כדאי לקרוא בבלוגיה - 27.2.08

[תמיד בליבי]

כדאי לקרוא בבלוגיה - 27.2.08

 

[תמיד בליבי]

סלקום, אורנג', מירס או פלאפון

עכשיו שאפשר לעבור מאחת לשנייה בלי בעיה, מי עדיפה?

 

[wild orchid]

על קצב,ארגוני הנשים והצביעות

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1201248&passok=yes#response

 

[thehila1]

דמי הקופץ

 

[siv30]

אישה מבית טוב לא נכנסת למיטה לפני החתונה

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1200328

 

[zek]

ממליץ לקרוא ולהפנים ♥

 

[orelie]

לא לפספס

 

[פוEט]

תהיות על הקדם ארוויזיון, בועז מעודה

ומה צביקה הדר וכוכב נולד עשו שם בכלל..

 

[genessis]

פורים בפתח וכולם במתח

אם תהיתם איך להכין תחפושת הזויה חלוטין, הכנסו לבלוג ההזוי (והדבילי) שלי.... http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1201786

 

[ראש אווז]

../images/Emo45.gif

המדריך האולטימטיבי לתחפושת הזויה בפורים!

 

[רעות הקטנה]

כשממש ממש קשה ועדיין..

אפשר לאהוב, לפעמים מה שקורה זה פרידה

 

[דוטדוט]

אתמול הנכד קיבל סטירה ,

והסבתא מבקשת סליחה

 

[חלוק בית]

האם שיגור לווין הישראלי עמוס 3 יצליח?

לקריאה

 

[חלוק בית]

טעות! זה הקישור הנכון

לקריאה כאן בקישור הנכון

 

[נוריתהה]

תעלומת הקבר המכושף

ספר ממש מצחיק, מוטרף ומטורף. ועל גיבור ספרינו מוטלת המשימה לגלות מה בעצם קרה. הוא אמור לרדת למקומות הכי חשוכים והכי מפוקפקים בברצלונה כדי לגלות את זה. הוא נשלח מבית החולים, אחרי משחק כדורגל, בטרם הספיק להתקלח או להחליף בגדים. בלי כסף ובלי כלום הוא נזרק בברצלונה. ואין ביוב אחד, פח זבל אחד, בצה אחת בברצלונה שהוא לא נכנס בה. המשטרה רודפת אחריו. אנשים בעלי תת מקלע רודפים אחריו. בספר מככבים גם : גופה "שרודפת" אחריו, אחותו הזונה, מורה מפתה, כלה, שוודי חסון, גנן זקן, גנן צעיר. הגיבור שלנו, עובר על כל חוק אפשרי ולא אפשרי, אף פעם לא מגיע למקלחת http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1201608

 

[ribber]

חמש בסולם ריכטר

רעידת אדמה.

 

[ס ת י ו 5]

אם תבין תחייך

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1201413

 

[גאמי]

יום ללא ליכלוך...../images/Emo64.gif

אפשר גם אחרת...

 

[פלבאי צהוב]

"תמונות משפחה" - מאיה ערד והמשפחה שלי

מתוך הפוסט על הספר ועל משפחות: "הייתי תולעת ספרים קלאסית. אני לא זוכר את ההתחלה ממש, אבל בכיתה ב כבר הייתי מנוי אינטנסיבי של הספרייה העירונית. הייתי יושב קצת, בוחר שני ספרים, קורא קצת במקום, וחוזר אחרי יום יומיים. למה אני מספר את זה? כי חוויות קריאת הילדות קצת חסרה לי. בגיל 15 כבר הייתי מוציא שמונה ספרים, קורא בהם במקביל על פי מצב הרוח והז'אנר, וחיי החברה כמעט שלא חסרו לי. אבל אי אז לפני כמה שנים ירד הקצב שלי. הספרייה נהייתה רחוקה (באוני' שבצד השני של העיר), החיים נהיו עמוסים, (גם חיי חברה, אתם יודעים), "הארץ" כילה את בקריי, האינטרנט את ימיי, במשרד לא נעים לקרוא ספרים – והילדות רחוקה. מדי פעם אני עוד קורא ספר מלהיב עד אמצע הלילה, אבל עם ספר טוב, לא סתם מתח, זה כבר מזמן לא קרה לי. השוק חלש, אני נשוי, מסתפקים בתחליפים. והנה, מאיה ערד השנויה במחלוקת עשתה לי את זה. תוך יומיים שלושה גמרתי את ספרה "תמונות משפחה", תוך שאני קורא בו ברצף הזכור לטוב – בעבודה, בהפסקת עישון (חזרתי, אבל אני יכול להפסיק כל רגע), בשירותים, במיטה. אני לא אומר שזה ספר מופת, אבל הוא לא רע, וקריא להפליא. מאיה ערד הולכת בקצב שלה. ספרה הרביעי הוא ספר סיפורים. לכולם תמה משותפת (שהעורך המציא למעננו על גב הספר), אבל כל אחד מציג סט קטן של דמויות, עלילה של ממש, והרבה כיף ומחשבות. "כל המשפחות בחיי משפחה הן משפחות מפורקות. הורים גרושים, בנים מתגעגעים, בנות עזובות וילדים יחידים" (מגב הספר). בינינו, לא זה מה שאני הייתי אומר על הספר. החוט המקשר והמשמעותי בעיניי הוא יחסי הורים ילדים. הזוגות הגרושים הם תמיד ההורים, והגיבור בסיפורים הוא בדרך כלל הילד שנשאר עם אחד ההורים. רובם מבוגרים, מתבוננים בהוריהם החיים והמתים, ותוהים. היש סיכוי לאהבה? " יש עוד.

 

[נוריתהה]

../images/Emo45.gif