כואב לי

[אשה מרציפן]

כואב לי

כאב פיזי, והוא משפיע גם על הכאב המנטאלי. יש לי כמה השערות למקור הכאב, אחת מהן פחות סימפטית ועל כן אני רוצה לבדוק את זה כמה שיותר מהר, רק שלקבוע תור למומחה צריך זמן רב מראש. לפני שאתם אומרים לי ללכת לרופא המשפחה כמו שאמרו לי במוקד, אני יכולה לספר לע מקרים שבאמת הייתי צריכה תור דחוף ללא שום ספק ולא קיבלתי, אם בגלל הטענה ש"תור דחוף זה רק לחולי סרטן", אם בגלל שהרופא המומחה איתו דיברו בטלפון לא חשב שזה מספיק דחוף (אולי כי לא מסרו לו את כל הפרטים בדגש על הרלוונטיים), אולי כי אמרו לי "דברי עם הרופא בעצמך", רק שהרופא לא בדיוק עונה לטלפון כשהוא בודק מטופלים, ככה שהפיתרון היחיד שאני רואה הוא ללכת לרופא פרטי. גם כאן יש בעיה כי הרופאה הפרטית הקבועה שלי כנראה בחו"ל (לתקופה ממושכת), ולהתחיל לחפש רופאה חדשה זה לא פשוט, את זה גיליתי אתמול אחרי שיחה עם המרכז הרפואי הפרטי (מסתבר שגם שם רף הקבלה של הפקידות מאוד מאוד נמוך). זה כל כך מתסכל, ובתור אדם לא בריא במיוחד מתסכל אותי שכל פעם אני צריכה למצוא את עצמי מול המערכת הזאת ולהבין שבעצם אני לבד. "כי אנחנו כאן בשבילכם"? סיסמה ריקה מתוכן.

 

[אשה מרציפן]

התפתחות + דילמה חדשה

זכיתי לשיחת טלפון בבוקר ממישהי שהזדהתה כמזכירה של הרופאה הפרטית ואמרה שהטעו אותי ושהיא עדיין מקבלת. קבעתי תור, רק ש... זה פאקינג 700 ש"ח שקשה לי להגיד שיש לי וגם פה זה לא שהתור שלי מחר, הוא אמנם יותר קרוב מזה של קופ"ח אבל עדיין זה דורש לחכות. בנוסף, הרופאה הזאת אכזבה אותי בעבר, לא מבחינה המקצועית אלא יותר שמתי שחיפשתי אותה עם בעיה דחופה היא לא מיהרה לחזור אלי וחזרה אלי רק כשהייתה בדרך לנתב"ג והיה בעייתי לעזור משם. בפעם אחרת היא אמרה שתשלח לי מרשם ולא שלחה. אלו דברים קטנים אבל כשזה מצטבר זה לא נעים, ונכון שאין לי הרבה ברירות אבל אני מרגישה מגוחך - לשלם כל כך הרבה כסף כי אין לי ברירה?

 

[ToryMaster]

כמה יותר קרוב?

אני רוצה קודם כל לומר שבעיני הדברים הקטנים שציינת הם לא כל כך קטנים, ואני לחלוטין מסוגלת להבין למה כל כך קשה לך עם זה. השאלה שאותי כנראה הייתה מטרידה היא - עד כמה התור לרופאה הפרטית קרוב יותר, ועד כמה הפרש הזמן הזה משמעותי עבורך. אם זה משמעותי [ואני בהחלט מסוגלת לדמיין שכן], ואת חושבת שהיא תעזור, אולי כדאי לשים את תחושת הגיחוך בצד וקודם כל לדאוג לבריאות, כי זה הכי חשוב, אם אין בריאות, איך תוכלי לדאוג לשאר הדברים? אני נורא רוצה לתת לך חיבוק ממש, כי אני תמיד כל כך אוהבת לראות את הכינוי שלך בפורומים ומכעיס אותי שאת נתקלת בחומה כזו, מותר?

