השמש עמדה לשקוע באופק, ואני מצאתי את עצמי שרועה על הדשא מתחת לעץ. לא בדיוק הבנתי היכן אני ואיך הגעתי לשם, אך זה לא היה חשוב לי. כל הפסטורליה הזו, השלווה, האוויר הצח, ממש הרגשתי שיכורה ובשנטי מהפנט. עייפות נעימה ירדה עלי ועיני החלו להעצם.. כן, הכי טוב לנמנם קצת חשבתי ושניה לפני ששקעתי בנמנום כייפי, אני שומעת במרחקים... http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1852327&r=1