כאן נמחקה הודעה

[The Guardian17]

כאן נמחקה הודעה

על ידי הנהלת הפורומים משום שלא עמדה בתקנון הפורום

 

[zehava17]

לא להתייאש,סבלנות,סבלנות, אורך רוח

לחפש בדרכים המקובלות סיוע.לבקש שיחות עם המפקדים,עם בעלי התפקידים הרלוונטיים.לכתוב מכתבים ולצלצל לכל מי שיכול לעזור.לא לעשות צעדים פזיזיים ,שאח"כ תתחרט עליהם. אני מבינה שיש רגעים של נאחס ,שלא תיפול רוחך.חזק ואמץ,פעל בשיקול דעת.

 

[The Guardian17]

אני לא אוהב להיות פזיז...

אני נותן לדברים צ'אנסים, לא רוצה קב"ן. זה לא מה שיציל אותי. אבל מאותו מקום אי אפשר לצאת. אם אני אומר את השם של המקום הזה, אנשים ישר נרתעים "תברח תברח" הם אומרים. גם מי שהיה שם אומר שזה גרוע. אז מנסים, רואים אם הגוע באמת גרוע כפי שהוא...ומגלים שהוא כן. נותנים עוד צ'אנס, אבל בשלב מסוים -אני- נשבר. אז אותו תפקיד יכול לעזור לקורות חיים שלי אחר כך ואף אולי לעסוק בזה. ביג דיל...לא בשבילי. לא רוצה את זה. אף אחד לא יעביר אותי משם... אין טעם שאני בחמשוש שלי רק אחשוב על זה ואהיה במצב דכאוני.

 

[zehava17]

חשוב רק חיובי ,זה מועיל

חייל חמוד!!!

האמן לי שאני מבינה אותך. יודעים כולם שבחיים אנחנו נתקלים בכל מיני "קירות,מחסומים"שמפרעים למהלך חיינו.לא כל מה שחשבנו או חלמנו מיד מתגשמים.זה כרגע מצבך. אל תתיאש. אספר לך מניסיונם של אחרים.ביתי הבכורה היתה קצינת שלישות.היא עברה מספר תפקידים במהלך שירותה.היה לה תפקיד אחד, ליד הבית, שבו היא מאד סבלה ,היתה מיואשת.(חברותיה לעומת זאת,קינאו בה ,שהיא קל"בניקית). כל המשפחה התגייסה לסייע .כתבנו,פיקססנו,צלצלנו ל"כל העולם ואישתו", ולבסוף השתלם לה ,שובצה במקום אחר שבמקרה התפנה ובאה לציון גואל. לא נתנו לה ליפול ולהיתייאש. הוכחנו לה כשיש רצון יש דרך וחייבים המון אורך רוח.אתה ,לדעתי, חייב לנהוג כך.בסוף מישהו ישמע את קולך ויעזור לך למצוא את התפקיד הראוי לך. דע לך, שרוב התפקידים בצבא לא ממש משפיעים ומועילים לבנות את המקצוע שתבחר בעתיד.הבת שלי לא עוסקת היום ולו במשהו, שיש לו קשר לעברה הצבאי.היא עושה הדוקטורט בביולוגיה.(להזכירך ,היתה קצינת שלישות) אנחנו במשפחתנו הבהרנו לילדינו, שהצבא זה משהו חולף,משהו ,שבמדינתו הקטנה והמסורבלת חייבים לעבור. בהצלחה מכל הלב,המשך לפעול ולעשות הכל בשיקול דעת.

 

[סמדר בנ]

