כוונתי היא-
שכן, מתישהו זה יעבור לי, ואף פעם לא קראתי לעצמי א-מינית, פשוט כרגע אני נמצאת במצב שקצת הרבה קשה לי להיכנס לקשר ולמיטה עם בחורים... ומתישהו זה יעבור לי משום שלכל דבר בחיים יש התחלה אמצע וסוף, אם זה ברגשות, אם זה באהבה ואם זה בהתמכרויות. אני מקווה מאוד שכל העיניין הזה של :"זוז ממני / אל תיגע בי" יעבור לי, כי גם לי בא לחוות את מה שכל השאר חווים, גם לי מגיעה אהבה , וגם לי מגיעה ההרגשה הזאת של "וואו זה היה טוב!". כרגע אין לי שום בעיה עם זה שאין לי משיכה לשום דבר, כי גם ככה אין לי זמן לכלום (<- אחלה תירוץ)... אבל עוד מעט, עוד כמה שנים, כשאני ארצה לבנות לי איזשהו תא מישפחתי, איזושהי מערכת יחסים בריאה שמושתת על כבוד אהבה הערכה וכמובן בין היתר מין, אז זה די יחסר לי, ודי יצמצם לי את האפשרויות של הבחורים הפוטנציאלים שעומדים לרשותי... קפיש? כל מי שאומר שהעולם סב סביב כסף / מין טועה, אבל בלי כסף יהיה קשה,ובלי מין.. כמה כבר אפשר לחיות על חשבון "בנק הזרע"?