כבר לא "שרון הקטן"

[bhnadav]

כבר לא "שרון הקטן"

יניב זייד סבור שבנאומו אתמול לקח אהוד אולמרט סופית את מושכות המנהיגות אמרה ידועה גורסת ש"מנהיגות לוקחים, לא מקבלים". עד לפני מספר ימים, נדמה היה שאולמרט קיבל בירושה משרון את המנהיגות על העם ועל מדינת ישראל, מנהיגות שאולי גדולה ממידותיו. אולמרט לא קיבל מהציבור אפילו 10 ימי חסד עם תחילת כהונתו, וסקרים שנעשו הראו שהציבור הישראלי מאמין יותר לדבריו של נאסראללה מאשר לדבריו של אולמרט. סקרים אלו הביאו, בין השאר, את נאסראללה להפגין ביטחון עצמי מופרז, לזלזל בממשלה הישראלית הנוכחית ולכנות את אולמרט בשם הגנאי "שרון הקטן". אולם לפני מספר ימים השתנתה התמונה מקצה לקצה – אולמרט לקח את המנהיגות, ונאומו אתמול בכנסת היה שיא התהליך שנוצר בימים האחרונים, של ביסוס מנהיגותו. הנאום אתמול היה חשוב מאד. לכולם. לשליש מעם ישראל שנמצא כעת באיום מתמיד של טילים, למדינות ערב, לעולם המערבי ואפילו לחיזבאללה. לאחר מספר ימים בהם הורגלנו לשמוע בעיקר את נאסראללה בקלטותיו, חשוב היה לכולם לשמוע את תגובת "ראש הפירמידה" של הצד השני – ראש הממשלה הישראלי. ייאמר לזכותו של אולמרט, שבניגוד להתנהלותו ביחס לאירועים קודמים (ההתכנסות, ירי הקסאמים בדרום) הפעם הוא קודם עשה, ורק אחר כך מצא לנכון לדבר. הנאום אתמול היה, כאמור, המשך ישיר לתהליך בניית המנהיגות של אולמרט. הוא היה נאום ממלכתי, חף כמעט מטעויות בתוכן, והבהיר היטב את עמדתה של ישראל. לאחר פתיחה מהוססת מעט, שלוותה במעין התנצלות על הנעשה ("עשינו הכול כדאי למנוע זאת"), החל אולמרט להתנסח במשפטים קצרים וברורים, המכוונים לא רק לאזרחי המדינה, אלא בעיקר לצד השני ולשאר העולם – "אויבינו טעו לחשוב כי נכונותנו להבליג היא סימן לחולשה – הם טעו", "איננו זקוקים לאישור מאיש כדי להגן על עצמנו", ועוד – כשהשיא היה הכרזתו (היומרנית משהו, אבל ההכרחית לאור הנסיבות) בסיום הנאום – "אנחנו ננצח!" היה בנאום גם פן אישי ורגשי ברור. ניכר היה על אולמרט שהוא מכוון את הנאום בבירור לכיוון הרגשי – קריאה בשמות החטופים, סיפור סיפורם של חלק מקורבנות הימים האחרונים, ופנייה נרגשת למשפחות החטופים. אולמרט אימץ בנאומו את המודל של הרמטכ"ל, דן חלוץ – "בנחישות וברגישות". אמירות תקיפות וברורות מחד, וסיפורים אישיים מרגשים מאידך. לעתים היה פער גדול מדי בין הרגישות לנחישות בנאום (ראש ממשלה שמצד אחד מכריז אמירות לוחמניות כגון "עד כאן!", ומצד שני מודה שהוא מאמץ יומיום את תמונות החטופים אל לוח ליבו), אבל בסך הכול המסר עבר – ישראל לא עושה את מה שעושה רק למען השגת יעדים צבאיים ומטרות אסטרטגיות באזור, אלא גם ובעיקר למען האזרחים הפשוטים, והמאבק הוא מאבק על הזכות הבסיסית ביותר, לחיים נורמלים. לקראת סוף נאומו ציין אולמרט ש"המצב קשה, ואולי עוד יהיה קשה יותר". לי הזכירו הדברים את נאום ה"דם, יזע ודמעות" של צ'רצ'יל לעם הבריטי בתחילת מלחמת העולם השנייה. בכל הקשור לנאומים ולסחיפת המונים, אולמרט הוא לא צ'רצ'יל. הוא עדיין מתוזמן מדי, קורא יותר מדי מהדף ולא מישיר מספיק מבט לקהל, ומדבר בקצב הכתבה. אבל ייאמר לזכותו שהוא הפיק מעצמו אתמול 120% מיכולתו הרטורית. עכשיו, לאחר הנאום המוצלח, שיחזור לעסוק במעשים. בשלב זה הם חשובים הרבה יותר מהדיבורים. http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/451/231.html

 

[bhnadav]

