כוחם של שכנים../images/Emo45.gif
לא יודעת איך אתם, אבל נעשה לי לא נעים כרגע לקרוא את הפורום. אנחנו שכנים, חבר'ה. האוירה בישוב שלנו כמו גם בפורום באחריותנו. זהו, אז בא לי קצת לשנות אוירה. חשבתי על כוחם של שכנים ונזכרתי בתרומה של השכנים שלי אוסמנים וגרוסמנים לעבודת הפסיפס שלי. ומעשה שהיה כך היה. הרבה זמן גלגלתי בראשי רעיון לעשות פסיפס בחצר מסביב לעץ הזית. העיניין שמעולם לא עשיתי פסיפס. ובכלל עץ הזית בחצר די גדול. ואיפה בדיוק יהיה הפסיפס. זאת אומרת, מחשבות לחוד ומעשים לחוד. יום אחד ראיתי את הפועלים אצל הגרוסמנים. הם ריצפו את החצר. בעצה אחת עם שכני, פניתי לבעלבית של הפועלים. ושאלתי אם הוא יוכל לרצף בבטון את סביבת הגזע. הרצף חשב שאני צוחקת. הוא רצף הרי, בטון בלי ריצוף לא נראה לו. טוב אבל על זה תוכלו לקרוא ביומן פסיפס אישי שלי בבלוג או בפורום אימון אישי בו אני מפרסמת את היומן. מכל מקום, שכני הגרוסמנים מבלי כוונה מיוחדת, עזרו לי לצעוד צעד אחד אל עבר המטרה. וזה לא הכל. יום אחד אחרי זמן לא קטן שכיכר הבטון כבר מוכנה מסביב לעץ זית, רק אני לא זזה, לקחתי את עצמי אל הבטון. פרשתי דפים גדולים והתחלתי לשרטט את קרני שמש. באותו זמן אני רואה בחצר את שכני האוסמנים בדרכם לבקר את שכניהם הגרוסמנים. הם שואלים אותי לפשר מעשי. לא יודעת מאיפה תפסתי תעוזה לשתף בחלום הכמוס שלי ואמרתי בקול רם " אתם רואים התחלה של הגשמת חלום". נדמה לי שההכרזה הזאת באזני שכני היתה אחד המנועים לנוע לכיוון העשייה. אם הצהרתי בקול בפניהם, איך אני יכולה לסגת. הם אולי לא יודעים את חלקם בעשייה, אבל אני יודעת.תודה
לא יודעת איך אתם, אבל נעשה לי לא נעים כרגע לקרוא את הפורום. אנחנו שכנים, חבר'ה. האוירה בישוב שלנו כמו גם בפורום באחריותנו. זהו, אז בא לי קצת לשנות אוירה. חשבתי על כוחם של שכנים ונזכרתי בתרומה של השכנים שלי אוסמנים וגרוסמנים לעבודת הפסיפס שלי. ומעשה שהיה כך היה. הרבה זמן גלגלתי בראשי רעיון לעשות פסיפס בחצר מסביב לעץ הזית. העיניין שמעולם לא עשיתי פסיפס. ובכלל עץ הזית בחצר די גדול. ואיפה בדיוק יהיה הפסיפס. זאת אומרת, מחשבות לחוד ומעשים לחוד. יום אחד ראיתי את הפועלים אצל הגרוסמנים. הם ריצפו את החצר. בעצה אחת עם שכני, פניתי לבעלבית של הפועלים. ושאלתי אם הוא יוכל לרצף בבטון את סביבת הגזע. הרצף חשב שאני צוחקת. הוא רצף הרי, בטון בלי ריצוף לא נראה לו. טוב אבל על זה תוכלו לקרוא ביומן פסיפס אישי שלי בבלוג או בפורום אימון אישי בו אני מפרסמת את היומן. מכל מקום, שכני הגרוסמנים מבלי כוונה מיוחדת, עזרו לי לצעוד צעד אחד אל עבר המטרה. וזה לא הכל. יום אחד אחרי זמן לא קטן שכיכר הבטון כבר מוכנה מסביב לעץ זית, רק אני לא זזה, לקחתי את עצמי אל הבטון. פרשתי דפים גדולים והתחלתי לשרטט את קרני שמש. באותו זמן אני רואה בחצר את שכני האוסמנים בדרכם לבקר את שכניהם הגרוסמנים. הם שואלים אותי לפשר מעשי. לא יודעת מאיפה תפסתי תעוזה לשתף בחלום הכמוס שלי ואמרתי בקול רם " אתם רואים התחלה של הגשמת חלום". נדמה לי שההכרזה הזאת באזני שכני היתה אחד המנועים לנוע לכיוון העשייה. אם הצהרתי בקול בפניהם, איך אני יכולה לסגת. הם אולי לא יודעים את חלקם בעשייה, אבל אני יודעת.תודה
