כבר אחרי חצות. יום חדש התחיל.

[yazi22]

כבר אחרי חצות. יום חדש התחיל.

ועמר היה צריך להיות בן עשרים.

 

[camitt]

כל כך מבינה אותך

כואב בלב

 

[eaz1514]

../images/Emo16.gif יעקב, איתכם ביום הקשה ../images/Emo201.gif

היה צריך להיות - בזה מסכתם הכל. היה צריך להיות בן עשרים, חייל, סטודנט, בן, אח, חבר, בעל, אבא, בן אדם. כל כך עצוב ששום דבר כבר לא יהיה, בזבוז כה העצום של כשרון, יופי, טוב לב. זכרון של כמה שנים בודדות שעלינו לשמר ולהסתפק בו לכל ימי חיינו. המון כח לעבור את היום הזה. אילנה, אימא של רונן

 

[דנה של רותם]

מדליקה נר כזה ../images/Emo16.gif במקום כאלה ../images/Emo213.gif

אין לי מילים מנחמות. רק הידיעה שעם השנים שעוברות אנחנו מתקרבים אליהם. זה הדבר היחיד שמעט מרגיע אותי.

 

[בלה ענת]

בפורום זה אנחנו משפחה ענקית ותומכת../images/Emo189.gif

אנו יודעים איך זה להמשיך קדימה ללא רצון בלי הילד האהוב. אנחנו מנסים לשרוד כל יום, למרות שאין רצון להמשיך. הכל מתנהל לאט-לאט, כמו צב זקן שכבר אין לא כוחות להמשיך והוא ממשיך. אז חיבוק ענק מאמא של ענת אור. ענת אור

06.05.1980-21.02.2007

 

[אחשל]

../images/Emo16.gif../images/Emo201.gif

 

[liat1953]

../images/Emo201.gif

אנו חצויים,חלק מאיתנו ממשיך הלאה עם מי שנותר... חלק אחר נותר מאחור באותו מקום בו הזמן עמד מלכת והם-יקירנו ישארו "צעירים לנצח"

 

[דנה של רותם]

יעקב מה שלומך? אך עבר עליך היום הקשה הזה?

יום ההולדת בעיני קשה הרבה יותר מיום האזכרה. חשבתי עליך היום. איך אתה??

 

[yazi22]

יום קשה ומיוחד

בניגוד לשנים הקודמות שהיתה בהן גם מידה של "חגיגיות", השנה כבר לא. סתם יום שמדגיש יותר את מה שאין. לא הצלחתי למצוא מה לעשות או להגיד, אפילו כשחברים באו ועלו יחד אתנו לקבר. בשבת נערוך טיול בסביבה ויבואו חברים של עמר ושלנו ואני מניח ששם יהיה אחרת. הגורל המטורף בחר את היום הזה לטקס הסיום של המחזור של אח של עמר. היינו והשתתפנו ובאמת היה מין המשך ישיר לטקס הסיום של עמר שהוא כבר לא היה בו. היינו הורים גאים ובאמת שמחנו והתרגשנו וגם עמר היה אתנו. החיים הכריחו אותנו.

 

[yazi22]

תודה לכולם ../images/Emo24.gif

ביום אחד יום הולדת עשרים לילד שאיננו וטקס סיום מחזור לילד שישנו. ואין אף ספר מסביר איך עושים את זה. ואנחנו כותבים את הספר.

 

[ענן כבד]

יעקוב

קראתי . תחושות אלו הגורל שלח אלינו . תחושות של סבל , כעס כאב וגעגועים. שק כבד, במיוחד בתקופת האירועים של יום ההולדת . התחושה היא כול כך קשה שאפשר לתאר אותה באותו יום הגוף נקרע לגזרים ואין מושיע . מה לומר לך יעקוב שתמשיך לזרום עם המשפחה . ובמעגל של החברים התמיכה מקבל ת משמעות . ליפול ולחזור לאט לאט .התמיכה כול כך חשובה . השבירות עצומה . כך קורה לי לפני ימי שישי המתקרבים ,לפני חגים ,לפני ימי הזכרון ויום ההולדת של בני . איתך בכאב,כול כך איתך ועם המשפחה ולרשימה אין סוף .... איתך בכאב,כול כך איתך ועם המשפחה

 

[ר ש פ י ם]

איתך יעקב

בתחושות בכאב בחלל העצום הזה לאט לאט עוברות להן השנים...