כואב לי הלב...

doritmor

New member
כואב לי הלב...../images/Emo14.gif

בתקופה האחרונה אנחנו מנסים לעבוד על הנושא של משמעת והקשבה. אני די שבורה מזה שכל דבר אני צריכה להגיד 100 פעם עד שהוא עושה. זה מוציא לי המון כוחות. כל הזמן אני צריכה לנהל איתו מו"מ, לאיים, להבטיח וכו'. זה מתיש. בערב כשהיה במיטה התחיל לבכות. ניסיתי לדבר איתו והוא אמר "קשה לי להתנהג יפה כל היום - בגן, בצהרון, אחהצ עם החברים, וא"כ איתך. בסוף כולם כועסים עלי... אני מנסה להתנהג יפה אבל זה לא תמיד מצליח לי" ממש נשבר לי הלב. כל כך ריחמתי עליו וראיתי את הקושי היומיומי שלו . ממש לא ידעתי מה לענות לו. אמרתי לו שהנה היום הוא התנהג מאוד יפה וכמעט ולא כעסתי עליו. אבל הוא צודק. אין יום שאני לא כועסת עליו. ופתאום ראיתי כמה זה קשה גם לו. אני ממש לא יודעת מה לעשות. אני מרגישה שהנושא עדיין פתוח ואנחנו צריכים לדבר על זה אבל לא ברור לי מה להגיד.
 

נ ג ה 33

New member
הבן שלך פשוט מלאך

ובאמת קשה מאוד לשמוע מילים כאלו.. כשהבן שלי כועס עלי הוא אומר לי "טיפשה, תלכי מהבית הזה" והיום בבוקר הוא גם סינן "אני יהרוג אותך". לא התרגשתי מהאיום, אפילו חייכתי ואמרתי לו שהוא בטח יהיה מאוד עצוב אם יקרה לי משהו. פתאום הוא הסתכל עלי ברצינות ובעצב והתנצל, חיבק ונישק. האובר רגישות זה דבר שמצריך התמודדות של יום יום שעה שעה ומה לעשות שגם אנחנו, ההורים, לפעמים חסרי סבלנות ופונים/דורשים/מבקשים בקשות שלפעמים לא מתאים לילדים לקבל מכל מיני סיבות שלהם.. הנושא הוא באמת מתיש אבל את יודעת מה, גם מהבת שלי שהיא בת 5 אני צריכה לבקש פעמים לא מעטות לעשות דבר מה, עניינים של מה בכך וגם היא, יודעת להתיש בדרכה.. ו"אמא, את כועסת עלי?" "את לא אוהבת אותי" "הציור שלי מכוער" "למה את לא מחבקת אותי כל הזמן"? אוףףףף.
 

שרון123

New member
התשובה שענית לו מאד ריגשה אותי

כל הכבוד לך על שהצלחת לעצור את עצמך ולענות תשובה כ"כ אמפטית. ול doritmor גם הסיפור שלך מרגש, לצערי אין לי מושג מה לענות לך, אבל שולחת
 
למעלה