http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1640576 אני לא מבינה, איך בגיל 15 עזבתי את בית ההורים לגור לבד בעיר אחרת ואיך אני עושה בייביביטר ואחראית על ילדים קטנים ופתאום אני לא מסוגלת להיות אחראית על עצמי. מאבדת כיוון. לא מזהה את המקום שאני בו, צריכה שאמא תזור לי לגלות איפה אני ותבוא לקחת אותי. כמו חולת אלצהיימר שזקוקה למטפלת שתלווה אותה לכל מקום, רק שאני בת 22 ושאי אפשר לדעת מתי זה יקרה שוב.
זהו פוסט שנכתב בהשראת הטורים של אברי גלעד,גיא מרוז, נתן זהבי ואביב לביא. לאחר שכתבתי פוסט בהשראת הטור של מנחם בן, החלטתי לכתוב פוסט אחד בהשראתם של העיתונאים האלו.
בשבוע שעבר לא פרסמתי את החמשירים, אז השבוע רשומה כפולה, ובה תמצאו את ההתנקשות בבכיר החמאס בדובאי, ההתמכרות לאקטואליה בהשראת כנס הרצליה, מחמאות למחמשרים אחרים, גוגל באז, מבחן ראשון באוניברסיטה ועוד: הכל בכל מכל כל, מחורז במסכנות, כאן.