כואב

[ניצת שושן]

כואב ../images/Emo7.gif

היום אחרי מסע שכנועים אצל אבי ילדי הוא הסכים שאכין אותם לכך שסבתא (אמא שלו) חיה על זמן שאול ועליהם להיות מוכנים. מחר נוסעת איתם לראות אותה בבית חולים אולי בפעם האחרונה (גם זה מתוך יוזמה שלי)והלב נקרע לגזרים. רציתי לשתף ולפרוק מעט מהכאב הזה...

 

[מ ו צ א ת א ו ת ך]

לא נעים בכלל

ולא חשוב כמה אהבת או לא אהבת אותה ולא חשוב אם היא צעירה או מבוגרת ואפילו לא חשוב אם סבלה כבר זמן רב כל כך כואב שאדם שמכירים עומד ללכת לו צר לי לשמוע וחושבת שאת עושה דבר יפה וחשוב

 

[ניצת שושן]

אוהבת אותה בכל ליבי

ושמרתי איתה על קשר כל השנים מאז הגרושים. רק לא מבינה איך הוא רצה להפיל עליהם ככה את המכה ,בלי להכין אותם ולתת להם הזדמנות להפרד. זו סבתא מאוד מיוחדת ואדם מדהים שאין ולו מילה אחת רעה לומר עליו וכך היה כל השנים. הדילמה היחידה היא בקשר לקטנה אבל החלטנו בסופו של דבר לקחת גם אותה.

 

[מ ו צ א ת א ו ת ך]

קשה מאוד להבין אותו בנושא עדין כזה

אך אותך אני כמעט מבינה את צודקת ושוב אחזור על דבריי עשית את הדבר הנכון הם לא היו סולחים לכם כל כך חשוב להיפרד מאדם שאוהבים זה מזכיר לי את הפרידה שלי עם סבתא שלי לפניי כמה חודשים כל כך היה חשוב לי בכל רגע לראות אותה לדבר אליה ידעתי שהיא שומעת אותי, הייתי נכדתה האהובה וכל פעם שאני ביקרתי ודיברתי אליה הייתה מזילה דמעה דמעה של אהבה שלא יכלה יותר להביעה אותה ולאמר כמה אוהבת ודואגת לי..

מקווה שאצלכם יהיה סוף יותר מוצלח (יש ניסים בעולם) כל הכבוד לך על היוזמה

 

[ניצת שושן]

כאן כבר לא יקרו ניסים

וכל כך חוששת ממחר,איך אוכל להיות חזקה עבורם כשאני מרגישה מתפרקת ,כשרק חושבת עליה ועל הסבל שלה.גם במצב רגיל כל פעם שראתה אותי או שוחחה איתי הדמעות זלגו מעינה ועכשיו? מבקשת מאלוהים שיתן לי כח לעמוד בזה עבורם,עבור הילדים שלי.

 

[מ ו צ א ת א ו ת ך]

את חזקה ואם אני מרגישה זאת

אז את יודעת זאת, לא קל לאמר לך החזיקי מעמד ויעבור כי לא הכי נכון שיעבור אין לי מילים יקירתי אבדתי בשנה אחת את אימי ואת סבתי היקרות לי מכל ומה עוד אוכל לאמר לך......

 

[ניצת שושן]

תודה לך יקירה ../images/Emo24.gif

האמת היא שמאז שאיבדתי את אחי החושים קהו קצת וכל אובדן שהיה בדרך ,היה קטן לעומת אובדן אח ועכשיו מרגישה את הכאב מחלחל,כאילו והחושים שוב מחודדים.כנראה שאני באמת מחוברת בכל נימי נפשי לאישה הגדולה הזאת. אין בררה , אשתדל מחר , למענם.

 

[חדהורי 34]

צר גם לי לשמוע ../images/Emo10.gif

אך את בהחלט עושה צעד נכון... זה היה אמור דווקא לבוא מיוזמתו... אבל אם כך הדבר, אז אני מאמין שאת עוברת איתו מלחמות לא פשוטות מידי פעם... חזק ואמץ

 

[ניצת שושן]

עוברת איתו שבעת מדורי גהנום

ולא בגלל שהוא איש רע,בכלל לא,רק בגלל חוסר רגישותו לילדים... בכלל אנחנו "חברים" טובים ואתה יודע למה? בתחילת הגרושים ,כשהיו ימים שכעסתי ולא הייתי נחמדה הוא גם לא תקשר עם הילדים. הבנתי בשלב מסויים שכדי שלילדים יהיה אבא,אני צרכה להיות "חברה" שלו ואז כשהוא מתקשר אלי לספר לי סיפורים,אני שואלת "רוצה לדבר עם הילדים?" מסתבר שעבורו הם שוליים

ושוב לא מתוך רוע , אלה מתוך חוסר רגישות.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

טוב מאוד שיזמת ושאת מספיקה ליישם.

