כבר חשבתי שאי אפשר להפתיע אותי

[birdyblue]

כבר חשבתי שאי אפשר להפתיע אותי

יצאנו דייט ראשון
בית קפה זורם נחמד הבחורה שנונה מצחיקה בהחלט עשתה לי את זה.ניגשת המלצרית ניתן לשמוע במבטא שלה כי היא יוצאת חבר העמים,כאשר היא עוזבת הבחורה שאיתי מתחילה לשרבב מטח של מילים ארסיות והעלבות לגבי מוצאה. לקח לי כמה שניות להתאושש קמתי אמרתי לה כי משפחתי כולם הם ממוצא חבר העמים הוצאתי את הארנק שילמתי את חלקי ופשוט הלכתי משם.
היא עוד ניסתה לתרץ כי הכול נעשה בבדיחות הדעת והכול היה רק הלצה.

מדהים אותי כל פעם מחדש איזו מסכות ו משחקים אנשים מסוגלים ללבוש ולשחק.
כנראה שזה חלק מהמאה ה-21 ומתרבות המערבית וחבל.

 

[רואה 6 6]

כל הכבוד לך.

 

[p0st]

 

[סאטוריס]

מעניין אם היה מפריע לך

אם זה היה מוצא - לא של משפחתך שהיא מלגלגלת עליו

כורדים, מרוקאים, אתיופים, סודנים, ערבים , הומואים ולסביות , שמאלנים וכד'

או שרק לגלוג על רוסים כואב לך

 

[כמהאפשר]

יהודים. לא "רוסים".

וכבוד- הוא כבוד. לכל מי ומה שהוא.
כבוד וערכים או שיש למישהו, בתוכו, או שאין בו. או שהוא מיושם, או שלא.
הדרך בה אדם חי, נושא את עצמו, מתבטא ומתנהל.
בן אדם שמתבטא בצורה מסוימת, לדוגמא, בלי כל קשר לעמדות שלו- שאני יכולה להסכים אליהן או שלא, אין לי כל עניין להמצא בקרבתו.

יש לי חברים שהדעות שלהם קשות ואנחנו לא מסכימים, אך הערכים שלהם, צורת ההתבטאות שלהם, הדרך בה הם חיים-
הם לא רפש נשפך לכל הכיוונים ומשהו שאני מחשיבה רמה שאין לי כל רצון להיות בסביבה שלה.

להט"ב, אגב, זו קהילה. לא מוצא.
ושמאל- אלו עמדות פוליטיות(אם אפשר להגדיר זאת כך).

 

[סאטוריס]

זה את

ותודה על התיקונים.
כמובן ידעתי אותם, בלהט המשפט הוספתי גם אותם למילה מוצא ולא טרחתי...

אולי אני טועה לגמרי..
ובאמת OUT OF שום מקום הבחורה פרצה בלעג כלפי יהודים ממוצא רוסי..

ואולי השיחה התנהלה בלגלוג וצחוקים וזלזול על כל מיני אנשים/אוכלוסיות וכד' - כולל שת"פ מלא של הבחור הנעלב
ואז כשהיגיע ליהודים ממוצא רוסי - הוא קם והלך.

פשוט לא ניראה לי הגיוני שבדייט 1 פתאום - היא תתחיל לדבר ככה...

אבל רק הם יודעים מה היה שם...

 

[כמהאפשר]

סורי על החדות

זה קורה לי, לעתים.
אתה צודק, כמובן.
פשוט בבריה"מ- "רוסים" אלו היו לא יהודים. מאז מאוד צורם להגיע לארץ ולשמוע מכל עבר "רוסי, רוסיה, רוסים, רוסיות".
אני יודעת שאנשים אומרים זאת בתום לב ומתוך חוסר ידע ובכל זאת.

