נימ, הוא קצת כמו כל תרופה. יש לו תופעות לוואי, והשפעות כאל הואחרות, אבל יש לו גם , כנראה, תועלת לסובלים מכאב. לא ברור אם הוא באמת משכך כאב, או פשוט משנה את סף ההרגשה במוח, את סף הרגישות, ולכן מקהה את הפענוח של המוח לגבי תחושת הכאב. גם ליריקה, סימבלטה, אלטרול, מורפין וכל אחד מהתרופותה אחרות משפיע על המוח. לאורך זמן. כולם גורמים בסופו של דבר לשינויממש במבנה המוח. אין מספיק מחקר על כל זה אבל יש כבר ממצאים שמעידים על כך. יש פגיעה בזיכרון לטווח קצר, יש פגיעהבריכוז, יש פגיעה בחדות המחשבה, יש גם גרימה של קוצר רוח והתפרצויות לעתים, ו.. לא פחות מזה הם משפיעים על מנגנוני שינה. נוצר לעתים קושי בשליפת מילים, ו.. לאייאמן, אבל חלק מהם גם פוגעים בפוריות (של נשים, לפחות). אבל.. וזה אבל גדול, לעתים איןבררה. וזו האפשרות היחידה להתמודד עם הכאב. ולכן, צריך לעשות ניהול סיכונים, ולהחליט מה עדיף. במקרים של כאב שאינו מאפשר תפקוד, עדיף לעתים "להקריב" את חדות המחשבה לטובת תפקוד יום-יומי מסוים או חלקי. לגבי הקנביס, נשמע שהוא פחות מסוכן מבחינת פגיעה בפוריות. מצד שני, כן יש בו כנראה מרכיבשל פגיעה בחדות, הוא מערפל מחשבתית, ויש מי שסובל כתוצאה משימוש בו מחרדה, דיכאון וגם מתופעות פסיכיאטריות נוספות. אבל .. הוא לעתים מקל מאוד, הוא לא דורש שינוישלכל המנגונים של הגוף, כמו בתרופות הכימיות, אפשר לשלוט במינון שלו יותר בקלות, ויש פחות התמכרותשל הגוף מאשר בתרופות מסוג מורפין וחבריו. אני מניחה שמה שאינ כותבת כאןעלול להיות יותר מבלבל מאשר ברור, אלב .. זו הבעיה. אין כאן משהו חד משמעי בהחלטההזאת לטובתו או לרעתו של הקנביס. המשתמשים בו נחלקי ם לשתי קבוצות קיוניות -אלה שהוא עבוד להם מעולה, והם מטיפים לו כאילו היהמטהקסם, ואלה שניסו וחוו מפח נפש, ומבחנתם - הואהדבר הכי נורא שקרה להם. מה שאני מבינה משיחותיי גם עםרופאים בעניין הזה הוא שצריך פשוט לנסות בעצמך. רק אתהתדע איך הוא משפיע עליך. ואם אין לך מחסום פסיכולוגי (שזה סם) ואם הסבל שלך מספיקגדול ומשתק וניסית כבר את כל הטיפולים התרופתייםהאחרים (כי זה התנאי לתת אותו) והם לא הועילו - אולי כדאי לשקול. מה שחשוב לדעת במה שאתה שואל - שבעניין קנביס לא רק שאי אפשר לקחת אותו באופןפרטי, לפחות לא את הקנביסהרפואי המסופק באפן מבוקר על ידי המדינה, אלא שלא רופא משפחה מאשר אותו, אלא חייבים לעבור אישור דרך הפסיכיאטר המחוזי. יש היום בסה"כ 2-3 רופאים פסיכיאטרים שמותר להם לאשר קנביס לחולים. רק לאחר אישור שלהם נשלחת הודעה למשרד הבריאות, ורק אז מותר לך לקבל אותו. כך ש"פרטי" או "סודי" זה לא יכול להיות בדרך הזאת.

