אחת ההנאות הפשוטות והגדולות, היא לצאת לאכול מחוץ לבית. הדבר המעיב על היציאה הזו אם בכלל, מגיע בסוף, כאשר מוגש החשבון. לאכול בחוץ זה טעים, יותר מעניין ויותר נוח מאשר לאכול בבית, אך הרבה יותר יקר כמובן. לכן, האלגנטיות או הטעם הטוב של אדם, לא קשורים בידע שלו עם התפריט או ביכולתו להגות את שמות המנות בצרפתית ופחות יותר קשורים בנדיבות ורוחב לב בשעת התשלום על מה שצרך בעונג רב. את הגברים (והגברות!) אפשר להכיר לא בעת האכילה, אלה כאשר הם מוציאים את הארנק. http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1866265&r=1
"למה זה שאתה יכול הרבה זמן לעשות מלא טוב לבנאדם, אבל ברגע שאתה נופל מעידה קטנה, כל ההשקעה שלך נזרקת לפח?" את המשפט הזה קראתי לאחרונה ולמרות שעדיין לא מעדתי, אני עדיין חשה שההשקעה שלי נזרקת פה לפח. אנשים יותר עסוקים בלחשוב על עצמם מאשר על טובת הבלוגיה. אנשים יותר סגורים בתבניות מחשבה שלהם מאשר לתת לשנה הזו סוף טוב, כזה שבו כולם תורמים ועוזרים כדי לגרום לו להיות כזה. אני כמובן מדברת על סיכום שנת 2010 בבלוגיה. http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1866990