כוח הרצון.
כלום לא עבר לו בראש, הוא לא יכל להוריד את העיניים ממנה, מהגוף שלה, מהפרצוף היפה שלה, מהעיניים האלו, העיניים שחיפשו את עיניו. הוא לא הצליח ללחוש כלום בשפתיים, אותם שפתיים שבערו אל שפתיה. הוא לא הצליח לשמוע דבר ממה שאמרה, אך קולה ערב לאוזניו כמיליון כינורות. הוא נותק מהמציאות בעוד ידיו זזו מעצמן הישר את לחייה אצבעותיו נגעו בעדינות בדמעותיה והדמעה החמה העירה את חושיו מחדש והוא החל לשמוע שוב "אני לא יודעת איך להסביר לך את זה, אני לא יודעת איך לומר בלי שתפחד" "אני רוצה לבקש ממך משהו, משהו שעלול להבריח אותך" הוא לא הצליח להבין אותה, הוא המשיך לחייך, חיוך של אושר. כרגע, כרגע היה לו כל מה שרק רצה, היה לו אותה. "אני רוצה אותך, את כולך, למרות שאינך מוכן לתת" ידיו התנתקו מלחייה, מחשבותיו החלו לרוץ הוא קם מברכיו ונעמד מעליה כשהיא יושבת שם, עם מבט מתנצל, מבט עם תקווה. הוא עמד שם, בלי לשים לב לזמן עד שהיא הלכה הרימה את עצמה במחשבה שהיא מסוגלת לעמוד על רגליה, גם בלעדיו. והלכה משם, עם הרצון שירוץ אחריה, שיקרא. והוא לא עשה כך. הוא רק המשיך לעמוד ולחשוב חשב על המילים שיצאו מפיה, דמיין את תזוזת שפתיה הוורדרדות. חשב על עיניה האדומות מבכי וציפורניה האכולות מלחץ. והתיישב הוא החל להריץ הכל במוחו כל שנייה שלהם ביחד כל תזוזה ונשימה שלה הכל הוא רצה לזכור פחד לשכוח וכך, כך הפסיק לפחד הוא הבין את עצמו, הבין אותה. ובאותו הרגע החל לרוץ ולצעוק, לרוץ ולצעוק, לכיוון ביתה. זה לא לקח זמן למצוא אותה, יושבת שם ממש בפינה בוכה היא שמעה אותו צורח והתחבאה הוא ראה אותה, שמע את בכייה והיא רק רצה לברוח, להעלם לא לראות את פרצופו שוב, מידיעה שזה יכאב מהידיעה שלא תוכל לעצור בעדה יותר בידיעה שבלעדיו, היא כבר אינה אינה אותה אחת. והוא בא, חשב על המילים לומר בראש הרגיש את הצמרמורות, את הרעד בגוף שהשתלט הוא התקרב אליה הפסיק לקרוא הוא התכופף אליה עם ראשו קרוב לשלה קרוב עד שהרימה את ראשה הרימה וזעקה שרק ילך כבר שיעזוב שיתן לה לשכוח להפסיק לכאוב והוא, הוא לא עצר בעדה הוא שמע כל מילה שהכאיבה ובאותו הרגע הוא חזר הוא הפסיק לשמוע מילה משאמרה הוא הסתכל עליה על גופה על פרצופה היפה ועיניה שכבר לא מחפשות את עיניו עיניה שהתמלאו דמעות והוא לא יכל יותר הוא התקרב ובצעד אמיץ נישק את אותם השפתיים שהעריץ באותם הידיים החזיק בפרצוף היפה באותו הגוף התקרב לגופה שאהב ובאותו הרגע הבין אין צורך שתבקש הוא כולו היה ויהיה שלה.
כלום לא עבר לו בראש, הוא לא יכל להוריד את העיניים ממנה, מהגוף שלה, מהפרצוף היפה שלה, מהעיניים האלו, העיניים שחיפשו את עיניו. הוא לא הצליח ללחוש כלום בשפתיים, אותם שפתיים שבערו אל שפתיה. הוא לא הצליח לשמוע דבר ממה שאמרה, אך קולה ערב לאוזניו כמיליון כינורות. הוא נותק מהמציאות בעוד ידיו זזו מעצמן הישר את לחייה אצבעותיו נגעו בעדינות בדמעותיה והדמעה החמה העירה את חושיו מחדש והוא החל לשמוע שוב "אני לא יודעת איך להסביר לך את זה, אני לא יודעת איך לומר בלי שתפחד" "אני רוצה לבקש ממך משהו, משהו שעלול להבריח אותך" הוא לא הצליח להבין אותה, הוא המשיך לחייך, חיוך של אושר. כרגע, כרגע היה לו כל מה שרק רצה, היה לו אותה. "אני רוצה אותך, את כולך, למרות שאינך מוכן לתת" ידיו התנתקו מלחייה, מחשבותיו החלו לרוץ הוא קם מברכיו ונעמד מעליה כשהיא יושבת שם, עם מבט מתנצל, מבט עם תקווה. הוא עמד שם, בלי לשים לב לזמן עד שהיא הלכה הרימה את עצמה במחשבה שהיא מסוגלת לעמוד על רגליה, גם בלעדיו. והלכה משם, עם הרצון שירוץ אחריה, שיקרא. והוא לא עשה כך. הוא רק המשיך לעמוד ולחשוב חשב על המילים שיצאו מפיה, דמיין את תזוזת שפתיה הוורדרדות. חשב על עיניה האדומות מבכי וציפורניה האכולות מלחץ. והתיישב הוא החל להריץ הכל במוחו כל שנייה שלהם ביחד כל תזוזה ונשימה שלה הכל הוא רצה לזכור פחד לשכוח וכך, כך הפסיק לפחד הוא הבין את עצמו, הבין אותה. ובאותו הרגע החל לרוץ ולצעוק, לרוץ ולצעוק, לכיוון ביתה. זה לא לקח זמן למצוא אותה, יושבת שם ממש בפינה בוכה היא שמעה אותו צורח והתחבאה הוא ראה אותה, שמע את בכייה והיא רק רצה לברוח, להעלם לא לראות את פרצופו שוב, מידיעה שזה יכאב מהידיעה שלא תוכל לעצור בעדה יותר בידיעה שבלעדיו, היא כבר אינה אינה אותה אחת. והוא בא, חשב על המילים לומר בראש הרגיש את הצמרמורות, את הרעד בגוף שהשתלט הוא התקרב אליה הפסיק לקרוא הוא התכופף אליה עם ראשו קרוב לשלה קרוב עד שהרימה את ראשה הרימה וזעקה שרק ילך כבר שיעזוב שיתן לה לשכוח להפסיק לכאוב והוא, הוא לא עצר בעדה הוא שמע כל מילה שהכאיבה ובאותו הרגע הוא חזר הוא הפסיק לשמוע מילה משאמרה הוא הסתכל עליה על גופה על פרצופה היפה ועיניה שכבר לא מחפשות את עיניו עיניה שהתמלאו דמעות והוא לא יכל יותר הוא התקרב ובצעד אמיץ נישק את אותם השפתיים שהעריץ באותם הידיים החזיק בפרצוף היפה באותו הגוף התקרב לגופה שאהב ובאותו הרגע הבין אין צורך שתבקש הוא כולו היה ויהיה שלה.