 

[11161]

תודה על התשובה המפורטת

קודם כל קבעתי בדיוק עכשיו תור ל14/12 לפסיכאטר לבדוק השפעה של סימבלטה על הכאב. נראה לי לא יזיק לנסות גם את זה. סימבלטה אמנם מעוררת (ולכן לוקחים אותה בבוקר), אבל יכול להיות שהיא גם מסייעת לשינה בלילה (כך קראתי)? באופן כללי תרופות מעולם לא פגעו לי ב"חדות המחשבה". אני אוהב לחשוב וללמוד דברים, ומעולם לא הרגשתי שהמוח שלי מתעייף,אז אולי לכן,ואולי בגלל שאני "חסין תרופות" - תרופות לא משפיעות עליי לרעה (וגם לא תמיד לטובה), ואולי בגלל סיבה אחרת. לגבי קנביס - מכיוון שאי אפשר לקחת פרטי, אני לא אקח את זה כרגע, אלא אם אני לא אצליח לתפקד. בחיים האלו החלטתי שגם אם נדפקתי בתחום הפיזי, בתחום המקצועי אני אשתדל לעשות דברים משמעותיים בעבודה שאני אוהב, ולקיחת קנביס בהחלט תוכל לפגוע לי בהגעה למקום עבודה איכותי - אז לפחות כרגע אני ארד מזה.

 

[נימ 1]

תודה על ההסבר,(וכמזל מאזניים-מציג את 2 הצדדים

הנחתי שהמחיקה הייתה בגלל סוג הפרסום (גם לי ההודעה נראתה מעט לא במקום). מניסיון שראינו, כל דיון על קנאביס רפואי יהיה רגיש מטבעו. אם לומר בלי טקט (ונראה שזה רק מה שאני עושה לאחרונה) - המצדדים בו - יצדדו בנושא בפנאטיות שתגרום לחשוב כאילו היו מעשנים מלכתחילה ויש להם אינטרנס לעשות ליגליזאציה של הקנאביס. נשמע מהם סיפורים על איך המלכה אליזבת הייתה כבר אז מעשנת (מה זה אומר בעצם ? ועד כמה שזכור לי היא נפטרה בגיל צעיר , האם יש לזה משמעות ? זה משהו שכבר במצרים העתיקה השתמשו בזה ? אולי זה מה שמסביר את תוחלת החיים הנמוכה של האדם בעבר ? כלומר - מבחינתי זה לא רלוונטי כי מיני סיפורי אינדיאנים שכאלה. מצד שני - המתנגדים - ייתייחסו לקנאביס באותה חומרה של הזרקת הירואין לוריד. ויש לציין , לפחות לדעתי עד כמה שתרומת הקנאביס לבריאות הכללית (לא מדבר על כאב , שכאן מן הסתם יש הקלה. - לבריאות הכללית) לא ודאית - גם אנשים שנוטלים בשל כאב תרופות "קונבנציונליות" על בסיס יומי - בטוח זה לא תורם בריאות. כלומר - עצם העובדה שחזרתי לקחת שני אקמול קוד כל יום + כדור שינה בגילי הצעיר -אניי בטוח שלא יכריזו עליי כמועמד לתמונת השער במגזין הבריאות הבא. וכנ"ל לגבי אנשים רבים שנוטלים על בסיס יומיומי משככי כאבים - אבל קנאביס נראה להם טאבו. מה שאני יודע על קנאביס (ולא רוצה כרגע לציין אישית לגביי, לא על גבי פורום זה) - כמו ששמענו מחברי פורום - לסיפמטומים של הגוף - הקנאביס יכול לעורר פלאים ולתת גוף חדש כמעט (11161 - זה בשבילך, ולפיכך אולי שווה לנסות לפחות לתקופה לא "ממכרת", לראות אם בכלל יש את האפקט הזה) , האפקט הזה אני חושב שהוא די וודאי. יש שיגידו שאותם אנשים מספרים על נפלאות הקנאביס כי יש לי "אינטרס" לכך. אבל ייתכן שזה בדיוק הפוך -הם מספרים ומשבחים את נפלאות הקנאביס כי הם ראו כיצד הוא עזר להם פלאים - ורוצים להפיץ את הבשורה לכמה שיותר אנשים. שוחחתי עם שניים (או שלוש) אנשים בארץ שקרה להם אותו מקרה כמוני, שסובלים כאב תופת עד מחשבות אובדניות מכאבי שיניים (הם סובלים יותר ממני, שנים), ולפחות שניים/שלוש סיפרו לי הקנאביס - כולם סיפרו לי כך (זה אנשים ששוחתי איתם אישית, ולא סיפורים דרך האינטרנט) - הם לקחו את הקנאביס הרפואי כמה חודשים - וזה עזר להם מאוד עם כאבי השיניים אבל לאט לאט , אצל כולם - אחרי תקופה החלו תופעות לוואי. כשחקרתי - הבנתי שמדובר בעיקר במקרים של התקפי חרדה ודיכאון. זה מאוד מתאים לדברים ששמעתי. על אף שרבים ירצו להכחיש את זה. לאחרונה שמעתי את זה גם מרופאה (אבל זה לא סוד, נכון ,שלהרבה רופאים יש סלידה מהנושא. מצד שני - אולי יש להם סלידה משום שהם יודעים שזה לא כזה אידיאלי)... וזה לגבי ידידי מלמעלה שכתב על החשש שלו מפגיעה קוגניטיבית - אני גם מאוד חושש מזה, ממה שכתבתי, ועם כל הכאב, לא הייתי רוצה לאבד את חדות המחשבה שלי... (שגם ככה נפגעה עם כל הכאב הרצוף)... יגידו תומכי הקנאביס -שזה הבלים . אגיד בשלישית - (וסליחה שאני חופר ,זה בגנים שלי) - כמו שראינו , גם תרופות נוירולוגיות (ליריקה וכו') - פוגעים בכושר הריכוז, דיבור, טמטמת של אנשים.. אבל אנשים לא מעלים אותם על המוקד באותה צורה שמעלים קנאביס רפואי על המוקד. זהו לבינתיים... יום טוב לכולם

