מתה עליך היחיד
New member
כבר מעל שנתיים וטרם ממש לועס...
תתכוננו קצת ארוך... אני מרגישה שככל שהזמן חולף, הדאגה אצלי יותר מתגברת. הילד כבר מעל גיל שנתיים, ולא עושה הרושם שהולך להשתנות אצלו משהו בנושא האכילה... כמה שמנסים, הוא תמיד תמיד דוחה, ועד היום מצליח להחנק אפילו מוופל ו/או פתי בר. זה פשוט מצב שבחיים לא פגשתי אצל אף ילד בן גילו. מה שכן, הוא מסוגל שעות שלימות להחזיק בידיו עוגיה או משהו כזה, כמו עוד צעצוע, הוא בקושי יכניס לפה, ואם כבר יעיז, אז זה בשביל לנגוס ולזרוק את אותו ביס מיד מהפה... לא מנסה בכלל ללעוס. אז קצת רקע עליו: עד גיל 4 חודשים ינק הנקה מלאה, ועוד שנה קיבל הנקה חלקית בתוספת פורמולה, פירות וירקות טחונים, ובסביבות 8-9 חודשים התחיל מעדנים. בגיל 10 חודשים פנינו למכון להתפתחות הילד, מכיוון ושמנו לב שהוא מאחר בכמה שלבים בהתפתחות שלו, כמו ישיבה, עמידה, למעשה רק בחודשים האחרונים ממש הולך... השפה שלו עדיין לא שפה, עדיין מברבר, וגם לא ממש מחקה קולות של חיות, או מצביע על איברים... המילים הברורות שאומר מגיל 4 חודשים זה: אבא ואמא... הוא למעשה מעוקב התפתחות בכל המישורים, אם זה באכילה, שפה, רמת משחק שאינה מותאמת לגילו, והוא מקבל טיפול דרך קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק, והוא נמצא בגן משולב, ששם יש לו סייעת שמשקיעה בו דרך המשחק. אני מניחה שיש בזה לא מעט גם עניין של בעיית תקשורת, למרות שהוא מישיר מבט נוקב, מחייך, עניין היוזמה לתקשורת לא ממש חזק, אבל הוא יודע ליזום, לא הייתי אומרת שתמיד עונה כשקוראים לו, והוא עדיין מביע את עצמו בבכי לרוב, כשמנסה להשיג משהו ולא מצליח. אגב, כמה שאנו ההורים מנסים ליישם דברים שבאים מהכיוון המקצועי של המרפאה בעיסוק והקלינאית תקשורת, נתקל אצלינו כחומה בבית, והילד לא ממש מוכן לשתף איתנו פעולה. בגן מדברים על התקדמות מצידו, בבית לא רואה שום כיוון בנושא... מה שלי כיום הכי מפריע, זה שאין לי מושג איך להצליח לדרבן אותו לפתוח את הפה למוצקים. הוא למעשה ניזון עדיין מטחונים, מרקים עם ירקות ובשר, פירות, מעדנים, מקושקשת [זו הדרך היחידה בה מוכן לאכול ביצה] עם גבינה או אבוקדו... והפורמולה הנצחית שלו, המטרנה... בגן הבנתי, שמנסים לתת לו אי אילו מרקמים בשילוב מועט של המטרנה, ואפילו מצליחות לתת לו בבוקר קורנפלקס עם שלווה... אני בבית מנסה את הרעיון של קורנלפלקס, הוא ממש בורח ממני... לא מצליחה ללמד אותו שצריך לשבת בשולחן, הוא בפירוש לא מוכן. למעשה, אני לרוב מאכילה אותו בכפית על הריצפה. הוא עדיין לא עצמאי בנושא, וגם לא מראה כיוון בעניין. אני בעצם פונה כיום, כי איפשהוא מרגישה תקיעות מאד גדולה בנושא האכילה, שגם מן הסתם חלק מהתפתחות תקינה שאמורה להיות.מי שיש לו טיפים, או משהו שיכול לעזור לנו לקדם אותו בעניין, מאד אשמח. ו
