כבר חשבתי לכתוב הודעת יאוש..
אז מה היה לנו? שבוע 38+ . בשבוע שעבר מיום שלישי בערב ועד חמישי בערב צירים בהתחלה סדירים אח"כ לא כ"כ,לא מדומים אבל גם לא מספיק כואבים. עד אז הלידה היתה נראת רחוקה,מאז סידרתי תיק ואני מרגישה שזה יכול להיות כל רגע. הלילדים על הפנים,כולם משתעלים,הגדולה עם שעורה בעין בן השש משתעל ומקיא מידי פעם וכואב לו הראש. הקטנצ'יק משתעל 4 פעמים ביום אבל כל פעם כאילו נחנק,הסנדביץ משתעלת וכשביקתי שתנעל נעלי בית כי איך אביא הביתה תינוק כשכולם משתעלים אמרה לי "איזה תינוק צריך לבוא אלינו?
. ואני מיום שישי משתעלת כמו חמור וכל הגוף כואב לי. כל הזמן היה ברור לי שצריך לטפל במצב אבל ההומאופט שלי רחוק ולא היה לי כח. הבוקר אחותי פיקסה אותי. את חייבת לעשות רשימה מה יש לכל אחד איזה מצב רוח וכ"ו ולדבר עם ההומאופט! התקשרתי התחלתי לתאר את המצב וכמובן פרצתי בבכי. הוא מיד שאל אותי על עצמי ומתוך הכירות רבת שנים פסק:"זו את שצריכה טיפול!" מחר אני אצלו,הומאופטיה,זר לא יבין זאת...
אז מה היה לנו? שבוע 38+ . בשבוע שעבר מיום שלישי בערב ועד חמישי בערב צירים בהתחלה סדירים אח"כ לא כ"כ,לא מדומים אבל גם לא מספיק כואבים. עד אז הלידה היתה נראת רחוקה,מאז סידרתי תיק ואני מרגישה שזה יכול להיות כל רגע. הלילדים על הפנים,כולם משתעלים,הגדולה עם שעורה בעין בן השש משתעל ומקיא מידי פעם וכואב לו הראש. הקטנצ'יק משתעל 4 פעמים ביום אבל כל פעם כאילו נחנק,הסנדביץ משתעלת וכשביקתי שתנעל נעלי בית כי איך אביא הביתה תינוק כשכולם משתעלים אמרה לי "איזה תינוק צריך לבוא אלינו?