 

[11161]

תודה על התגובה

כרגע החלטתי לנסות סימבלטה. בכל מקרה לדעתי יש היגיון אם תרופות אחרות לא עוזרות - שאני אנסה מריחואנה רפואית, אבל כמו שכתבתי - אני לא מוכן שזה יפגע לי בהגעה לעבודה איכותית, אז כרגע אני ארד מזה. תודה

 

[נימ 1]

בנוסף לרסיטל ?

שתי התרופות לא מתנגשות באפקט האנטי דיכאוני ? (שלא תהיה לנו סופר-שמח אני מודה שאני כן חושב ממה שאני יודע שהמריחואנה הרפואית מאוד טובה לכאבים מפושטים בגוף... לגבי עבודה איכותית .. .השאלה אם נגיד הליריקה לא פגעה לך בזה וכו'... כי גם הן הרי תרופות מטשטשות. זה שיקול שלך... אני חושב שחלק מהעניין האנטי-קנאביס (שגם לי היה מאוד קשה בהתחלה , אגב) הוא מהתדמית שלו (לא שלנו)+ אולי גם אנחנו מושפעים מאנשים שאנחנו רואים שמעשנים "חומר מהרחוב" (אין לי שם אחר לקרוא לזה) ,וזה שונה מהקנאביס הטהור שנקרא קנאביס רפואי ואולי (אולי) הוא לא נותן את כל התופעות הללו לטווח הארוך.

 

[11161]

הליריקה לא פגעה לי בריכוז

מה שכתבתי על עבודה איכותית זה בקבלה לעבודה - יש עבודות שמוותרים על סודיות רפואית, ואז אם רואים שלמישהו יש מריחואנה רפואית לא יקבלו אותו. אם הוא לוקח תרופה באופן פרטי, אף אחד לא יודע מזה והכל בסדר. מריחואנה רפואית הייתי מנסה (לאחר הסימבלטה, אם היה צריך) בלי השיקול הזה. אני רוצה לחזור לצבא לאחר התואר, ואני יודע שחלק מתהליך הגיוס לקבע זה לבדוק "כשירות רפואית". בדיוק עכשיו אני עובר לקחת את התרופות באופן פרטי.

 

[נימ 1]

ממ.. נורא משונה... אני תוהה...

כלומר.. .מדוע על ליריקה לא "חוקרים" אותך אם אתה לוקח , וקנאביס רפואי כן ? גם הליריקה, לפחות לרוב האנשים גורמות להיות די מטושטשים. כלומר - אם אתה לוקח מריחאונה לצרכים בריאותיים.... אמורים להתחשב בך בענייני עבודה ,ולפי הכרותנו עד כה ,יש לך מוסר עבודה גבוה מהרבה יותר אנשים "בריאים". אבל בעצם אני מבין שנתתי תשובה נאיבית. האם אתה חושב על לקחת סימבלתה עם התרופה השניה ? (אתה לא חייב לענות אם לא נוח לך)

 

[11161]

להתחשב... הלואי....

תהליך הגיוס לקבע מורכב ממעבר וועדה רפואית, לאחר ויתור על סודיות רפואית. הוועדה הרפואית מקבלת את המידע שיש אצל הרופא משפחה. המסקנה המתבקשת - לא יהיה מידע אצל הרופא משפחה. אולי הייתי יכול לעבור וועדה כזו כשאני אומר להם שאני לוקח ליריקה, לא יודע. (הבעיה היא לא הליריקה אלא האם הכאבים עלולים לפגוע בתפקוד). מבחינתי בוועדה הזו אני יהיה בריא לגמרי. זה פחות עניין של להתחשב. החלטה אם לגייס מישהו לקבע כרוכה בהתחייבות כלכלית למספר שנים (לפחות שנתיים), ובאופן טבעי התהליך אמור לסנן מקרים חריגים עם בעיות בתפקוד ובתחומים אחרים.

