כואב לי..

[נמש לנצח]

כואב לי.. ../images/Emo14.gif ../images/Emo122.gif

כואב לי שהם מנסים להגדיר לי איך לחיות ומה להרגיש. נמאס לי שכל מה שאני אומרת, לא משנה איך, למה, כמה, עם מי, למי.. כלום לא טוב..

כלום לא בסדר

מרגישה שאין לי עם מי לדבר, שכמה שיהיו יותר אנשים מסביבי, אני אהיה יותר בודדה, יותר מבולבלת..קשה לי, קשה לי עם עצמי, קשה לי עם הסביבה.. איבדתי את עצמי שם באוויר, לא יודעת איך להחזיר את עצמי לאדמה.. אני לא יודעת מה אני רוצה, הוא לא עצמו כבר מזמן, אני רק פוגעת, רק הורסת.. מה שלא אעשה, אפגע בעצמי, ובו.. הרגש שיש לי אליו כנראה לא שווה כלום.. לא שווה כלום אחרי שפגעתי, אחרי שהרסתי, אחרי שהרגשתי..

שמישהו יעצור את הסיוט הזה.. Please

נמש

 

[נועה לביא]

בוודאי שהוא שווה!

הרי רק רגש אמיתי יכול גם לפגוע. מה בעצם קרה?

 

[יעל ניסן]

את יכולה לתת דוגמה

איך מנסים להגדיר לך איך לחיות ומה להרגיש? ואיך (או על פי מה) את יודעת שכל מה שאת אומרת נחשב כ"לא טוב"?

 

[נמש לנצח]

אנשים.. מנסים להגדיר לי הכל../images/Emo70.gif

מה להרגיש, איך אני מרגישה, מנסים לנתח את הרגשות שלו אליי, את הרגשות שלי אליו, מחליטים בשבילי [או מנסים לפחות] מה אני מרגישה, מה אני צריכה לעשות בעניין.. אני רק פוגעת ורק הורסת..

 

[יעל ניסן]

אני מבינה

מה שאת אומרת, מה שאני לא מבינה הוא על סמך מה את מבססת את תחושותייך. אני מנסה לדמיין איך מישהו בא להגדיר לך מה להרגיש ולא מצליחה. באים ואומריך לך "צ'מעי, נמש, התגובה הנכונה עכשיו היא לשמוח"? או שמא את בכלל מדברת על כך שיותר מידי אנשים מעורבים בחייך ומרשים לעצמם לחוות דיעה היכן שלא ביקשת לשמוע אותה. כי אם זהו המצב זו אופרה אחרת לגמרי - ובהחלט יש מה לעשות בנדון.

 

[נמש לנצח]

../images/Emo4.gif

אנשים כאילו מצפים ממני איך להגיב, איך להתנהג, איך להרגיש. אני מרגישה שבגלל ש-X מרגיש ככה או אחרת אני צריכה להרגיש ככה גם.. מישהו שרגיש מידי, לוקח את הכל כאילו אני מאשימה אותו, יוצר לי רגשות אשמה כאלה, שמה שאני לא אומרת/עושה אני יוצאת לא בסדר ופוגעת בו.. ככה יוצא שאני רק פוגעת בעצמי, בו והוא פוגע בעצמו ובי.

נראה לי שאת השאר אני כבר אשמור לעצמי, זה לא ממש לפורומים.. גם לא פה, בייחוד כי הוא ושאר העולם יכולים לקרוא את זה..

 

[יעל ניסן]

אבל-אבל-אבל...

מדובר על משהו שהוא לגמרי שלך... הדרך בה את מפרשת ציפיות לכאורה של אנשים. מה כ'פת לך מה הם חושבים? למה זה אמור להיות קריטריון מנחה באיך את מרגישה? כל אדם מרגיש מה שהוא מרגיש בלי קשר למה שאחרים חושבים. הם יכולים לחשוב מה שבא להם - והחדשות הטובות הן שאת יכולה לחשוב מה שבא לך גם כן. תגידי - גם הציפיות שלך לגבי ההתנהגות שלהם חשנה משהו במה שהם חושבים? ברור שלא! עלייך רק לזכור שמדובר ברחוב דו סתרי. אי אפשר להתסובב בעולם ולהתנהג על פי איך שנדמה לך שהאחר רוצה שתתנהגי. זה בלתי אפשרי בעיקר בגלל שאי אפשר לשלוט על רגשותיהם ומחשבותיהם של אחרים. כלומר אין משהו שאת יכולה לעשות כדי "לגרום" להם למחשבות מסויימות. אנשים חושבים מה שבא להם מתי שבא להם בלי ה'גרימה' שלך. תראי, כנראה את מרגישה לאחרונה קצת איבוד שליטה. לא יודעת למה זה קשור אבל בטח שלא תוכלי לפתור את זה על ידי שליטה מדומה במה שחושבים עלייך, ובטח שלא איבדת שליטה בגלל מה שאחרים חושבים עלייך. אני מוכנה להמר שהכל קשור במשהו אחר לגמרי שבאמת כנראה לא מתאים לפורומים, אלא לשיחה בארבע עיניים עם מישהו שאת סומכת עליו. ואם אין לך, זה זמן טוב לגשת לייעוץ כדי קצת לעשות סדר במחשבות (שלך, שלך - לא 'שלהם'

)

 

[נמש לנצח]

לא נראה לי שהבנת אותי ממש ../images/Emo4.gif

הדברים קצת יותר מורכבים מזה, קצת יותר גדולים... אבל.. יהיה טוב בסוף..

 

[נמש לנצח]

ו../images/Emo51.gif אניוואי ../images/Emo24.gif

 

[יעל ניסן]

נו בטח

שלא הבנתי ממש... כי לא סיפרת ממש. כדי להבין ממש הייתי צריכה לשמוע את כל המורכבות אותה לא היית מוכנה לחשוף. ככה זה פורומים.

 

[A N I g M A]

בובה,

תקשיבי, לפעמים לא צריך שיהיו כמה שיותר אנשים מסביבך. לפעמים כשיש המון אנשים מסביב זה גורם לשכוח קצת ולהפסיק לחשוב על זה - אבל אח"כ זה חוזר. אני חושבת שיש לך הרבה אנשים שאת יכולה לדבר איתם, אבל יכול להיות שאת פשוט צריכה לבחור אדם אחד מאד קרוב אלייך שיהיה מעורב בזה, שתוכלי לדבר איתו תמיד על מה שקורה שם. מישהו שאת סומכת על הדיעה שלו. לא ברור לי למה את חושבת שאת רק פוגעת והורסת, אני לא חושבת שאדם כמוך יכול לעשות את זה. רגש זה משהו ששווה גם אחרי שהכל מת.