agness_666
New member
כואב....
יש לי היום יומולדת. חשבתי לחגוג... במקום זה, סבתא שלי בבית חולים, החברים שלי לא זוכרים, וההורים שלי לוחצים לחגוג. אני לא מזלזלת, מעריכה את האהבה שלהם והכל, אבל... בגיל 28 אני רוצה לחגוג עם חברים. ולהפגש עם אבא שלי ביומולדת זה עונש, לא פרס. אבל הוא מציג את זה כאילו שאני חייבת לו... אשכרה, במקום להנות, יומולדת נהיה עניין של מחוייבויות, נימוס, במקום להיות אדון לסדר היום שלי, פתאום... ולא בא לי ליזום מסיבה. בא לי שיארגנו בשבילי. שיזכרו, בלי שאצתרך להזכיר. האם אני מבקשת יותר מדי?
יש לי היום יומולדת. חשבתי לחגוג... במקום זה, סבתא שלי בבית חולים, החברים שלי לא זוכרים, וההורים שלי לוחצים לחגוג. אני לא מזלזלת, מעריכה את האהבה שלהם והכל, אבל... בגיל 28 אני רוצה לחגוג עם חברים. ולהפגש עם אבא שלי ביומולדת זה עונש, לא פרס. אבל הוא מציג את זה כאילו שאני חייבת לו... אשכרה, במקום להנות, יומולדת נהיה עניין של מחוייבויות, נימוס, במקום להיות אדון לסדר היום שלי, פתאום... ולא בא לי ליזום מסיבה. בא לי שיארגנו בשבילי. שיזכרו, בלי שאצתרך להזכיר. האם אני מבקשת יותר מדי?