הנה הוא ../images/Emo39.gif
השמש זרחה ואת שוב פוסעת, בין דשא לשביל, את הציפורים את שומעת, מתחכחת בין ענפי השיחים, מטפסת על חלונות הבית, לראות אם כבר ערים. קראתי לך גריזבלדה על שם דמות של חתולה, אחת מרופטת, מלוכלכת ומסכנה, שקבלה הזדמנות לחיות את חיים חדשים, רציתי שחייך יהיהו חייה, ושיהיהו מושלמים. את שוכבת בשמש, מתחממת באורה, שותה מן הושקת, ועל השמים מביטה, כך עברו חייך בשלושת החודשים, וכה שותקות היו פנייך, עת עסקת במשחקים. לא הרחקת מאחותיך, תמיד הייתן כה קרובות, יצורים קטנים כל כך, . בת שלושה חודשים, היית כאשר נקטפו חייך, כאשר פסעת על שבילי השכן, וכלב גדול רדף אחרייך. הגעת למבוי סתום, ומשם נקרע גופך לגזרים, בידי כלב גדול, שחור ורשע, ועברו החיים. לא יכולת להגן על עצמך, שעה בשרך הותז לכלב עבר, לא שכחת כלום מעצמך, ולבי נשאר רק השבר