ובאופן אישי, אני יכולה לכתוב לך שבחור שאני דיברתי איתו לפני זמן מה-
הביע מין צחוק של זלזול בכל פעם שהוא הזכיר את העדה האתיופית(זה עלה בשיחה מפני שאני מעלה את זה די הרבה, אני עובדת ומתנדבת עם העדה).
הדרך שלי קצת שונה, אני יותר סבלנית בקטעים מסוימים, אז אני מסבירה, מראה את נקודת המבט שלי. מכאן לשם, נפגשנו.
אז בסוף, כאר עמדתי ללכת, פתאום אומר לי במין נדנוד ראש ולחשוש כזה "תסתכלי, תסתכלי". לא הבנתי מה קרה, מה הוא רוצה. והוא אומר שוב..
בסוף הסתבר שמאחורי הגב שלי היו מספר נערות אתיופיות, צעירות כאלו. אני לא יודעת למען האמת מה הפריע לו או כל כך גרם לו ללעג- אולי שהיו להן תוספות בלונדיניות ארוכות, אין לי מושג. לא נכנסתי לזה. מבחינתי זה דבר כל כך רגיל, כל מה שראיתי הוא שהן מהממות, הלוואי עליי להראות אחוזון ככה..
כך ש- אנשים מתנהגים בפגישה או טלפון איך שהם, בייחוד אם הם משתחררים קצת. לטוב או לרע.

 

[סאטוריס]

אנשים קטנים

גם ככה אין לי סבלנות אליהם.

אני בת.

 

[כמהאפשר]

סליחה. זה נכון.

צריך ללמוד לקחת פחות ללב.
מתישהו!

 

[סאטוריס]

לנתב את הלב

לאנשים אחרים שיש מה לתת ולקבל מהם

 

[כמהאפשר]

אני לומדת.

קשה לשים סוגר על הלב. דווקא עם זה, בפורומים אולי מעט קל לי יותר להיות קצרה או לעתים חדה יותר. אבל גם כאן- אני די "עם כל הלב", האופי שלי מבצבץ גם אם אני מתחממת או עוקצנית מדי פעם.
אני משערת שזו אחת הסיבות שהמקצוע שלי בחר אותי ולא אני אותו-
מפני שלהעניק ובכלל, לפתוח את הלב זה הדבר שבא לי הכי בקלות וטבעיות..

להציב גבולות זה עדיין תחום שאני מתמודדת איתו

 

[כמהאפשר]

נב-

במידה וזה לא היה מובן, אצלי זה פשוט להכל, כולם, תמיד ובכל מצב..
באמת, גם לאנשים מהם הכי נפגעתי, לזרים שכוחי אל
אולי לעתים לא צריך להתנגד למה שטבעי לנו, רק ללמוד כיצד בריא לנהל את זה

 

[סאטוריס]

צריך לעשות הפרדה

כי את פועלת מתוך חמלה.
אבל חמלה לא אומר לתת לאחרים לדרוס אותך.
כי תחשבי על זה מה הם לומדים? שזה אוקיי לנהוג באלימות. זה לא חמלה לעודד מישהו לפגוע..
מכירה את הספרים של סאניה רומן על אורין?

היא כותבת שם - חמלה
זה קודם כל חמלה לעצמך.
ומה ש"טבעי" לנו לעיתים זה דפוסים שרצוי לשחרר אם אנחנו לא רוצים להיפגע ושינצלו אותנו כל החיים.

 

[כמהאפשר]

וואו, וואו!

הזכרת לי נשכחות..
הזכרת לי זוגיות עם אחד מבני הזוג לשעבר, קרוואן במקום יפהפה ביש"ע.. וסאניה רומן

אני מסכימה איתך, מאוד מסכימה ומבינה את מה שאת כותבת.
אבל חמלה לא חייבת להיות "הסכמה". או "עידוד".
היא יכולה להיות הכלה, מחילה, שחרור, הקשבה ועוד כל כך הרבה דברים ומושגים- שכל אחד שונה ועמוק וצבעוני ממשנהו.

שוב, גם אני חדה לעתים. וכועסת או נפגעת או כואבת.
אבל לרוב, התגובה שלי תהיה יציבות תומכת, של חיבוק, של הכלה. ל-או דווקא הצדקה אלא הכלה.
יש לי דעות משלי וחוויית עולם משלי- אבל זה שלי. לא רלוונטי כאשר נכנס לכאן מישהו וכותב על מה שעובר *אליו*. או כאשר מישהו מספר משהו *שלו*. או סיטואציה/דיעה כל דבר אחר של מישהו אחר..
לכל אדם יש חוויית עולם משלו ו.. פשוט צריך לראות את הדברים דרך העיניים שלו, להרגיש את המציאות דרך העיניים שלו. כי הוא המרכז כאן..
ה"אני" פשוט לא רלוונטי, לא קשור, לא שייך.