זה בסדר שכואב זה בסדר לבכות גם ליד הילדים... את לוקחת אותם להיפרד פרידה היא דבר כואב לראות אותך בוכה לראות את הסבתא בוכה זה ללמוד שמותר לבכות ושכאב אולי כואב אבל הוא לא סוף העולם דרך להתמודדות: תני להם לכתוב לה מכתב פרידה - לפני שאתם הולכים אליה מכתב שהיא תוכל לאחוז בידיה ואפילו לקרוא בו אחרי לכתם אחת הפריבילגיות הגדולות שזכיתי להן זו הזכות הגדולה ללוות אנשים בסוף דרכם הזכות הגדולה להדריך אותם להיפרד מהעולם בצורה נקיה ולסגור קצוות. השכלת לראות בחשיבות סגירת המעגל, הפרידה עכשיו אני מזמינה אותך לראות את היופי שבתהליך כולנו נולדים ומתים לידה ומוות הם שני קצוות של התהליך שנקרא: חיים שניהם בדיוק אותו הדבר - בכיוונים שונים לידה מאפשרת לנשמה לשנות מימד ולחיות חיים פיזיים מוות מאפשר לנשמה לשנות מימד ולחיות חיים מטאפיזיים זה כאילו אדם נוסע רחוק והקשר איתו נעלם אבל הוא תמיד מהווה חלק מחיינו הוא משאיר איתנו חלק שלו שהיה חלק מאיתנו מהרגע הראשון של הכרותנו החלק הזה חי איתנו לנצח כשאנחנו חושבים על משהו שהיה קשור לאותו אדם ניזכר בצחוקו, נשמע את הערותיו (לטוב ולרע

) כשנרצה להתייעץ - כל מה שנדרש מאיתנו זה להקשיב היטב - נשמע את התשובה אז לכו להיפרד ממנה בשמחה שמחה שסיימה כאן את משימתה שמחה על שנפלה לכם הזכות להכירה שמחה על האהבה שאהבתם ועל זו שהיא אהבה אתכם לא אומר לך: "תהיי חזקה" וגם לא משהו כמו: "החזיקי מעמד" תני לעצמך ולילדייך לזרום איתה: לחבק, לאחוז ידיים, להביט בעיניים תני לעצמך ולילדייך את החופש לומר לה תודה על שהייתה שם בשבילכם לומר לה על אהבתכם ולומר לה: דיי לייסורים, אנחנו משחררים אותך לומר לה: נהייה בסדר, את יכולה לנוח, להפסיק לסבול מאחלת לכם ביקור מוצלח כזה שייזכר בהוקרה שנים רבות כזה שימלא את ליבך באהבה וירחיב אותו בשמחה בכל פעם שתיזכרי בה, או ביום פרידתכן...

 

[ניצת שושן]

עקשנית אביגיל ונאווה - תודה

כל כך עודדתן אותי וביחוד את נאוה הזכרת לי... הרי אלו המילים שלי,בדיוק כך מתייחסת לדברים אבל כנראה שהרגש משתלט שוכחים... בכל מקרה ביקרנו אותה היום,הפגישה היתה קשה בשניה הראשונה ("מה באתם כולכם? זהו אני הולכת למות!),אבל שאבתי כוחות ומייד עודדתי אותה, "היי אנחנו באנו שיהיה לך טוב ,שתצחקי ותהיי מאושרת אז מה עכשיו את מתחילה לבכות?" לילדים היה קשה,הם נכנסו לחדר ויצאו,אבל בכל זאת היינו שם שעתיים שבמשך כל הזמן,עם כל חוסר הנעימות במצבה הפיזי,הצלחנו להצחיק אותה ואפילו לקבל עבורה "בשורה טובה" שמחר היא כנראה הולכת הביתה (אין מה לעשות ולכן עדיף שתהיה בקרב אוהביה וסביבתה הטבעית) ולא היתה מאושרת ממנה... שמחה שלקחתי את הילדים ,עבורם ,עבורה ,עבורי.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

איזה יופי!! זה כל כך חשוב לדעתי...

אני שמחה שהייתה פגישה מוצלחת, למרות הנסיבות... שיהיה לה מעבר קל וחלק

 

[רק אביגיל]

../images/Emo24.gif (תמחקי לו את החיוך )

לא , בעצם תשאירי. את לבדך אומרת את זה תמיד. תמיד טוב שיש אותו את החיוך. לכן מחזירה לך אותו בבומרנג. כי עם הראיה הנכונה הזו אני בטוחה שאת , אתם, עושים את הדבר הנכון ובצורה הבריאה ביותר שאפשר להיפרד ממי שחולה. עצוב. מאוד עצוב. קשה , גם. חלק מחיינו. לפעמים חלקים גדולים מדי. מותר לשלב בכי עם החיוך. אז עוד

(לדרך הקשה שלכם היום )

 

[העקשנית]

משתתפת בצערך ובכאבך

את יכולה להביא לה משהו קטן, כל עוד היא מתקשרת.פרח, עוגה שאהבה, מאכל טעים, בושם קטן...גם אם ימיה קצרים. אני מזדהה מאד עם מה שכתבה נאווה. חשוב לתת לאדם למות בכבוד, לאפשר לו ללכת לעולמו, להמשיך בדרכו. אומרים שכאשר אנחנו מתאבלים ללא סוף אנחנו לא מאפשרים לנשמה למצוא את מנוחתה. אז טוב לתת לילדות להפרד. זה יהווה עבורן סוף, סגירת מעגל. התמזל זלך שהיו לך כאלו יחסים נפלאים עם חמותך. לא כולן זוכות. שתדעו ימים יפים מאלה.