אפילו השם כבר לא אותו דבר
"לא היה סיכוי אז ואין סיכוי עכשיו, ודווקא זה מה שהופך את זה לקל יותר. כי אין סיכוי, ואין ניסיון אפילו. ואתה אפילו לא מכיר אותי, לא זוכר אותי, לא מזהה אותי. אפילו צבע השיער הזוהר והבלונדיני שלי, פעם הוא לא היה. אני אישה אחרת. וזה כאילו יותר קל לאישה החדשה הזו, עם השיער החדש והשם החדש והזהות החדשה לכתוב לילד ההוא שעכשיו הוא אתה. זה כאילו יותר קל לכתוב עכשיו אחרי כל השנים האלה. זה כאילו יותר קל לכתוב עכשיו כשאתה לא מכיר ולא מזהה. זה כאילו יותר קל לכתוב כשאין סיכוי. אבל זה רק כאילו. כי גם מלכת הפלסטינים הזוהרת, חוזרת שוב להיות סוהא טוויל מאל-קודס, הדחויה והחיוורת, הנעלמת. תמיד תישאר בתוכי האהבה ההזויה של סוהא טוויל, בגללך ואליך. " סוהא ערפאת חוזרת לשם הישן, לשיער הישן, לעצמה הישנה, ולאהבה הישנה:
אפילו השם כבר לא אותו דבר