כדאי לדעת - מעניין
אשתי חולת אלצהיימר, לפני כחמישה חודשים המצב החמיר מאוד וקיבלנו אישור להעסקת עובדת זרה. אך היינו במצב בלתי נסבל כי אשתי סבלה גם מחרדות ואלימות שהתבטאו בפחד להישאר בבית וכשיצאו לטייל איתה- היא בשום אופן לא רצתה לחזור הביתה, נאחזת בכח בשער הכניסה של הבית וכמובן שום בקשות או הסברים לא הועילו והיו צריכים להרים אותה ולהכניסה בכוח. המטפלת הפיליפינית גם קיבלה ממנה מכות ואיימה לעזוב. הרופא המטפל רשם לה תרופת הרגעה בשם ואבן שעזרה קצת אבל אחרי כחודש התרופה כבר לא הועילה, ואז היא קיבלה 2כדורים ביום אך גם לזה היא התרגלה די מהר, אומנם זה הרדים אותה לשעה או שעתיים, אך כאשר היא קמה - היא התחילה לבעוט בדלת וצעקה שהיא רוצה לצאת, אך פחדנו לצאת לטייל איתה מהסיבה שמניתי קודם : היא תתנגד לחזור הביתה. רופא פסיכיאטר אחד, לא ידע מה לעשות והציע לאשפז אותה במוסד, אך לא יכולנו לעשות לה את זה ואז הגענו לרופא פסיכיאטר אחר ולאחר ששמע את כל הסיפור, הוא החליט לתת לה תרופה בשם זיפרקסה. הרופא אמר שהתרופה מיועדת לטיפול במצבים פסיכוטיים, אך מה יש כבר להפסיד... ועכשיו אני מגיע לעיקר: מתוך נסיון למדתי שצריך לתת את הכדור בבוקר וזה היה מרגיע אותה ל5-6 שעות. כעבור חודש,הוגדל הכדור מ-5 מיליגרם ל-10 מ'ג וראו זה פלא: החולה רגועה,לא אלימה ולא מדוכאת. היא גם לא משמינה על-אף שאמרו לנו שזיפרקסה משמינה. היא אפילו רזתה ונראה שהיא אפילו מאושרת.
אשתי חולת אלצהיימר, לפני כחמישה חודשים המצב החמיר מאוד וקיבלנו אישור להעסקת עובדת זרה. אך היינו במצב בלתי נסבל כי אשתי סבלה גם מחרדות ואלימות שהתבטאו בפחד להישאר בבית וכשיצאו לטייל איתה- היא בשום אופן לא רצתה לחזור הביתה, נאחזת בכח בשער הכניסה של הבית וכמובן שום בקשות או הסברים לא הועילו והיו צריכים להרים אותה ולהכניסה בכוח. המטפלת הפיליפינית גם קיבלה ממנה מכות ואיימה לעזוב. הרופא המטפל רשם לה תרופת הרגעה בשם ואבן שעזרה קצת אבל אחרי כחודש התרופה כבר לא הועילה, ואז היא קיבלה 2כדורים ביום אך גם לזה היא התרגלה די מהר, אומנם זה הרדים אותה לשעה או שעתיים, אך כאשר היא קמה - היא התחילה לבעוט בדלת וצעקה שהיא רוצה לצאת, אך פחדנו לצאת לטייל איתה מהסיבה שמניתי קודם : היא תתנגד לחזור הביתה. רופא פסיכיאטר אחד, לא ידע מה לעשות והציע לאשפז אותה במוסד, אך לא יכולנו לעשות לה את זה ואז הגענו לרופא פסיכיאטר אחר ולאחר ששמע את כל הסיפור, הוא החליט לתת לה תרופה בשם זיפרקסה. הרופא אמר שהתרופה מיועדת לטיפול במצבים פסיכוטיים, אך מה יש כבר להפסיד... ועכשיו אני מגיע לעיקר: מתוך נסיון למדתי שצריך לתת את הכדור בבוקר וזה היה מרגיע אותה ל5-6 שעות. כעבור חודש,הוגדל הכדור מ-5 מיליגרם ל-10 מ'ג וראו זה פלא: החולה רגועה,לא אלימה ולא מדוכאת. היא גם לא משמינה על-אף שאמרו לנו שזיפרקסה משמינה. היא אפילו רזתה ונראה שהיא אפילו מאושרת.