 

[אשה מרציפן]

אפשר להקדים אותך?

אחרי שיחה קצרה עם אמא, שמייד שאלה, אחרי ששמעה מה כואב לי, אם קבעתי תור לאותה רופאה ואמרה שהכסף זה לא מה שמשנה ושאין שום סיבה שאני אסתובב עם הכאבים האלו כמו שהסתובבתי עם כאבים אחרים בקיץ בגלל שהרופאים בקופ"ח לא היו מעוניינים להתאמץ יותר מדי. הפרש הזמן משמעותי, רק שכאמור אין לי ממש אלטרנטיבה. קבעתי תור לרופא המשפחה למרות שהיה לי ברור שלא יצא מזה כלום, ובסוף נרדמתי ולא הלכתי. מה שכן, התקשרתי שוב למזכירה של הרופאה הפרטית וביקשתי שתודיע לי אם יש ביטולים כי זה דחוף לי, והיא אמרה שיכולה להכניס אותי בשבוע הבא ב-8 בבוקר. אני מאוד שונאת לקום מוקדם, אבל בשביל זה אני אקום. אז מה שקורה עכשיו זה משככי כאבים, חרדות ממה שזה יכול להיות ותקווה בגלל שתור אצל הרופאה הזאת כולל בדיקה מקיפה + אם אני צריכה לעשות עוד בדיקות היא תפנה אותי ונראה את האדיוט מקופ"ח אומר שזה לא הכרחי. תודה על ההתייחסות

 

[ToryMaster]

אוי אני נרגשת ממש

אני שמחה נורא, דברים טובים קורים לאנשים טובים, אני אחזיק אצבעות שזה לא חמור כמו שאת מפחדת

 

[אשה מרציפן]

את חמודה ../images/Emo3.gif

מישהי אמרה לי לפני כמה ימים שאני צריכה להבין שככה עובדת המערכת הרפואית (הקורסת) בארץ ושאין הרבה מה לעשות, ושאני צריכה לשמוח שיש לי איכשהו את האפשרות ללכת לרופאים פרטיים. היא צודקת, אבל קשה לי עם זה. אני גם לא מבינה איך זה ככה, הרי הרופאים הפרטיים הם אותם רופאים שעבדו ועובדים בקופות החולים ובבתי חולים, אז למה כשמשלמים להם הם עושים עבודה טובה יותר? אולי אני נאיבית כי מאמינה שאם מישהו בחר להשקיע 7 שנים ויותר מהחיים שלו בלימוד רפואה ולאחר מכן בעבודה מאוד קשה עם המון אחריות, עושה את זה לא בגלל הכסף (שלוקח זמן והשקעה עד שהוא מגיע) אלא מסיבות פילנטרופיות.

 

[ToryMaster]

אולי דרך קופות החולים הם מוגבלים?

אני באמת לא יודעת, זה הציק לי גם לי הרבה זמן

 

[אשה מרציפן]

למה הכוונה במוגבלים?

אני מתכוונת לרופאים שמאותגרים מבחינת יחסי אנוש ורגישות בסיסית שכל מי שעובד עם אנשים צריך אותה, על אחת כמה וכמה כשעובדים מול אנשים שאינם במיטבם. הגישה של חלק מהעוסקים במקצוע פשוט מחפירה, ויש את אלו שנשחקו (אחיות בעיקר אבל גם אצל רופאים זה קיים) והתוצאה היא יחס לא ענייני וזלזול בבעיות רפואיות של אנשים. מנגד, יש את אלו שכאילו משקיעים, וטועים בצורה שמזיקה למטופל. נכון שרופא הוא רק בן אדם, אבל אחרי שגיליתי שבמשך כמה שנים קיבלתי טיפול לא מתאים שלא לומר, מיותר, שגרם לי להמון נזקים, קשה לי עוד יותר לסמוך על רופאים. במקרה הזה התברר שהרופא פשוט הלך על האופציה הכי קלה, קרי לרשום תרופות מסוימות, למרות שהיו אלטרנטיבות מתאימות יותר שדרשו ממנו וממני יותר מאמץ, אבל הוא מסיבותיו שלו העדיף ללכת על הדרך הקלה שלא הייתה הדרך המתאימה ביותר. עכשיו אני צריכה להתמודד עם התוצאות הלא הכי סימפטיות.