קשה לענות

מאוד קשה לענות בצורה שקולה כי חסרים המון נתונים - למשל מה התפקיד שאתה מיועד לו. קשה להתייחס לשיקולים של "האם שווה לסבול עכשיו בשביל הרזומה" בלי לדעת מה זה ומה אתה מתעתד לעשות בעתיד. בכל זאת אנסה לאמר לך מה דעתי בנושא - בעיני נושא של רזומה בגילך הצעיר לא כל כך חשוב - יותר חשוב שלא תהיה מדוכא ורצוי שיהיה לך סיפוק ממה שאתה עושה, שלא תרגיש בודד, שתמצא חברים וכד'. אחרי שתצא מהצבא תוכל ללמוד /לעבוד וזה יהיה יותר משמעותי לרזומה שלך בעיקר אם יהיה מכוון לתחום תעסוקתי מסוים. ניתן בהחלט להצליח יפה מאוד בחיים האזרחיים מבלי שיש תפקיד צבאי מרשים ברזומה. אם אתה חושב על קרירה צבאית כפי שניתן אולי להבין מקטע ממה שכתבת זה כמובן סיפור אחר. בכל זאת לא הייתי ממליצה לך לבנות קרירה על משהו שאתה לא אוהב ונשמע ממש סובל ממנו. אתה בחור צעיר, כל החיים לפניך וכל האפשרויות עדיין פתוחות לפניך - אל תרים ידיים. אם כל כך רע לך שם, נסה לצאת משם בכל האמצעים החוקיים שעומדים לרשותך (אגב, מתארח אצלינו כאן בפורום ביום א' הקרוב משעה 18:00עו"ד בני קוזניץ שיענה בנושאי זכויות חיילים, נושאים משפטיים וכד') ואתה יכול לשאול אותו על האפיקים העומדים בפניך כדי לעבור יחידה. אם בכל זאת לא תצליח, אני מציעה לך לא להתייאש - נסה חפש את הטוב במקום שאתה נמצא, חפש שם את האנשים המתאימים לך, ותחשוב שזה זמני, ואתה תשתחרר. בניגוד למה שכתבת בסוף דבריך - אני בטוחה שגם לביות שלך יש פתרון. אם אתה מרגיש מדוכא, לא הייתי פוסלת מפגש עם קב"ן - לוא דוקא כדי להוריד פרופיל אלא כדי לשוחח עם איש מקצועי שתפקידו לעזור לאנשים במצוקה. אולי הוא יוכל לעזור לך לעבור. שיהיה לך בהצלחה ותעדכן אותנו מה קורה.

 

[אשד4]

רווח והפסד

חייל יקר, מצטרפת לדעתה של סמדר שאל לך להרים ידיים. עם זאת, לפני כל צעד שאתה מחליט לעשות, עשה לך טבלה ורשום מהם הרווחים ומהם ההפסדים ממהלך. לטווח הקצר ולטווח הארוך.למרות הקושי - הפעל שיקול דעת. אני ממליצה לך לעשות זאת לא מיד אחרי ארוע זה או אחר ("אין שופטים אדם בעידנא דרתחא..."אלא לאחר שנרגעת. בהצלחה

 

[The Guardian17]

תגובה

כמובן שאני לא אשפוט ישר את הדברים ולא ארוץ ביום ראשון לקב"ן. אני אראה איך הדברים מתגלגלים במהלך השבוע ואז אחליט אם לבקש או לא. לטווח הקצר והארוך אני רק ארוויח מזה שלא אהיה שם. אז כנראה שאני לא אהיה באותו תפקיד שאולי יעזור לי גם באזרחי (מכונאי אני לא רוצה להיות - רמז עבה על מה מדובר) ואין לי שום כיוון בנושא בהמשך חיי. במקום שיהיה לי כתוב שעבדתי במקצוע טכני כלשהו, יהיה כתוב "טבח" / "אפסנאי" / "פקיד". עכשיו, בשלב זה שהמוטיבציה שלי שואפת לאפס, כל תפקיד דפוק ופשוט אני מוכן לעשות. אני בכלל לא בכיוון, זה לא מה שאני רוצה לעשות בחיים. אני מספיק בוגר לכך שבמשך 19 שנות קיומי אני יודע מה הכיוון שלי בחיים.

 

[שרון2004]

הפתרון הוא אחד , ריאיון עם קב"ן ואם

צריך הורדת פרופיל. ממה שכתבת ברור שאינך יכול להשאר ביחידה הנוכחית. שלוש שנים של סבל וסיוט זה לא דבר של מה בכך. עליך להפגש עם קב"ן ולהסביר לו בדיוק מה שאמרת כאן, בכלל לא ברור לי כל הברבורים על "רזומה""בצבא אוכל לבנות את עצמי""אהיה טבח או אפםנאי" מניין לך? שים בכל בצד, אתה מצטייר כמי שמאוד סובל בצבא, ואם היית בני הייתי עושה הכל אבל הכל כדי להוציא אותך מהיחידה הזאת בלי שום שיקול עתידי נוסף.

 

[The Guardian17]

תודה רבה

אני בעצם מתחיל קורס ביום ראשון. אמנם האנשים יהיו שונים והכל, אבל אני לא מסוגל לעשות את הקורס הזה. לא מסוגל להיות בתפקיד הזה. זה תפקיד של עבודה פיזית ודי שטחית (לטעמי לפחות, ואין כאן נימת זלזול). רציתי משהו אחר, משהו שקצת להפעיל בו את השכל...עברתי מיונים רבים ועברתי אותם. רק בגלל איזה סעיף רפואי לא עברתי לאיזה תפקיד מאוד מאתגר. מאוד נעצבתי כשגילתי את זה, ואז שמו אותי בקורס הנוכחי. אני מסכים איתך שלא צריך לחשוב כרגע על העתיד ועל ההשלכות העתידיות לטווח הארוך, אלא כיצד להוציא את עצמי מהמצב ומהמקום בו אני נמצא. רק חבל שאין לי ממש את התמיכה מאמי, שהיא חושבת שהכל יסתדר..."תשחק אותה אדיש עם ראש קטן". מה אדיש ? למה ראש קטן ? את שם איתי ?? לא. אבל אני בטוח שאחי למשל יעזור לי בכל מצב...

