כבויה

mika0071

New member
כבויה

יודעת שצריכה לעבור הלאה. יודעת שהיא לא נכונה לי. שאין דרך אמיתית לממש את מה שאני מרגישה כלפיה.
ועדיין. אני פה. נאחזת בשיניים בקשר שיש בו המון המון כאב. ברגעים של יחד יש מתיקות מרגשת ואז בנפרד, שוב המחשבות, עם מי היא עכשיו, את מי היא אוהבת, במי היא נוגעת, למי מתמסרת.
היא לא שלי. אני לא שלה.
זה קשר בלתי אפשרי.
ועדיין... אני פה. כואבת. אוהבת. מרגישה אבודה בתוך החיים האלו שלי.
רוצה משהו אחר, שקצת יאטום את הכאב.
רוצה. אבל עדיין אני פה. מחכה. שתרצה רק אותי.
כמו שאני רוצה.. אותה.
 

frust

New member
ולמה?

(כך אני הייתי שואלת)
למה זימנתי אני, לעצמי, את הכאב הזה אל תוך חיי?
מה חיפשתי בו?
מה שיחזרתי בו?
איפה כבר למדתי אותו?
מה השיעור?


אירית א. נהר מנהלת פורום לסביות בארון נשואות לגבר
מטפלת משפחתית וזוגית ומנחת קבוצות .M.A מתמחה במעברים באמצע החיים הנובעים מגילויים הקשורים בזהות מיניות, טיפול זוגי ומשפחתי ופרטני רגיש מגדר לקיהלת הלהט"ב למשפחות במעברים ולמשפחות חדשות.
יוזמת ומקימת תלתן - תמיכה וליווי לנשים לסביות נשואות לגבר
 
למעלה