למי שהחזיק מעמד וקרא עד הסוף
תתכוננו קצת ארוך... אני מרגישה שככל שהזמן חולף, הדאגה אצלי יותר מתגברת. הילד כבר מעל גיל שנתיים, ולא עושה הרושם שהולך להשתנות אצלו משהו בנושא האכילה... כמה שמנסים, הוא תמיד תמיד דוחה, ועד היום מצליח להחנק אפילו מוופל ו/או פתי בר. זה פשוט מצב שבחיים לא פגשתי אצל אף ילד בן גילו. מה שכן, הוא מסוגל שעות שלימות להחזיק בידיו עוגיה או משהו כזה, כמו עוד צעצוע, הוא בקושי יכניס לפה, ואם כבר יעיז, אז זה בשביל לנגוס ולזרוק את אותו ביס מיד מהפה... לא מנסה בכלל ללעוס. אז קצת רקע עליו: עד גיל 4 חודשים ינק הנקה מלאה, ועוד שנה קיבל הנקה חלקית בתוספת פורמולה, פירות וירקות טחונים, ובסביבות 8-9 חודשים התחיל מעדנים. בגיל 10 חודשים פנינו למכון להתפתחות הילד, מכיוון ושמנו לב שהוא מאחר בכמה שלבים בהתפתחות שלו, כמו ישיבה, עמידה, למעשה רק בחודשים האחרונים ממש הולך... השפה שלו עדיין לא שפה, עדיין מברבר, וגם לא ממש מחקה קולות של חיות, או מצביע על איברים... המילים הברורות שאומר מגיל 4 חודשים זה: אבא ואמא... הוא למעשה מעוקב התפתחות בכל המישורים, אם זה באכילה, שפה, רמת משחק שאינה מותאמת לגילו, והוא מקבל טיפול דרך קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק, והוא נמצא בגן משולב, ששם יש לו סייעת שמשקיעה בו דרך המשחק. אני מניחה שיש בזה לא מעט גם עניין של בעיית תקשורת, למרות שהוא מישיר מבט נוקב, מחייך, עניין היוזמה לתקשורת לא ממש חזק, אבל הוא יודע ליזום, לא הייתי אומרת שתמיד עונה כשקוראים לו, והוא עדיין מביע את עצמו בבכי לרוב, כשמנסה להשיג משהו ולא מצליח. אגב, כמה שאנו ההורים מנסים ליישם דברים שבאים מהכיוון המקצועי של המרפאה בעיסוק והקלינאית תקשורת, נתקל אצלינו כחומה בבית, והילד לא ממש מוכן לשתף איתנו פעולה. בגן מדברים על התקדמות מצידו, בבית לא רואה שום כיוון בנושא... מה שלי כיום הכי מפריע, זה שאין לי מושג איך להצליח לדרבן אותו לפתוח את הפה למוצקים. הוא למעשה ניזון עדיין מטחונים, מרקים עם ירקות ובשר, פירות, מעדנים, מקושקשת [זו הדרך היחידה בה מוכן לאכול ביצה] עם גבינה או אבוקדו... והפורמולה הנצחית שלו, המטרנה... בגן הבנתי, שמנסים לתת לו אי אילו מרקמים בשילוב מועט של המטרנה, ואפילו מצליחות לתת לו בבוקר קורנפלקס עם שלווה... אני בבית מנסה את הרעיון של קורנלפלקס, הוא ממש בורח ממני... לא מצליחה ללמד אותו שצריך לשבת בשולחן, הוא בפירוש לא מוכן. למעשה, אני לרוב מאכילה אותו בכפית על הריצפה. הוא עדיין לא עצמאי בנושא, וגם לא מראה כיוון בעניין. אני בעצם פונה כיום, כי איפשהוא מרגישה תקיעות מאד גדולה בנושא האכילה, שגם מן הסתם חלק מהתפתחות תקינה שאמורה להיות.מי שיש לו טיפים, או משהו שיכול לעזור לנו לקדם אותו בעניין, מאד אשמח. ו
