כבד בנשמה אבל חשוב

[חייבתלהגיב]

הוא כתב "גלישת סקי" לא "חופשת סקי"

 

[חייבתלהגיב]

אבל הוא שאל למה אי אפשר לחבק תוך כדי גלישת סקי.

הוא לא שאל למה אי אפשר לחבק בזמנים שבהם אתה לא גולש.

 

[כי אני הבוס]

עזוב, הוא חייב להגיב

חבל שהוא לא חייב גם לחשוב. גם אלה שני דברים שלא חייבים לבוא יחד מסתבר.

 

[כי אני הבוס]

לא כל כך קשה ללמוד לגלוש לאחור

הרי לך אתגר בחופשה הקרובה. אם תהיה בזויל בשבוע שמתחיל ב 28.1 אני אפילו מתנדב ללמד אותך. לגלוש לאחור. בשביל החיבוקים תצטרך מישהי אחרת.

 

[סיגלית 2014]

כבד בנשמה אבל חשוב

אפרופו צוואות מההודעה הקודמת,
כשנפגשים עם המוות (נתקלים בו, ליתר דיוק), מגיעים לתובנות.

ברור לי שלא כל אחד מגיע לאותן התובנות. כל אחד מבין את החיים אחרת. יצא לי לשמוע בשבועיים האחרונים לא מעט: צריך לנצל את הזמן שאנו בעולם הזה, צריך ליהנות מהחיים, צריך לערוך רשימה מה רוצים להספיק בחיינו ולסמן וי...
תובנות כאלו ואחרות נשמעו מסביבי וגרמו לי לחשוב לא מעט. עמידה מול קבר טרי (במיוחד כאשר מדובר בקרוב משפחה) תמיד גורמת לי לחשוב.

מה באמת הכי חשוב?

אז יהיו כאלו שיחשבו שלא כדאי לוותר על הנאות החיים ועכשוו זה הזמן לצאת לטיול, זה הזמן לראות עולם ולנסוע לחו"ל, זה הזמן לקנות את מה שתמיד רצינו, זה הזמן למצוא מאהבת...
צר לי, בעיני אלו מחשבות חסרות טעם. בעיני אנו לא נמצאים בעולם רק כדי ליהנות. אני מאמינה שיש סיבה לכל דבר. יש סיבה מדוע אנחנו כאן.
עד שאבין מהי הסיבה, מה שהכי חשוב בעיני הוא לחבק, לוותר, לשחרר, לקבל, לסלוח (גם לעצמי) ולבקש סליחה, להבין שאני כאן לזמן מוגבל.
לא שווה לכעוס, לא שווה לשמור טינה, אין בכך שום תועלת. לא כדאי למהר ולנתק יחסים עם קרובים. אחרי לכתם לא תהיה דרך חזרה גם אם נרצה לתקן.

בתוך כל הכאב, אני עדיין חושבת האם יש טעם בעריכת רשימה ואם כן, מה היא תכיל.
לכם יש רשימה כזו?
אותי לא מעניינים הנאות החיים, לא מעניינים אותי טיולים, לא מעניין אותי חומר, לא רוצה אוטו גדול יותר או דירה גדולה יותר. אני רוצה להשאיר חותם. אני רוצה ללכת מהעולם הזה בהרגשה שעשיתי משהו טוב שיישאר. קשה לי להחליט מהו וכיצד אני עושה את זה.

מה איתכם?

 

[חייבתלהגיב]

כרגע, מה שהכי חשוב לי

הוא הגידול של הילדות שלי - להביא אותן לגיל 18 כשהן מוכנות לחיים עצמאיים, ועם זכרונות של ילדות נעימה.
לגבי להשאיר חותם - לא משנה לי, אישית, להשאיר חותם בכלל. אני כן עובדת במלוא המרץ על בעיות שחשובות לחיים של אנשים, אבל חשוב לי שהבעיות תיפתרנה - לא שאני אישית אפתור אותן. אמנם זה יהיה נחמד אם אני אהיה חלק מהדרך שהובילה לשם - אבל זה לא חשוב לי.
אני ממש לא מאמינה שיש סיבה לכך שאני, או מישהו אחר, כאן. אני כן חושבת שכדאי ללכת בדרך שכמה שפחות פוגעת וכמה שיותר עוזרת לאחרים, אבל זה כדי שלכולם יהיה טוב ונעים לחיות בעולם הזה, לא כדי להשאיר חותם.

