כבר כמה ימים שלא כתבתי שיר

[שירה כמים 1959]

יש שקט חוסה בירושלים
יש אויר בעיר
כך מספרות השמועות
וגם מעט זכרונות
כר כמה ימים שלא כתבתי שיר
ואני רוצה להבעיר להבעיר להבעיר
את השקר הזה ששמו
מי רואה אותי תואיך זה יכול להיות שלמה זה ככה

 

[שירה כמים 1959]

אז תכסו אותי ואותה ואותו בכל מיני סמרטוטי תחש וכחש
תכסו אותנו ותאמרו מה חש
הצב שמטפל ומוציא את
השמיים שמעבר
לידיים יש בליל
של מילים
ותרד
וטרף
ש עולם כזה מין נוהג
ולוהג
ומכסה מחפש מסתורין

 

[שירה כמים 1959]

אין לך שיר?
תסתכלי פנימה
פנימה
מה את אומרת
יש שם מישהו?
יש שם תכלת קטנה?

 

[שירה כמים 1959]

נעה בין צום לעוגה
גלידה עם קצפת גם היא לא תזיק
ולא נחשוב עכשיו על בעלי החיים ששילמו ברווחתם למען רגע של הנאתי
נעה בין צום לעוגה
בין בכי ועייפות לבין
מה יהיה שמה
ומתי היא תלך
האישה הטיפשה
שקוראים לה
את
שירה כמים
דמעות כמים
יגון כמים מים עכורים
בביצה אל תנסי לשחות
-
כן,
לזה הפכו דמעותייך