כואבבבבבבבב

כואבבבבבבבב

לבד. אף לא חשבתי על למה. פשוט ידעתי שאני לבד, ואין טעם להתאבל כי זה לא ישתנה, לא משנה כמה נסיונות אעשה. לא יודעת, בימים האחרונים גם מה שחשבתי לאמיתי, הוא לא. הכל דמיון. וכל כך כואב לי..
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
מאמינה להרגשה הקשה שלך

אבל רוצה להתווכח עם ה``זה לא ישתנה``... כי מניסיון הכל משתנה. גם כשטוב, זה ישתנה וגם כשרע, זה ישתנה. החיים בנויים כך. נכון שעכשיו הכאב הוא נוראי. אבל הוא יחלש, יתעמעם. דברים חדשים יתעוררו בלבך, את תראי דברים אחרת. הכל כן עומד להשתנות. תני לעצמך זמן להחלים מהכאב הזה ותראי. רק לא להתייאש.
 
החיים..

קרה הרבה בחיים שלי, ובעצם אם חושבת על זה, תמיד הייתי לבד.. החיים שלי.. לא היה בהם רגע שמחה אמיתית אחד. קשה לשמור על האופטימיות.. אולי אין לי כבר? הכאב. תמיד הסתרתי אותו. גם מעצמי. אבל עכשיו מבינה יותר טוב..
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
לפעמים כשרע, ככה זה נראה

אבל זה לא מה שהיה באמת. באמת, כן היו לך רגעים טובים, בלי להכיר אותך אני יודעת את זה. אפילו אם קצרים ומעטים, היו כאלה. אבל כשנמצאים עמוק בתוך העצב, לא זוכרים אותם. אני רוצה להאמין שיהיו עוד. מה עבר עליך שכל כך עצוב?
 

אנני

New member
שיר

אני יכולה להרגיש את זעקתך הכואבת מתוך הבדידות והאכזבה. היא כמו ניסיון פריצת הבועה המבודדת. האבל הוא מתן מקום לרגשות על ה``אין`` ובחרת לא לא תת לו ביטוי פורמלי אז הכאב לכוד בך בשם אחר. בואי נדבר על ה``אין`` וגם נחפש ביחד את ה``יש``. קשה לכאוב לב. אנני
 
חיפשתי וחיפשתי וחיפשתי ומי לא בא?

כבר חשבתי שיש. באמת חשבתי ואף לפעמים הייתי בטוחה. כבר השלמתי עם עצמי. אחרי כל השנים של שנאה עצמית אפילו למדתי לאהוב. הבעיה היחידה היא שלא מצליחה למצוא עוד כמוני, שאוהבים, וגם נמצאים.
 

אנני

New member
האם אני שומעת ממך

שאת מהאנשים הטובים האלו שתמיד נמצאים בלביל אחרים כשהם צריכים ואף אחד לא נמצא שם שאת צריכה? וכמה שאת שם יותר בשבילם כך גדלה הבדידות, הכאב והאכזבה מהם כשהם לא נמצאים בשבילך. הייתי שם ולמדתי שלא למדתי להגיד בקול רם ``אני צריכה`` וכשאמרתי כבר אז זה היה לבן אדם הלא נכון והגעתי למסקנות הלא נכונות. מה קורה איתך, שיר? אנני
 
אמרתי אנני יקרה

וחשבתי שלאנשים הנכונים. אך משום מה הם התעלמו. אולי אמרתי יותר מדי? מה חושבת?
 
למעלה