 

[שרון2004]

לפעמים צריך לוותר על התמיכה של

אמא, אתה כהר ילד גדול, אתה צריך להתמודד עם המצב, ואתה צריך ללכת עם מה שאתה מרגיש. להקשיב לאינטואיציה הפנימית, להפעיל שיקול דעת לקבל החלטה וללכת אתה עד הסוף. כמו שכתבת לתת עצות זה קל, אבל את השלוש שנים אתה צריך "לאכול" ולא אחרים, לכן ההחלטה היא שלך בלבד, עם תמיכה או בלעדיה. איני יודע אם אמך היתה בצבא,אם היא בכלל מכירה את התנאים ,אתה מחליט.

 

[zehava17]

מי מבטיח לו שהורדת פרופיל תסייע לו

לקבל תפקיד מעניין ,מאתגר? גם לפנות לקב"ן שהפך להיות פתרון מאד פשוט, זה לא כלכך פשוט . בהצעותיך יש בהן סיכונים.

 

[atypique]

אני עם האח

לכל תפקיד, כמעט, שניתן לרכוש בצבא, יש מקביל אזרחי. לא תמיד התפקידים בצבא פרקטיים באזרחות למרות שנדמים שכן. אין טעם לסבול במשהו שאמור להיות יחסית מהנה וחוויתי (השירות הצבאי). אתה קצת מנוגד עניינים בהודעתך. מצד אחד: "התפקיד שאני אמור לעשות הוא מאוד לא בשבילי ואני ממש לא רוצה לעשות אותו" ומצד שני אתה עדיין מעוניין להמשיך בקורס ואף לעסוק במקצוע באזרחות. לא הגיוני. מצב דכאוני, נדודי שינה וכו' יכולים להוביל לטרגדיות ואין טעם להמשיך את הסיפור הזה. פנה לקב"ן ותפעל להעברה. במידה ואתה מגיע להיות טבח, ניתן לשקול הלאה את הצעדים ולצאת גם משם (על רפואי, ובצורה דיי קלה למען האמת).

 

[The Guardian17]

תודה על התגובה ../images/Emo140.gif

 

[oshiko]

לדעתי - תתחיל לעבוד על שינוי

קודם כל, כשאתה אקטיבי ופועל למען מטרה מסויימת, זה נותן לך סיבה טובה לקום בבוקר והרבה תקווה. זה הרבה יותר בריא מיאוש פסיבי. שנית - נראה לי שאתה סובל בכל רגע מסביבה שממש לא מתאימה לך, ויש לך מוטיבתיה ויכולת לעשות דברים יותר טובים. יש המון קורסים ושיבוצים בצה"ל. הרבה מהם מתאימים לשאיפות והכשרונות שלך וימצו אותך יותר טוב מהקורס הזה. תתחיל להפעיל כל דבר שזז, ותדקלם להם את התובנה הזאת. בסוף דברים יתחילו לזוז. במקום לחכות עם סטופר שהזמן יעבור, שמישהו אחר יחכה עם סטופר לרגע שבו תפסיק לנדנד לו ותרד לו מהווריד. אתה תדאג שזה לא יקרה בלי שהוא מקדם את עניינך. אני מדבר איתך כמי שהצליח להזיז קירות בטון בנושא הזה. אימך חייבת להבין שזו לא דרך - לקבור 3 שנים מתסכלות באוירה כזו כדי שהיא תוכל לסמן V על משהו ברזומה שלך. הבריאות הנפשית והתקווה שלך הרבה יותר חשובות לך וגם לה. אתה חייב להסביר לה את זה. לגבי השינוי - תבדוק טוב שלא תחליף רע אחד ברע אחר. לא בטוח שהסביבה של אפסנאים/טבחים (בלי סטיגמות חלילה) תהיה יותר טובה עבורך מהסביבה הזו. פרופיל 45 יכול לתקוע אותך כעבד רס"ר או עבד שמירות באיזה בסיס. גם זו לא מציאה גדולה. תנסה ללכת על משהו כמה שיותר איכותי (לא הייתי שולל קרבי, אם זה אפשרי). שם תמצא אנשים ברמתך וייטב לך. תתחיל לעבוד על זה חזק. אנחנו כאן כדי לעזור לך. אין בלתי אפשרי.