 

[סאני381]

הי סיגל היקרה

לי אין שום רשימה,מבחינתי הכי חשוב זה לנצל כל רגע עם האנשים שיקרים לנו,במיוחד למי שיש ילדים,כי באמת אנחנו לא יודעים מה יקרה מחר,אני חושב גם כמוך שלא נולדנו רק בשביל להנות ואנחנו לא צריכים לקבל כל מה שאנחנו רוצים,ולכן גם לי לא חשוב יותר מדי דברים חומרים וחשבתי אפילו פעם לגור באיזה כפר אינדיאני תקופה מסוימת בשביל לחוות את החיים נטו מבלי שום דבר חומרי שקשור לכסף(וגם יש לי אהבה גדולה וסקרנות לגבי האינדיאנים ),אבל אז הבנתי שלא יהיה לי שום קשר עם המשפחה שלי בארץ וזה ידאיג את ההורים שלי יותר מדי אז התחשבתי בהם ועברתי לגור בחור נידח אחר,אבל במקום שיש לי תקשורת עם המשפחה שלי כך שהם לא צריכים לדאוג יותר מדי,אני לא חושב שאת צריכה לותר על הנאות החיים ועל טיולים,למה שלא תטיילי? דווקה אם את תראי עולם ותכירי תרבויות אחרות זה אולי ילמד אותך להסתכל על החיים מזוית אחרת,אני למשל למדתי המון וזה שינה אותי לחלוטין,היום אני מעריך את הדברים הפשוטים בחיים הרבה יותר ממה שהערכתי פעם,ולמדתי את כל זה מהסביבה שבה אני גר,דרך אגב ראית את הסרט עד קצה העולם? אם לא ראית אז תיראי זה סיפור אמיתי שקשור לדברים שאמרת,בעיני זה סרט יפה מאוד,ולגבי מה שאמרת בסוף אז לפי ההכרות שלי איתך מהפורומים את מלאך אמיתי כך שעל תדאגי,את שלך את כבר עושה גם אם את לא מודעת לזה,והחותם שלך זה הילדים שלך כמובן,שאני בטוח שהם יגדלו ויהיו מקסימים כמוך,והכי חשוב שתיהי בריאה ולא תחשבי על דברים כאלה יותר מדי,אבל כן תנצלי את החיים כמה שיותר,לא בדברים חומרים אלה בדברים שנותנים לך סיפוק והנאה,מצרף לך שיר עם קליפ מהסרט-
https://www.youtube.com/watch?v=ouANEo2w0Pg

 

[סיגלית 2014]

תודה יקירי

איזה לב יש לך!
ברור שהמשפחה הכי חשובה. והילדים הם החיים שלי, הנשמה שלי, הם כל עולמי. הם ההמשכיות שלי ושל בעלי.
לא התכוונתי שיש לוותר על הנאות החיים לחלוטין. יש להם תועלת מסוימת אבל לדעתי יש המייחסים להן חשיבות גדולה מדי וממקמים אותן במרכז החיים. יש סדר עדיפויות.
בשבילי, הנאות החיים הן לא רק טיולים, אוכל טוב, ממון רב, סקס וכדומה.
אני נהנית יותר מדברים אחרים. ההנאות שלי הן לחבק ולצחוק עם הבן הקטן שלי (רק מהתבוננות בו אני נהנית

), לנהל שיחה עם הבת הגדולה שלי כשהיא מספרת בהתלהבות מה למדה באותו יום, לחבק את בעלי בסוף היום ולהירדם בזרועותיו, לשמוע את הקטנה שלי צוחקת צחוק מתגלגל...

אני מרגישה שעדיין חסר לי משהו שלא קשור בהנאות.
מאחלת גם לך בריאות איתנה וסיפוק מהחיים.

 

[סאני381]

תודה נשמה יפה

מעניין באמת מה חסר לך,כי זה ניראה שבורכת בדברים הכי חשובים,אבל זה טוב תמיד לשאוף לעוד,ואני בטוח שאת שאת תמלאי את החוסר הזה בהמשך,בהצלחה

 

[La Milagrosa]

הגישה שלי כנראה הפוכה מזו שלך. אני באתי לעולם להנות ולבלות

אמנם לא ביקשתי להיוולד, אבל מכיוון שאני כבר פה אז המטרה היחידה שלי זה להנות כל עוד אפשר...
לכן, אם מישהו לא בא לי טוב ו/או לא תורם לי כלום, אני מנתקת איתו קשר בלי שום סנטימנטים, ובכלל לא רלוונטי בעיניי אם הוא אחי, או קרוב משפחה שלי. החיים קצרים, זה נכון- ואנחנו לא יודעים כמה באמת עוד נשאר לנו להנות מהם, כך שאין לי שום כוונה לבזבז אפילו חמש דקות על מישהו שעשה לי רע או פשוט לא תורם לי שום דבר טוב.
כסף ורכוש פחות חשוב בעיניי (כמובן, כל זמן שכל צרכיי הבסיסיים מכוסים, ועוד קצת כדי להנות ממותרות קטנים. אבל אני ממש לא צריכה וילות, מכוניות יוקרה ולוקסוס). מה שחשוב זה להיות שמחה, לצחוק הרבה, להיות בחברה טובה, וכמובן, לשמור על הבריאות עד כמה שניתן.
לא מעניין אותי בכלל מה יהיה אחרי מותי (חוץ מ, כמובן, הדאגה שמי שהיטיב איתי והיה שם בשבילי יקבל את חלקו ברכושי).