 

[ToryMaster]

התכוונתי מבחינת משאבים

בהקשר לשאלה למה אותו רופא נותן טיפול שונה כשהוא מטפל בך דרך קופת החולים או באופן פרטי, אני חושבת שאולי זה קשור למימון או לכל מיני כללים של הקופה.

 

[אשה מרציפן]

המשאבים לא רלוונטיים

יחסי האנוש של הרופא והדרך בה הוא מתייחס למטופל לא צריכים להיות קשורים למימון או לכללים של הקופה. חוק זכויות הרופא תקף גם בקופות החולים ובבתי חולים ממשלתיים. לא דיברתי על טיפול רפואי שונה אלא על היחס והגישה.

 

[ToryMaster]

הבנתי, אני מסכימה איתך, באמת מכעיס

 

[יעל ניסן]

היי

וסליחה על האיחור בתגובה (אני לאחרונה פחות ברשת). אם הייתי יודעת במה הדברים אמורים אולי הייתי יכולה להדריך אותך יותר נכון בנבכי מערכת הבריאות בתור מי שעובדת בתוכה. את מוזמנת לפנות במסרים יעל

 

[אשה מרציפן]

תודה על הנכונות

אבל אני לא חושבת שתוכלי לעזור יותר מדי. לא מדובר בבעיה פרטנית, מדובר בזה שבעיות רפואיות דחופות לא זוכות למענה, שלוקח יובלות להגיע לרופא מומחה וגם אז לא תמיד מקבלים מענה לבעיה, במידה ומקבלים יחס אנושי. קבעתי תור לרופאה פרטית שתקבל אותי בעוד פחות משבוע ותבדוק את כל מה שצריך, יותר מזה אני לא חושבת שאפשר לעשות (יש לי גם תור לרופא בקופת חולים בעוד חודש, קבעתי אותו לפני יותר משבועיים).

 

[יעל ניסן]

יש מצב

שההגדרה של "רפואה דחופה" הוא שונה מאיך שאת תופסת את המקרה שלך לבין איך שהוא נתפס על ידי המערכת. אדם שכואב לו מרגיש את הדחיפות בטיפול לעומת המערכת שמבדילה בין כאב על רקע משהו כרוני (למשל) או כאב המעיד על משהו דחוף שמצריך עכשיו ניתוח. אמנם נכון שיש מקרים דחופים באמת שעוברים מתחת לרדר, ולכן טוב שאת מתעקשת להגיע לרופאים בזמן מקוצר במיוחד אם אין לך עוד אבחנה. ולא, המערכת לא מושלמת. רחוק מכך.

 

[אשה מרציפן]

