כביסה מלוכלכת

[ונוס שבורה]

כביסה מלוכלכת

כל יום כמו בריטואל קבוע זה חוזר, שתי מכונות כביסה, הפעלה של המייבש והקיפול. את הגיהוץ היא משאירה למחר. היא יודעת - עד מחר כבר יהיו קמטים חדשים לישר, להחליק - לעשות כאילו הם לא היו שם מעולם. אחרי הגיהוץ לא פותחים שוב את הבגדים - מקפלים ושומרים בזיכרון, שומרים את הריח, את החמימות שאחרי הייבוש. מקפלים ולא פותחים לעולמים. סך הכל זה מריח טוב, יש לזה ריח של התמכרות, תשוקה ועוצמה שהיא לא הרגישה ממזמן, אבל הגיע הזמן לכבס, לשטוף את כל החומרים שהתערבבו להם שם, לנקות ולהשאיר עם הריח של הזיכרון. זוהי הוויתו של הזיכרון - משהו שחולף ועובר, ואת מעצבת לך אותו כמו שהיית רוצה שהוא יראה. ובמקרה הזה - היא צריכה לכבס הכל, לנקות הכל, לזכור את הריח הטוב ולגהץ את הקמטים. עד המכונה הבאה יהיו קמטים חדשים, אבל הכי חשוב לקפל את הבד חזרה באיזור של הזכרון הטוב, לחייך לזה וללמוד מהחוויה. עכשיו זו כבר כביסה רכה. רכה וריקה. היא תקפל אותה.

 

[ב ן ח ו ר י ן]

איזה יופי!!!!מאוד אהבתי את האלגוריה

 

[Michallllllllll]

מה זה אלגוריה?

ללא תוכן

 

[תלתלית]

הרגשתי כאב

אני מוצאת את עצמי מקפלת הרבה זכרונות. תודה לך על מילים קסומות

 

[ונוס שבורה]

תודה לשניכם

במה אפשר לשפר?

 

[תלתלית]

הייתי "משפצת" את עיצוב הפיסקאות.

יוצרת מעין "קיפול" גם במבנה הטקסט. לא רואה שיש מה לשפר, כתבת נהדר

 

[תלתלית]

השם שלך

ונוס, השם שבחרת לעצמך "ונוס שבורה" מתחבר לי כל כך לכל מה שכתבת. אני ממש מדמיינת את הזכרונות המקופלים בעדינות.

 

[Michallllllllll]

את כותבת יפה!

ללא תוכן