 

[עוד יבואו ימים]

אני רוצה להגיד לך משהו מהניסיון שלי

כשהייתי משהו כמו אחרי 4 שנים אחרי הפציעה שלי, הייתה לי הזדמנות פנטסטית להשתלב באחת המשרות הנחשקות במדינה. עברתי את כל השלביםשל הראיונות, את כל המבחנים (על מורפיום, כן?) והגעתי לריאיון הקובע. הם לא שאלו הרבה רק אם אני חושבת שאוכל לעשות את זה. עכשיו, אתהלא מכיר אותי, אבל - יש לי מחוייבות מטורפת לעבודה, מוסר עבודה גבוה, מה שנקרא, ויש לי מוטיבציה בשמיים. וזו היית הבאמת משרה שרציתי מאוד. אבל.. כשחשבתי על זה הבנתי, שאולי זה לא לגמרי נכון. הלכתי לרופא שטיפל ביאז והתייעצתי איתו. הוא אמר שהוא חושב שזה לא מתאים. ווקצת נעלבתי. הרגשתי שהוא מפקפק בי או היכולת וברצון שלי, ולא ממש נותן ליא ת ההזדמנות להשתקם. אבל.. בדיעבד, אני אומרת לך,אני לא יודעת איך אתה, ואיך אתה מתמודד עםהכאבשלך. אני נחשבת למתמודדת טובה. ובכל זאת, קשה מאוד להתחייב לאורך זמן, ולהיות נוכח לאורך זמן, ובעיקר, קשה מאוד להיות כל הזמן בדריכות המוחלטת שהעבודההזאת דרשה ממני. בדיעבד, אני שמחה שלאלקחתי את העבודה. ובעצם מה אני אומרת,אינ אומרת שכשאתה טווה את החלומות שלך, אינ בעד. אני אתך, אבל.. תנסה גם שהם יהיו ראליים. להציב מטרה רחוקה מאוד, וגבוהה מאוד- זהיופי, אלב הבאסה בלהיכשל בה הרבה יותר גדולה מאשר אם מציבים מטרה יותר ראלית ועומדים בה. ועוד משהו.. אל תבנה על זה שהצבא לא יבדוק אותך ולא יוודא אם אתה כן או לא לוקח תרופות. אם לקחת במשך תקופה ארוכה ליריקה/סימבלטה או כל אחד מאלה- ישאלו למה. ויבררו מתי הפסקת, ואם זה על דעת רופאיך. ואל תשכחשבכל מקרה... רופא כלשהו אמור לרשום לך את המרשם. בקיצור, לא הייתי משקרת בעניין הזה. אתה יכול הלתקבל למרות זאת. מניסיון. אותי קיבלו עם מורפיום.

 

[נימ 1]

מאוד אהבתי את התשובה,

גם לגבי הבעת הכנות.. .הייתי רוצה להאמין שהיום להרבה יותר גורמים יש שיקול דעת, הרבה אנשים מכירים במשפחה או קרוב מישהו שנלחם בכאב.. והלב פחות אטום, והחברה פחות סטריאוטיפית מבעבר. לגבי העבודה... טוב שאת שלמה עם העבודה שלא לקחת.. אני בעצמי חווה את זה יום יום... אני לא יודע איך אני ממשיך לעבוד (ומתעצבן על רופאים שמתעקשים שאמשיך לעבוד. במקום להתעסק בלפתור לי את הכאב , הם נותנים לי עצות איך לעבוד. אם היו פותרים לי את הכאב, לא הייתי צריך להתלבט אם להמשיך לעבוד או לא) - ומצד שני -אני מודה שהעבודה היא משהו שמחזיק... לפעמים אני שם מדבר עם אנשים - תוך כדי כאבי תופת.. ולא ברור לי איך אני פותח את הפה ומדבר כשחצי פה שלי כואב כאילו נעצו אותו במסמרים לרצפה. ועדיין - במובן כלשהו זה קצת שומר על שפיות. כלשהי. יש גם משהו פסיכולוגי בנושא של כאב, פספוסי הזדמנויות בחיים וכו'. .אבל לא אכנס לזה, כי אני מרגיש שלא אתנסח נכון כרגע ולא אבהיר נכון את הנקודה.

