כבר תקופה ארוכה מאוד שיש סדקים על האספלט

כבר תקופה ארוכה מאוד שיש סדקים על האספלט

בצומת תל אשתורי ליד מפעלים האיזוריים שבאיזור בית שאן באיזור התעשייה המזרחי של העיר למטה מחוץ לעיר על כביש שמספרו 7079
פשוט לאף אחד זה לא מזיז אתמול כשעברתי שם עם אופניים גיליתי ש עדיין זה לא סודר מה בכוח המע"צ רוצים שתיקרה שם תאונה או משהו דומה חלילה לא עלינו

להחליף שילוטים יש להם זמן וכסף אבל לסדר את הסאפלט בכביש אין מעניין?
 

79 Ori

New member
חייגת לדווח לחברה הלאומית לדרכים?

בכל הפעמים שעשיתי זאת המפגע נבדק תוך 24 שעות וטופל לאחר מכן בטווח של כמה ימים (בדר"כ טיפול זמני עד לטיפול מעמיק יותר).
 
אין דבר יותר קבוע מזמני

בארץ לא יודעים או יותר חמור יודעים ולא מבצעים, כיצד לבנות כבישים על גבי קרקע כבדה (כזאת המכילה כמות גבוהה של חרסית).
לחרסית קיימת תכונה של "התנפחות"/התפשטות (כאשר היא רטובה) ושל התקוצות כאשר היא מתייבשת. "עבודה" זו של החרסית מניבה כוחות הפוגמים בכביש ויוצרים בו סדקים. הכביש חייב להסלל על תשתית ראויה הגורמת לעצירת תנועות המים מפני השטח כלפי מטה ומלמטה כלפי השטח. בקיצור מערכות ניקוז תת-קרקעיות, שתמנענה שינויי רטיבות של התשתית.
 
מעניין. איך בפועל בונים מערכות ניקוז כאלו?

יכול להיות שלמדינה זול יותר "לכבות שריפות" מאשר למנוע אותן מראש?

אגב, ממה שאני זוכר מקורס גיאולוגיה שלקחתי פעם, חרסית הוא הסלע הכי נפוץ בארץ. אם זה נכון אז היקף מערכות הניקוז התת קרקעיות שיש צורך בהן הוא אדיר.
 
חרסית אינה סלע - חרסית היא קרקע

מדובר על קרקעות המכילות מעל ל- 50% חרסית. באזורים בהם כמויות הגשם מעל 400 מ"מ לשנה ובהרכב שכבתי היוצר מי קרקע (מי תהום) חופשיים בסמוך לפני הקרקע.
האזורים בהם מצב כזה קיים הוא בעיקר בעמקים הפנימיים. דהיינו: עמק יזרעאל, עמק חרוד ובית שאן, עמק זבולון, אזור הנעמן וכו'.
נדמה לי שלאחר נסיונות חוזרים ונשנים, הצליחו לייצב את כביש הסרגל, שסבל קשות בעבר.
תכנון הניקוז תלוי בתנאים הסביבתיים : הרכב הקרקע, השיכוב, מקור המים (הזנה מפני הקרקע (גשם) או תת-קרקעי (עלית מי תהום (בלחץ או ללא לחץ). השתית חייבת להיות מהודקת אבל פורוזית, תעלות הכביש ומעברי המים חייבות לסלק את המים מקרבת הכביש במהירות (אסור שתוותרנה שלוליות בצידי הכביש), על פי הצורך יש לגבות את אזור הכביש בניקוז תת-קרקעי (כלומר צינורות מחוררים הקולטים את המים מסביבתם ומסלקים אותם ו/או מונעים עלייתם מעבר לרום מסוייים). הניקוז התת-קרקעי מותמן בקרקע בעומקים שונים על פי תנאי הסביבה.
באשר ל"כבוי השריפות" : א. תמיד רצוי למנוע מאשר לכבות; ב. האם ה"כבוי" נעשה באופן שגרתי או רק לאחר סף תאונות מסויים; ג. כמה הרוגים בקטע כביש מעוררים את ה"כבאים".
 
מוויקיפדיה:

בהנדסה חקלאית סלע הוא "כל חלק מלוכד של קרום כדור הארץ". על-פי הגדרה זו, קרקע אינה סוג של סלע, בעוד שעל-פי ההגדרה הגאולוגית קרקע היא סוג של סלע, אם כי לא מגובש, מאחר שהיא מורכבת מגבישי מינרלים.

http://he.wikipedia.org/wiki/סלע
 
מוויקיפדיה:

. סלע הוא מסיבי וקרקע היא "מפוררת" . הקרקע היא תוצר של פירוק ( בליית ) הסלע. הבלייה קורית ע"י מספר גורמים - כל אחד לחוד וכולם ביחד: חילופי חום וקור; מים;רוח; שחיקה; וכו' (במקרה ושכחתי גורם כל שהוא).
על פי ויקיפדיה (שאיננה תמיד מקור מקצועי אמין) הקרקע היא http://he.wikipedia.org/wiki/קרקע
 
כתוב במפורש שקרקע היא סוג של סלע

לא אני כתבתי את הערך. זה בדיוק גם מה שפרופ' שמעון פיינשטיין מאונ' בן גוריון אמר לנו הסטודנטים. קרקע היא סוג של סלע, לפחות מבחינה גיאולוגית.
 
עזוב את הסמנטיקה

כאשר מדובר על תשתיות (כבישים ואחרות) - סלע היא השכבה המסיבית, שאין בה תנודות או שקיעות (למעט כמובן רעידות אדמה, גלישות צידיות (כאשר הסלע מונח על שכבה לא יציבה ו/או כאשר הסלע מתרוכך ב"דרכו" להפוך לקרקע)).
- קרקע בנויה מחלקיקים, שהקשר ביניהם אינו מוצק. קרקע ניתנת לשנויים. שנויי נפח כתוצאה מיבוש והרטבה; שקיעות כתוצאה מלחץ (קונסולידציה - בשפה המקצועית); דחיסות; החלקה; וכמובן גם גלישה בשפועים לא יציבים ו/או כאשר היא מצויה על גבי סלע. קרקע עשויה להיות הומוגנית, הטרוגנית או משוכבת. כאשר השיכוב הוא קריטי מבחינת יציבות התשתית.
כמובן שהתכונות השונות משפיעות על סוג התשתית הנדרשת ואופן הכנתה
 
למעלה