 

[סאטוריס]

אני מחדדת

אני לא מתייחסת לתגובות בפורום אלא לחיים.
וברשותך מפתחת קצת רעיונות יכול להיות שאני לגמרי 0FF..

את כל כך מלאת חמלה שאת לא רואה
שה"הכלה, מחילה, שחרור, הקשבה" למי שפגע בך - זה סוג של אישור/הסכמה/ עידוד למעשיו.
אלא אם כן זה כן כולל דיבור מודע על הפגיעה כדי למנוע הישנות, הבנה של השני ולקיחת אחריות ויצירת שינוי.

ובמקרה כזה ה"אני" כן רלוונטי וכן קשור
כי כמו שהוא פוגע בך ומתקבל באהבה והכלה
ככה הוא ימשיך לפגוע ב"אחר" כי לא למד לשנות את דרכיו.

יש אנשים שכן מבינים רק על ידי כך שאוהבים ומכילים אותם - זה מרגיע אוטומטית את התוקפנות.
ויש כאלה שלא.

"חנוך לנער על פי דרכו"
זו חמלה אמיתית.

ולרמוס את עצמך בשביל אחרים או בשביל חמלה או אג'נדה - זה תמיד תמיד לא יעיל. ה"אני" חשוב ביותר.

ולסיום
אם מה שרשמתי איננו רלוונטי בכלל לעולמך הפנימי- תתעלמי - אלו רק הבנות שלי ממה שרשמת ופיתוחן בהתאם לתפיסת העולם שלי .

נ.ב.
שמחה שעוררתי זיכרון קסום

 

[סאטוריס]

מה המקצוע שלך? אם אפשר לשאול..

נתינה ולפתוח את הלב זה דבר לא טריוויאלי.

גם אני לומדת להציב גבולות.
אולי זה משהו שלומדים כל החיים.

 

[כמהאפשר]

בוודאי שאפשר

אני רק מעדיפה להשיב במסר, ברשותך.

ואני בטוחה שאנחנו לומדים- דבר כזה במידה כזו, אחר במידה אחרת כל החיים.

תודה, אגב. זה טריוויאלי עבורי, אולי, מפני שזה הדבר הכי טבעי עבורי. כמו לנשום.
אבל זו עדיין ברכה, אני משתדלת לזכור גם את זה ולגבי אחרים- בכל אחד יש מידה של ערכים ותכונות שונה ונכונה עבורו. שמתבטאת בצורות כל כך שונות, לפי אמות המידה של כל אחד. לא שלנו.. אנחנו פשוט נוטים לאמוד אנשים על פי מה ואיך שאנחנו, לא על פי מי ואיך שהם אז זה לא טריוויאלי, כן. אבל הנתינה והטוב של כל אחד כל כך שונים, פשוט , נניח אני, לא תמיד זוכרת לראות אותם

 

[Berethor]

מין הסתם אם זה החברה שלו זה יפריע לו יותר

את מי מעניינים סודנים וערבים? פח..

 

[כמהאפשר]

כל הכבוד! כן ירבו, וכל הכבוד למשפחה שלך,

על הדרך בה חינכו אותך.
חבל שלא יותר אנשים היום דומים לך. גם בדרך בה התנהלת, גם בצורה, גם בכבוד העצמי- וכבוד כלפי הסביבה.
פשוט אשריך.
זו לא חוכמה לשבת ולחייך בנימוס ולהתקשר יום למחרת, גם לא חוכמה לקום ולהטחיל להטיח האשמות או גידופים כלפי האדם האחר. לדבר "ערכים" ומוסר ולהתנהג בצורה חסרת שניהם.
הדרך בה התנהלת פשוט מעוררת הערכה, כל הכבוד ואני חושבת שאולי לימדת אותה מה שהחיים או מי שהיה אמור לשמש דוגמא לא לימד. דווקא מפני שלא קיללת או ניסית להוריד או להעליב או להתנהל בכוחניות, אלא מפני שגרמת לבן אדם לחשוב.

 

[Berethor]

טוב היה לו שלוש בררות

להחזיר לה, לעזוב או להבליג.