 

[11161]

תודה על האכפתיות

אני משתדל להבחין בין המלצות שלדעתי נכונות (כל מה שכתבת למעשה), לבין המקרה הספציפי שלי, שבו אני מרשה לעצמי לאחר הרבה מחשבה ושיקול דעת, גם לחרוג "מהכללים". האמת, התחלתי להסביר את המקרה הספציפי שלי (בלי זה במקרה שלי ספציפית אני לא אוכל לחזור לקבע, וזו מטרה לגמרי ריאלית, וכבר הייתי בקבע והשתחררתי רק כדי לעשות תואר, ואני יודע איך להסתדר עם הנהלים) אבל אני מרגיש שאני צריך לשקול היטב האם נכון לכתוב בפומבי, דברים שלאנשים אחרים עלולים לגרום נזק, ולכן אני רק אודה על האכפתיות במה שכתבת. ושתדעי שבמשך שנים חיפשתי פורום כזה. (מעבר לזה אם צריך אפשר לעבור למסרים).

 

[עוד יבואו ימים]

אתה מוזמן מאוד ל

אני אהיה בשעות הקרובות ליד המחשב, אני מניחה... אראה מסר ממך כשתשלח. מעניןי אותי מאוד מה השיקול (ושוב, לא בלתי מובן..).

 

[נימ 1]

רגע, אתה מתכוון בעצם להמשיך במקום

שמכירים אותך ? אם כך - זה צריך להיות הרבה פחות בעייתי לא ? עד כמה שאני יודע עלייך, אתה מוערך איפה שאתה עובד, מחסיר פחות מאנשים קבועים, ועובד קשה לא פחות (אם לא יותר).. אני בטוח שבמקום שמכירים ומעריכים אותך, יוכלו לזרוק מילה, ולהתחשב במצב רפואי, מאשר סתם להגיע למקום חדש בשוק - שיעדיפו לקחת אנשים "פחות בעייתים" (סליחה על חוסר הפוליטיקלי קורקט). בסה"כ , הוכחת את עצמך בצבא מספיק שנים כדי שידעו שאם אתה מתחייב למשהו - אתה תעמוד בו. ואני מוריד את הכובע בפנייך , כי אני בעצמי לא יודע אם הייתי יכול להתמיד כל כך הרבה שנים בעבודה תוך התמודדות כזאת.

 

[עוד יבואו ימים]

לכל מילה, ואינ מבינה

שנימ מכיר אותך יותר. אם אתה חוזר למקום שמכירים אותך ב, ושאתה כבר הוכחתאת עצמך, אני חושבת שמוטב לא לשקר. על אחת כמה וכמה.

 

[11161]

תודה רבה

כמו שכתבתי ל"עוד יבואו ימים" אני חושב שזה לא נכון שאני אסביר באינטרנט שיקולים להסתרת מידע. אני מסכים לגמרי עם מה שכתבתם, ותודה על האכפתיות.

 

[עוד יבואו ימים]

צריך להביא בחשבון משהו חשוב

תראה, אני מבינה את הכוונה שלך לא לסגור לעצמך או לפגוע לעצמך בסיכויים לעבודה ולחיים מלאים. ואינ אפילו מעודדת אותך מאוד לחפש ולמצוא, ולעבוד בעבודה משביעת רצון, ולמצוא לעצמך בן/בת זוג, וליצור חיים שלמים ככל האפשר. אבל.. לרכוש תרופות באופן פרטי כדי שלא יידעו עליך משהו אם זה תנאי קבלה לעבודה- זה משהו שצריך להבין את כל ההשלכות שלו. ראשית, יש עניין שלדיווח. חובתך לדווח במקומות האלהאם אתה נוטל תרופות באופן קבוע. אם לא תדווח, וחלילה יקרה לך משהו - תהיהבעיה. שנית, אם לא תדווח ולא יידעו, עלול להיות מצב שחלילה תהיה לך איזו תופעת לוואי , או חלילה יצטרכו לתת לך איזה טיפול רפואי בחירום, ואי ידיעה של התרופות שאתהלוקח- יכולה להוביל לסכנת חיים. ולא פחות חשוב, אם חלילהיקרה לך משהו שיחמיר את מצבך, לא תוכל לתבועאו לבקש שיכירו בנזק שנגרם לך,כי לאדיווחת אמת, ולא ר ק לא דיווחת,אלא גם הסתרת מידע. אני הייתי חושבת על זה פעמיים.

 

[11161]

לפי מה שהפסיכאטר יגיד (למקרה שזה לא ברור)

 

[נימ 1]

ההתנסחות שלי לאחרונה

על הפנים.. מלא טעויות ופספוסים במילים