 

[zehava17]

אני הממומה באיזו קלות שולחים

חייל צעיר לקב"ן.מצויין ,שהוא מספר ומשתף.אבל.... איזה חינוך? איזה עידוד? כל מה שלא הולך במיידי מרימים ידיים והפתרון הוא קב"ן??.פלא שצעירים מתאבדים היום בכזו קלות? לא מסוגלים לעמוד בלחצים!!. תפקידנו לחנך להתמודדות בחיים,לסבלנות ,לאורך רוח,למצוא את כל הדרכים להיאבק ,לעמוד על שלך ועל זכויותיך, לעמוד לצידם, לתמוך ולסייע ,רק אחרי הכל וכשאין מנוס, פונים לאנשי מקצוע. מה קורה כאן??"לך לקב"ן,אם תהייה טבח תשקול הלאה"וכי בצבא לא אוכלים?? אני מבינה שלא קל וחייבים לפתור הבעייה אבל לא בעצות אחיטופל כאלה. ב"ה ובלי עין הרע

,גם לי יש ילדים. שתיים מהם סיימו את הצבא והצעיר בימים אלה בטירונות. גם להם היו בעיות ועוד יתקלו בכל מיני מצבים(הלוואי שלא)

חמסה, לא המלצנו מיד לפנות לפתרונות של "זבנג וגמרנו" אלא לנסות ,להתאמץ ולהילחם בכל הדרכים המקובלות.מה הלחץ?

חמסה|| שלא נדע....שאלוהים ישמור ,בן של חברים איבד עצמו לדעת בסיום לימודיו .במכתב שהשאיר כתב"אני לא עומד בזה, הפרוייקט כבד עלי" לעזאזל הפרוייקט, לעזאזל הלימודים.תדחה,או עזוב הכל ותמשיך לחיות.מה אתה לחוץ?.נתקלת בבעייה חפש דרך לפתור אותה, תמצא תחליף ספר...שתף... הרס את כל המשפחה המקסימה והחברים.

 

[סמדר בנ]

קב"ן

קב"ן = קצין בריאות נפש. בגלל הסטיגמות שזה מעורר (גם אצלך אני רואה) המינוח הזה היום מתחלף בצבא והתפקיד ביחידות מסוימות (אולי בכל הצבא, אני לא יודעת) נקרא פסיכולוג - בדיוק כמו באזרחות. אין כל פסול לדעתי למי שמרגיש דכאון, חוסר תכלית, יאוש וכו' ללכת להתייעץ עם איש מקצוע. מכיוון שניתן היה לקלוט אווירת יאוש בדבריו של החייל, לא פלא שממליצים לו לגשת לקב"ן - לוא דוקא לשם הורדת פרופיל על סעיף נפשי, אלא בשביל להתייעץ, לקבל עזרה ותמיכה. כמה שיחות כאלו יכולות להרים אותו ממצב הרוח הזה שאליו הוא נקלע (אפילו השיחה עם המפקדת עודדה אותו - לפעמים מספיק שיש מישהו שמקשיב).

 

[zehava17]

אוקיי,כך צריך להסביר לו.

יפה!!! חיזקת את דברי.האנשים כאן לא התכוונו לזה.לכן כתבתי כפי שכתבתי.

 

[רימון רסס]

תפסיקי עם ההתנשאות, את לא נמצאת

במצבו .את מזכירה התאבדויות לא עלינו?חיילים דיכאוניים שלא ישנים, שסופרים את השעות לחזרתם לבסיס השנוא והמדכא, הם בדיוק אלה שחלילה נכנסים לסטטיסטיקה הזאת? בשביל חיילים כאלה בדיוק נוצר תפקיד הקב"ן. "להאבק,לעמוד על שלך.ועל זכויותיך" מה השטויות האלה? בחור במצוקה נפשית עמוקה ואת מחרטטת? מוכן להתערב שלא ראית מימייך בסיס צבאי מבפנים.

 

[רימון רסס]

לזהבה, צר לי אם עניתי בצורה בוטה.

לגופו של עניין,עדיף שכל משתתף בפורום יביע דיעה אחת, ויפנה את הבמה לדיעות אחרות. לא נראה לי שהמגיבים ימתחו ביקורת על מגיבים אחרים.זה היתרון של פורום, יש מגוון דיעות, ופותח השרשור יבחר איזו גישה לאמץ.

 

[zehava17]

יפה שהתנצלת.אנחנו בחודש הסליחות.

אני הבעתי את דעתי בתמיהה רבה.חייבים לעזור לחייל אבל יש לעזור ויש לעזור.להבא השתדל/י להתבטא קצת יותר יפה כי אינך יודע/ת עם מי את/ה מדבר.לא רק שראיתי בסיס מימי,ראיתי רבות , כל משפחתי שירתה בצה"ל והיגיעו לדרגות בכירות .אחד מהם אף קיבל את אות המופת במלחמת יום כיפור. שנה טובה.