כהן ונביא או ממסד הכהונה מול הנבואה

shushu10

New member
כהן ונביא או ממסד הכהונה מול הנבואה

בעקבות השרשור של יוסי על אהרן הכהן וחטאו, אי אפשר שלא להרהר בכבוד ובתפארת ("ולבני אהרן תעשה כתנת ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת"); המוענקים לאהרן ובניו ואשר מבליטים בהיעדרם את דמותו הבלתי-מיופייפת של משה. משה המנהיג-אבי הנביאים אינו "זוכה" ולו למעט הדר או פאר חיצוניים, כל מהותו היא בעצם היותו שם, בעשיית המשכן, בהלבשת אהרן ובניו ורחיצתם, ביציקת השמן על ראשם, בשחיטת הפר והאיל - בקצור ידו מלאה בעשייה כפי שנאמר "ומלאת יד-אהרן ויד בניו"; משה הגדול מכולם מת במדבר, כאחד מבני-ישראל, שווה ערך לאותם שעברו עמו את כל היסורים וההתנסויות, ולא זכו לעלות לארץ ולהקבר בה. זה מבטא ללא ספק את חיבורו החזק של משה לעם ללא יומרת התנשאות כלשהיא. מקום קבורתו הלא נודע של משה מסיים פרק חיים באותה ענווה עצמה של קדושה, המאפילה על כל פאר חיצוני. ראו כיצד התנ"ך מביע רעיון אדיר ללא מלים!
 

פלגיה

New member
מקום קבורתו לא נודע

כדי שאנשים לא ישתטחו על קברו, ולא יהפכו אותו לנשוא פולחן בפני עצמו.
 

shushu10

New member
../images/Emo45.gifהתנ"ך מעריך את משה כאדם הענו

ביותר אשר על פני האדמה, וככזה מסתיימים גם חייו, ללא ציון מקום קבורה, המיועד בד"כ לחלוק כבוד למת .
 

יוסי ר1

Active member
אכן, אין אישיות שניתן להשוות למשה.

וזה אולי פיספוס של אהרן, שפעל בצילו של נביא שלא היה כמוהו ולא יהיה אחריו. אהרן עצמו לא ביקש לעצמו את כל הכבוד, וודאי שלא את פאר הטקס הנלווה אליו, כולל בגדי הכהונה המפוארים. ביטוי לענוותו של אהרן ניתן למצא בדבר הקב"ה למשה במעמד הסנה, על צירופו של אהרן "וראך ושמח בליבו". שמחתו של אהרן היא על שמשה, אחיו קיבל תפקיד, ולא על שאהרון יתבקש לסייע. חזל קושרים שבחים רבים לאישיותו של אהרן - הילא אומר הווה מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום. וחזל מספרים כיצד אהרן כל הזמן היה מהלך על בתיהם של ישראל , ובכח אישיותו משכין שלום בין זוגות מסוכסכים.
 

shushu10

New member
פאר והדר אכן לא בקש אהרן לעצמו

וגם נראה ששני האחרים היו ענווים. בכ"ז אי אפשר שלא להתרשם מהעובדה שבתפקידו של אהרן, שהוא תפקיד ייצוגי-מעשי, הוא זקוק לתוספת כלשהיא, כבוד ותפארת במקרה זה שהם בבחינת ערך מוסף, והיא באה בצורת ביגוד מפואר. לא כן משה שכבודו ותפארתו הולכים לפניו. מה שמזכיר לי עכשיו כי כאשר עלה משה להר לקבל את התורה קרן עור פניו, ואולי אותה קרינה או הארה נשארה, בצורה סמלית, כדי לתאר את גדולתו, שאינה זקוקה לתוספות.
 
למעלה