 

[שירה190]

החיים קצרים

ואי אפשר לדעת מה מחכה מעבר לסיבוב או מה יקרה בעוד רגע.
אני כאן כי נולדתי ולא חושבת שיש סיבה לכל דבר. מסכימה איתך שחבל לבזבז את הזמן על כעס ושמירת טינה. הטרולית שמתפרצת על כל אחד בפורום משעשעת אותי ביותר, וככה אני מנסה לראות את העולם. בלי שיפוטיות, בלי כעס ועם מקסימום חיוך שאפשר. החיים קשים מספיק, ואין טעם להתרגז בגלל זוטות.
כן להנות עכשיו. בפרוש עכשיו. הנעורים עוברים מהר, אי אפשר לדעת לאיזה כיוון תפנה הבריאות, וצריך לנצל את הזמן. לא אומרת למכור הכל, לטוס לטיול החלומות ולחזור לכלום, אבל בהחלט חשוב לי להרגיש שאני עושה דברים למען ההנאה שלי ולא רק ממלאת חובות.
מבחינתי הדבר הטוב שעשיתי הם הילדים שלי. הרשימות היחידות שיש לי הן רשימות של מקומות בהם עוד לא הייתי ואני מפנטזת לטייל בהם. עם המאהב או בלעדיו

 

[סיגלית 2014]

הלוואי ויש עוד שחושבים כמוך

ומנסים לראות את העולם ואת הבריות ללא שיפוטיות ועם יותר חיוכים.
יש יותר מדי שיפוטיות וביקורתיות. יותר מדי.
אכן החיים קשים מספיק ואין טעם לבזבז אותם על כעסים.
כנראה כל אחד רואה את הסיפוק בחיים אחרת.

האמת לא יודעת מה עדיף: עם המאהב או בלעדיו...

(עוד לא מצאתי אחד כזה

).

 

[מ י ס ט ר גונס]

לא מעניין אותי להשאיר אחרי חותם

מספיק לי להביא שלום עולמי וזהו

 

[סיגלית 2014]

עיניים גדולות יש לך

נשמה הלכת רחוק מדי, מספיק שלום בארץ.
לא?

מה שלומך?

 

[מ י ס ט ר גונס]

אם שלום אז לכולם

ושלומי לא רע בכלל
זאת אומרת שיכול להיות יותר טוב אבל זה כנראה בגלל שיש לי עיניים גדולות

 

[מאלף שבלולים]

את ממש פאטאליסטית

זה מפחיד מה שאת כותבת,
אני עם מחשבה כזאת, מזמן הייתי מתאבד.
נהפוך הוא,
אני קם בבוקר עם חיוך, מטייל למקומות מעניינים ומיוחדים פעמיים בשנה,
מסעדות טובות, בילויים, הנאות עם הילדים, מאהבת זה קצת יותר מורכב ולא נכנס לזה עכשו.
אם את באמת רוצה להשאיר חותם אחרי לכתך, את צריכה לעשות משהו בקנה מידה עולמי, ממש, ממש יוצא דופן. משהו עם שליחות גדולה.
וגם אז, אחרי כמה דורות ישכחו, רק את המעשים הרעים זוכרים, הטובים נשכחים דיי מהר.
בהצלחה לך.

 

[סיגלית 2014]

למה מפחיד?

פטליסטית? ממש לא. לא הכל בעיני הוא גורל.
אומנם יש לדעתי דברים בחיים שהשפעה עליהם הם מעבר ליכולת שלנו, אבל (ויש אבל גדול) על פי השקפת עולמי יש לא מעט דברים ומצבים שאינם קשורים לגורל והם באופן מוחלט בחירה שלנו. אין כאן שחור או לבן.
לא הייתי חושבת לרגע על התאבדות

.
גם אני קמה כל בוקר ליום חדש עם חיוך ועם אנרגיות (כמעט על בוקר

).

כנראה שלא הייתי מספיק ברורה לגבי החותם: אני לא מעוניינת בפרסום ולא שיזכרו אותי לדורי דורות. כוונתי לא הייתה לשנות סדרי עולם. מספיק לי להשפיע על אדם אחד.
כמעט כל מה שעסקתי בו במהלך חיי היה עם תחושת שליחות, אך לצערי לא המשכתי לעסוק בהם. יש חלומות שנגוזו. אולי ויתרתי מוקדם מדי.

 

[מאלף שבלולים]

תתמקדי בילדים שלך

שיהיו אנשים ישרים, חרוצים, מכבדים את השונה והאחר והשארת יופי של חותם.

 

[סיגלית 2014]

משתדלת מאד

ועושה זאת בכל מקרה.

 

[כי אני הבוס]

לא הבנתי למה זה לא יכול לבוא ביחד?

למה אי אפשר "לחבק, לוותר, לשחרר, לקבל, לסלוח..." תוך כדי נסיעות, טיולים, גלישת סקי ובאופן כללי צבירת חוויות?