כבר שכחתי איזה כיף זה יכול להיות...

ixmix

New member
כבר שכחתי איזה כיף זה יכול להיות...

שבת בבוקר. הX לוקח את השארק, ויוצאים לרכיבת בוקר קצרה. קצרה אמרתי... טוב, היא התארכה יותר ממה שהתכוונתי. רחובות ירושלים רדומים, דתיים בדרכם לתפילה, אמהות עם עגלות, רבנים. הרחובות מתמלאים אט אט, והX יוצא מהשכונה ומגיע למגרשים האמיתיים של החיים - מזרח העיר. גז פתוח ומשתנה, סיבוב... הופה - תודה למהנדסי סאניאנג על הצמיגים המקוריים המחליקים wow איזו זריקת זנב, חצי מטר החוצה מהקו המתוכנן, נשען לפנים, מקפיד על מבט ומשכיב עוד קצת. כחחח רעש של רגלית האמצע מתחככת בכביש. מיישר סנטימטר למעלה, הנה נגמר הסיבוב ו... עוד אחד. ועוד. חצי שעה של פניות כאלה, החלקות, בלימות, מבטים ושב חזרה לסיבוב הראשון. איזה יופי של פס השארתי חרוט באמצעו. ועכשיו בבית. הלב עוד דופק בטירוף, הגוף מזיע, הפה יבש. מה אני אגיד לכם, כבר שכחתי איזה כיף זה יכול להיות.
 

Shlomi TC

New member
ררר, יאמי

רק תזהר שלא תשבר שוב היד, ולמה אתה מוכר אותו? חוזר לאופנוע?
 

ixmix

New member
נזהר על היד.

מוכר כי החלטתי לעלות למשהו גדול יותר - אולי גדלנוע אמיתי (tmax, אולי סילברווינג) או אפילו 250 שייתן קצת יותר. ואגב - תצפה לראות את המודעות לא מעט זמן - כי אני לא ממהר, נהנה מכל רגע ומוכן בכיף להעביר עליו את החורף (וכמובן - דורש מחירון ובצדק
)
 
אהבתי תסיפור...

פה יבש!..חחח כוס אמק מי עושים?! שיער מובטל אי אפשר לסדר אותו בגלל הקסדה, ולהיות עם פה יבש באסההה... מסקנה סע עם קסדה מלאה ומשקף.. ותגיד השארק עד כדי כך זבל?
 
למעלה