כבר הרבה זמן אני מתלבטת

[galia26]

כבר הרבה זמן אני מתלבטת

אם לכתוב הודעה או לא, מצד אחד אני לא אוהבת לדחוף את האף ומצד שני אני מאוד מודאגת. יש לי חברה טובה שלבן שלה בן השנה+8 יש סרטן. זה התחיל אצלו בכבד ועבר לריאות והיא מספרת לי על כל מיני ערכים שעולים ויורדים אבל אני לא ממש מבינה בזה יותר מדי. החברה שלי היא טיפוס מאוד אופטימי ומאז שהוא חלה (שהוא היה בן 11 חודשים) לא ניכר עליה הקושי ותמיד היא אמרה שהכל טוב. בשבוע שעבר הרמתי לה טלפון והיא אמרה לי שהם לפני ניתוח חירום ומורידים לו חלק מהריאה, לא הארכנו במילים (משום מה תמיד נראה לי שאין זמן כשנמתאים בבית החולים) ונפרדנו לשלום. מאז אני לא תופסת אותה ויש לי הרגשה לא כ"כ טובה. זה נורא כואב לי, גם עליה שהיא חברה שלי וצריכה לראות את הבן שלה במצ הזה ועל הילד שלא חטא ולא עשה רע לאף אחד ואני ממש מתחילה לדאוג לחייו. כל הזמן אני שואלת במה אפשר לעזור והיא אומרת שבכלום אבל בכל זאת אני מאוד רוצה, מרגישה צורך ממשי בעזרה טכנית, או בהעלאת המורל (אולי זאת הדרך שלי להתמודד). אולי אתם תוכלו להגיד לי במה אוכל לעזור ואיך ואולי מה אפשר להגיד דברים שיעשו לה טוב על הנשמה. אני מודה לכם מאוד ומתפללת לשלומו ולשלום כל מי שחולה במחלה הארורה הזאת.

 

[מיליתו]

קשה לעזור ממש

עצם ההתעניינות שלך משמעותית מאוד. הרבה חברים "נעלמים" אחרי כמה זמן כי קשה להם להתמודד עם זה או שפשוט החיים שלהם ממשיכים כרגיל. לגבי הערכים שעולים ויורדים ואת לא מבינה בהם, את יכולה פשוט לשאול אותה. לדעתי, אם את תראי התעניינות אמיתית, ולא סתם "נימוסית" היא תענה לך, וגם תרגיש שיש בפני מי לשפוך את הלב. תני לה הרגשה שהיא לא צריכה להיות חזקה לידך, ושהיא יכולה לספר לך מה היא באמת מרגישה. אם יש לה עוד ילדים, את יכולה להציע לקחת אותם לכמה ימי כיף אצלך בבית במהלך החופש, זה מאוד יקל עליה. את יכולה גם לשאול מתי אפשר לבקר. שימי לב, תמיד תתקשרי לפני, ואם את מרגישה שהיא עייפה או משהו, אז אל תבואי כי זה יכול להכביד כשבנוסף להכל צריך גם לארח. אמנם, עכשיו כבר אי אפשר לעשות את זה, אבל במקרה כמו הניתוח שסיפרת עליו, אפשר פשוט להגיע לבי"ח ולהיות איתה. היא נמצאת במתח עצום. צריך גם להבין אותה אם היא לא מנומסת, אין לה שום דבר נגדך, סביר להניח שהיא מרגישה שאף אחד (כולל את, למרות הרצון הטוב) לא מבין אותה באמת.