מנהיג בישראל

התותחים טרם פסקו מלירוק אש וכך גם מטוסי חיל האוויר ובכל זאת אפשר לעצור לרגע לסיכום ביניים שכל כולו מתייחס לראש הממשלה, אהוד אולמרט ולשורת טבילות האש שעבר בהצלחה רבה למן השבוע שעבר. [יצחק סדס] עד לפני שבועיים היו רבים ובעיקר בתוך מפלגתנו שדיברו על כך ש"הוא לא מתרומם" ועשו את הדבר הקל והצפוי ביותר - ניסו להשוות את אולמרט לשרון. קצת קשה לתת קונטרה לדמותו של שרון ויתרה מכך, רבים חשבו וחושבים שאולמרט זכה מן ההפקר. כל כך זכה מההפקר לדידם עד כי נראה שציפו ממנו שיתנצל השכם וערב. אי אפשר שלא לעשות את האנאלוגיה ולכל הפחות רק לאזכר את הדימיון בין הסיטואציה אליה נקלע אהוד אולמרט לבין הסיטואציה שחווה ג'ורג' בוש. הדימיון אינו רק בתפקיד כי אם בהיות מצב הסטרס המלחמתי לטבילת האש שהפכה באחת את הטוען לכתר לנושא הכתר. במסדרונות הכנסת, חברי הקואליציה, קדימה ואפילו שרים היו שחזרו על כך שהוא אולי מתפקד כמו שצריך "אבל זה לא זה - הוא לא עובר מסך, הוא לא רגיש, הוא לא מנהיג". באומנות וביעילות ניסו למתג לאולמרט את תדמית המנכ"ל האפור והקר בניגוד לאבא של האומה. הפמפום היה כה יעיל עד שאפשר היה לצפות שרענן דינור היה פורש ואולמרט היה תופס את תפקידו. התחושות הרעות והרחש-בחש סביב אולמרט התעצם עד לפני שבוע וקצת על רקע כשלונה של קדימה בביסוס השטח. פעילים רבים ובמיוחד מרכזים בהם הרגישו בצדק זנוחים ברמת הארגון הפנימי "כי אין שטח" אבל האכזבה הזו דרבנה אותם לשלוח חיצים לכיוונו של אולמרט שעסקו בסוגיות מדיניות. מה הקשר? פשוט מאוד זו הפוליטיקה. אולמרט התנהל עד כה By the Book. הוא לא שבר את הכלים ולא זגזג, אמנם ממשלתו קצת קרטעה בהתחלה הודות לאינדיבידואליות יתר של מספר חכ"ים, אבל הוא ידע לנהל את רוב המשברים והאתגרים שרבצו לפתחו די טוב. במיוחד הוא נוחל הצלחה בזירה הבינלאומית ומבצר שם את מעמדה של ישראל. נחישותו, קור הרוח שהפגין, רציפות מסריו ואופן הבנייתם היו מושלמים. גם במקרה סמ"ר שליט הוא לא היסס וידע מה הוא מתכוון לעשות, ולא נכנס לורטיגו בכשל הנוסף שצה"ל הביא לפיתחו ; אולמרט ראה את הדברים נכוחה עוד באותו הבוקר שנחטפו שני החיילים הנוספים ויצא בהצהרה חד-משמעית, חריפה אבל לא מתלהמת. הכריז מלחמה, פתח וניהל מלחמה והראה לכולם מי כאן הבוס. אולמרט יצא למבצע הצבאי והדגיש בדברים שמסר לאומה ולתקשורת כי לא יסכים לנהל משא ומתן בנוגע לשחרור אסירים בתמורה לחטופים. זו לא הייתה אמירה פופולארית. סקרי דעת הקהל הוכיחו שהחברה הישראלית התרככה בשנים האחרונות ותומכת בפשרה מעין זו, גם לחץ הורי החיילים החטופים אינה בבחינת משוכה קלה, ובכל זאת - אולמרט הבהיר באומץ וביושר גם לציבור וגם להוריו של גלעד שליט - שבנם לא ישוב בתמורה לשחרור סיטוני של מחבלים. אמנם אולמרט לא סגר את הדלת בפני קונסטלציות דיפלומטיות שיכללו שחרור סמלי של אסירים כמחווה שתוכננה לכאורה מראש ורק "לכבוד אבו-מאזן", אבל הוא גם קבע כאן לצד הטרוריסטי תג מחיר גבוה, כל כך גבוה מאז מלחמת שלום הגליל. http://www.yallakadima.co.il/article.asp?item_id=953

 

[shlomogross1]

תת רמה

אולמרט לא כתב את הנאום, יועצי התקשורת כתבו לו את מה שיסדר לו תדמית שתועיל לו בסקרים. אולמרט הוא שחקן תיאטרון מצויין שיודע מתי לכווץ גבות או להרים קול. עלי הוא לא עובד, עליך ועל חבריך כנראה שכן.

 

[bhnadav]

תגיד את זה גם על צ'רצ'יל..

תת רמה

 

[טלמ]

צ'רצ'יל וגלאון בחדר אחד.....

זה היה יכול להיות מעניין

 

[lazaroni]

אולמרט כתב את כל הנאום במו ידיו

בערוץ 2 או 10 לא זוכר בדיוק איזה אמרו שמכיוון שלא היה זמן עד לנאום אולמרט כתב אותו בשקידה ויועציו רק עברו אליו במהירות ולא תיקנו כמעט דבר אז אם זו תת רמה....אין לי מה להגיד לך...

 

[דוקו1]

אך הגענו לתסבוכת כזאת?

פשוט אולמרט שרון ופרס האשמים היחידים אהה וגם אהוד ברח!! הם נתנו לאויב להתחמש שנים על גבי שנים ובסוף מה שקרה זה החמאס יורה מכאן והחזבאלה משם ואנחנו לכודים בצבט של טרור פשוט לא להאמין אך האנשים האלה בחוצפתם רוצים שאנחנו העורף נסבול את המחדלים הידועים מראש זאת בושה וחרפה המשוואה שלהם היא פשוטה: אנחנו נעשה מחדלים והציבור יסבול- ומה החוצפה שלהם הם מגבים את עצמם בתקשורת, התקשורת בימים האחרונים עשתה שטיפת מוח לכולם כמה צריך לדעת לספוג ולא להתלונן כי זאת מלחמה מוצדקת! אבל מלחמה הזאת היתה צריכה להיות מזמן לא עכשיו אחרי שהאויבים שלנו מחוזקים ומתילים עלינו אימה בושה למדינה ולראשיה שזה מה שהם עושים כדי להצדיק את עצמם במחדלים שלהם