אני לא מדברת כאן על ניתוחים

בקיץ למשל סבלתי מבעיה פשוטה יחסית, שבגלל חוסר התייחסות של רופא לא אובחנה למרות שמאוד פשוט לאבחן אותה, ובגלל זה סבלתי סתם במשך 3 חודשים (ולא סתם סבלתי, לא יכולתי לתפקד! ובתקופה מאוד קריטית). גם אם יש משהו שהוא לא סכנת חיים מיידית, לא תמיד אפשר לחכות חודשיים ויותר לתור למומחה, ואני יכולה לספר לך על מקרים שכן הייתה לי הפניה דחופה ודרישה לתור דחוף ועדיין נאלצתי להפוך שולחנות בשארית כוחותיי כי טענו ש"אין תורים". באחד המקרים האלו מישהי נתנה לי להיכנס לפניה והרופאה הייתה זו שנזפה בי מה פתאום אני מגיעה בלי תור ומעכבת אחרים שקבעו תור מראש, וזה כאמור בזמן שהייתה לי ביד הפניה דחופה עם הסבר למה אני מקרה סופר דחוף. היא בדקה אותי בסוף אבל בסופר חפיפניקיות ולא טרחה להסביר לי דברים ולענות על שאלות, קבעה עובדות ולא הקשיבה לי (החליטה שעשיתי משהו שממש לא עשיתי וזה גרם לבעיה, לא משנה כמה פעמים נשבעתי לה שזה לא היה). זה נותן הרגשה של פס ייצור. זה בדיוק הקטע, אני דיברתי בעיקר על היחס והגישה של העוסקים במקצוע, לא רק על המערכת אלא על בני האדם שהם חלק מהמערכת ששוכחים לפעמים שהם בני אדם שעובדים עם בני אדם ושכדאי לנהוג בהתאם. נראה שלפעמים הם שוכחים למה הם בחרו במקצוע הזה, ואני יוצאת מנקודת הנחה שאם הם בחרו להשקיע לא מעט שנים בלימודים ובעבודה תובענית, המניע שלהם היה פילנטרופי גרידא, אבל אולי אני נאיבית.

 

[יעל ניסן]

רק שתדעי

שבכל קופות החולים וגם בבתי החולים לוקחים מאוד ברצינות תלונות על ההתנהלות והיחס של נותני השירות שלהם (לא רק רופאים, למרות שהם די בחזית). אמנם לא משתפים את המתלונן בתהליך ההתיחסות לתלונה, אבל היא קיימת. אם זה כל כך נורא, אני מציעה לך לכתוב מכתב תלונה רשמי, לעבור קופה, לעשות גלים. בכל קופה יש מדור לתלונות הציבור - בשביל זה הוא קיים. אני יודעת שלרוב אנשים חוששים להתלונן שמא יבולע להם. מצד שני, היום אף אחד לא מחייב אותך להישאר בקופה הנוכחית והם אלה שאמורים לדאוג שתקבלי שירות טוב אחרת את בהחלט יכולה לעזוב אותם. כוח הצרכנות הנבונה עדיין בידייך.

 

[אשה מרציפן]

באמת שאני לא יודעת

מספיק זכיתי ליחס לא סימפטי מרופא גם אחרי שהתגלתה מה הבעיה שלי (ע"י רופא אחר) והוא כנראה חש מתוסכל מזה שפישל ככה עם בעיה כל כך פשוטה והוציא את זה עלי. בנוסף, יש לי ניסיון עם תלונות לקופ"ח, במקרים שהן טופלו (היו מקרים שאחרי חודשיים שאלתי מה קורה ונאמר לי "צריך לבדוק", כשכבר היה מאוחר מדי ומי שהתלוננתי עליו טען שהוא לא זוכר מה היה), התשובות היו דיפלומטיות ומתחמקות שלא לדבר על מעוותות, התלוננתי על א' ונאמר לי שמה שהיה זה ב' וככה זה צריך להיות. לגבי מעבר קופה, זה משהו ששקלתי לא אחת, אבל מבירור עם חברים שבקופות אחרות עולה תמונה לא שונה בהרבה, זו המערכת הציבורית. אם רוצים יחס וטיפול יסודי צריך לשלם, את זה גם אמר לי רופא משפחה שבאתי להתייעץ איתו אחרי שלא קיבלתי מענה לבעיה מאוד רצינית בקופ"ח, הוא שאל למה ציפיתי (אכן כך) ואמר שאם אני מצפה ליותר מזה אני צריכה ללכת למומחה פרטי. לגבי בתי חולים, אני יכולה לספר לך שהתלוננתי בפני סגן מנהל מחלקה על מכות שקיבלתי מאחות, ואחרי בירור במקום היא הודתה בפניו שהיכתה אותי אבל טענה שאני התחלתי כי דחפתי אותה (למרות שהיו עדים שראו אחרת ולמרות שהייתי באפיסת כוחות באותו יום ולא הייתה לי אפשרות לדחוף גם אם רציתי). הרבה הוא לא עשה, אמר לי לכתוב מכתב ("במקרה" הוא היה בסיום המשמרת ומאוד מיהר הביתה). לאחר מכן האחראית עליה טענה שהיא טוענת שמה שהיה זה שהפרעתי לה בעבודה והיא רק הזיזה לי את היד בעדינות, אחרי שכאמור הודתה בפני סגן המנהל שהיכתה אותי, והיא האמינה לה למרות הכל ואמרה שהיא לא יכולה לעשות כלום. אם אחרי דבר כזה זה מה שקורה (ואיכשהו קשה לי להאמין שזה היה משהו חריג, וגם הבנתי מהפקידות שם שהיא ידועה כטיפוס עצבני ומתלהם), באמת שאין לי יותר מדי ציפיות. דוגמה מצויינת אפשר למצוא באחד מהפורומים של הקהילות הרפואיות, גולש התלונן על יחס באמת מחפיר מצד רופא שביצע בו בדיקה פולשנית שהתברר שהוא אפילו לא מוסמך לבצע, מנהל הפורום שבמקרה הוא בכיר באותו מכון הגיב שכנראה היה לאותו רופא יום רע (אחלה תירוץ) וכשגולשים נוספים הגיבו שזה לא לעניין, התגובות נמחקו. ולא, שם הרופא לא צויין.

 

[אשה מרציפן]

אגב, הייתי אצל הרופאה הפרטית היום

אכן יש תמורה בעד מה שמשלמים, עכשיו אני הרבה יותר רגועה אחרי שמה שהיה צריך נבדק ביסודיות וכל התשובות שלי קיבלו מענה מפורט. בנוסף, היא הפנתה אותי למומחים נוספים והצליחה לשכנע אותי לתת קודם צ'אנס לקופ"ח בתחומים מסוימים, אבל זה בעיקר בגלל בעיות תקציב, אם הייתי יכולה להרשות לעצמי הייתי עושה את הכל פרטי רק בשביל לחסוך את כאב הראש ועוגמת הנפש.

 

[noosh]

אני לא יודעת, אולי גם זה בעייתי תקציבית

ולא ענייני בכלל, אבל ברוב פוליסות הביטוח הרפואי המקיפות כמעט וכל התחומים נכנסים לפוליסה, וכך אפשר ללכת לרופאים פרטיים בהשתתפות עצמית נמוכה (10% בערך), לקבל סבסודים על ניתוחים (אם חס וחלילה זקוקים לכאלה) וכו'. אני יודעת שזו הוצאה כספית ולכן מן הסתם זה לא תמיד רלוונטי לאנשים, אבל אני מרבה להמליץ על זה כי לי זה עזר לא מעט בתקופת הצבא וגם עכשיו, כשאני הולכת לרופאים אני לרוב מעדיפה ללכת לרופאים פרטיים, ולו בגלל שהיחס יותר אישי, מקבלים מענה יותר מפורט ולא מותירים אותך בלי תשובות או שהם חסרי סבלנות. יכול להיות שזה גם תלוי בקופה"ח שלך וברופאים עצמם (בסך הכל, רוב הרופאים הפרטיים הם גם רופאים בקופ"ח רגילות), אבל לי יצא להתקל בכאלה שלא נתנו לי את המענה שרציתי והרגשתי שנפנפו אותי או שלא הקדישו לי מספיק תשומת לב (שלא נדבר על תקופת הצבא, שם הרפואה הפרטית הצילה לי את העור וכמעט הסתיימה בקבילה), ובמחיר של 50-70 ש"ח לפגישה עם רופא פרטי אני מרגישה שהתמורה בהחלט שווה את התשלום החודשי, ולו בשביל הידיעה שיש לי למי לפנות.