כוח קיומנו = באחדותנו
גם כנגד שונאי הדת? האם זה ניתן בכלל לביצוע? אני מביאה קטעים נבחרים מתוך מאמר שכתב בעיתון "המודיע" של יום שישי שעבר הרב דוד אברהם מנדלבוים: "...זה חדשים רבים, שמתנהלת נגד הציבור החרדי, מלחמת תרבות קיומית ממש, "מלחמת תרבות", שכל קשר בינה לבין חסכון בקופת המדינה המדולדלת, אינו אלא מיקרי ושיקרי ביודעין. אנו רואים מול עינינו במוחש ממש, כיצד כלכלנים בורדים בסדום, שאינם מערבבים שנאה ופוליטיקה עם כלכלה, צועקים ככרוכיה, שהחלטותיה של ממשלת הזדון בעניני הקיצוצים הפוגעים בעיקר בנו, בציבור החרדי, חסרות כל הגיון כלכלי מינימלי, כי יש כאן מעגל קסמים של ירידה בכוח הקניה של מוצרי יסוד מינימליים, וממילא ירידה במיסים הנכנסים לקופת המדינה לצד גלי פיטורים של עובדים בקוי יצור רבים הנותרים בלא עבודה וחוזר חלילה". "...וביודעי ובמכירי קאמינא, אברך חרדי הלך לכמה סוחרים בענף מסוים, והציג בפניהם דף נייר בו היו רשומים שמות עשרות מוצרי יסוד שבציבור שלנו משתמשים בהם מאוד. ושאל אותם לאמר: אם אביא אליכם אלף משפחות, שיקנו אצלכם בלבד את כל מוצרי יסוד אלו לכל צרכיהם, מה יהיו אז המחירים עבור אותם מוצרים? "מעידני עלי שמים וארץ, שאותו אברך, שאינו סוחר מפולפל, וזה היה צעדו הראשון בעניני הכלל, הצליח לצאת עם רשימה, שסיכום ההנחות בה עומד על קרוב לחצי ממחיר השוק כעת...יכולים אנו לנסות לתאר לעצמנו מה היה המצב, אם היו מתאחדים כאן אלפים רבים של משפחות שומרי תורה ומצוות, הרי היה נראה לעין כל, מחזה נפלא ומרהיב עין של קידוש ה' עצום. לעיני כל העולם, ולעיני כל המבקשים להחריבנו ולחבל בכרמנו. "רבינו מהר"ם שפירא מלובלין זצ"ל דרש פעם: חז"ל (זבחים קט"ז ע"א) מספרים, שכאשר ניתנה התורה לישראל, נתקבצו כל אומות העולם לנביאם בלעם ושאלוהו: "שמא מבול בא לעולם"...מה קרה כאן...ענה להם בלעם הרשע: חמדה טובה יש לו להקב"ה בבית גנזיו, והוא הולך ליתנה לבני ישראל... "שאל מהר"ם שפירא זצ"ל, מדוע זה חשבו אומות העולם שמבול בא לעולם, איך ענין זה מתקשר עם נתינת התורה. "והוא השיב: כאשר ראו אומות העולם את האחדות המופלאה ששררה בין בני ישראל בעת מתן תורה, וכמו שאומרים לנו חז"ל "כאיש אחד בלב אחד". הם לא הבינו מדוע האהבה והאחוה הזו, והם חשבו, אולי מבול עומד להגיע לעולם, ובכזה מצב יש מבול המאיים לשטוף את הכל, הרי אז כולם מתאחדים, כי כידוע בעת צרה, כל הבדלי המעמדות נעלמים, וכולם עסוקים רק בדבר אחד, כיצד להישרד, כפי שאכן ראינו בזמן שהביא הקב"ה מבול על הארץ, הרי כל החי נדחף לתוך תיבה אחת, ואף אחד לא ניסה לטעון שצר לו המקום. שמשהו לא נוח, כ אחד ידע, שכדי להציל את עצמו, הוא צריך לשבת במקומו בשקט, ולכן חשבו אומות העולם כי מבול עומד להגיע לעולם, ולכן בני ישראל הם במצב של "כאיש אחד בלבד אחד". "ענה להם אותו רשע, אתם טועים, אצלכם יכולה לבוא אחדות רק מתוך משבר וצרה, אך אצל בני ישראל באה אחדות גם בתקופה של שקט ושלוה, בגלל קבלת התורה, עכ"ד ודפח"ח. "לעניינו נאמר, שכעת שאנו נתונים בתקופה של מבול אמיתי, מבול אמיתי של שנאה המאיים על אלפי ורבבות משפחות של עמלי תורה, איום ממוני שהוא ענין של נפשות וכדברי הנ"ל, הרי בודאי ובודאי מוטלת עלינו החובה והזכות להראות קבל עם ועדה, כולנו מאוחדים, ושם כוח של שנאה לא יעזור להם לשונאינו, אנו נעמוד על שלנו ועל זכויותינו, ולא ניתן פרנסה לאלו הזוממים לקחת מאיתנו. "ואטי כל הנ"ל נרמז במה שהביא בשל"ה הק' מס' יומא (דרך חיים ותוכחת מוסר) ובספר מעיל צדקה מהגה"ק בעל שבט מוסר (אות תתשע"ו) בשם ספר דרך חיים: מחלוקת אחת דוחה כמה (מאה) פרנסות עכ"ל. וי"ל דמידה טובה מרובה וכו', ואחדות מביאה "כמה (מאה) פרנסות" והיינו כהנ"ל ודו"ק היטב..."
גם כנגד שונאי הדת? האם זה ניתן בכלל לביצוע? אני מביאה קטעים נבחרים מתוך מאמר שכתב בעיתון "המודיע" של יום שישי שעבר הרב דוד אברהם מנדלבוים: "...זה חדשים רבים, שמתנהלת נגד הציבור החרדי, מלחמת תרבות קיומית ממש, "מלחמת תרבות", שכל קשר בינה לבין חסכון בקופת המדינה המדולדלת, אינו אלא מיקרי ושיקרי ביודעין. אנו רואים מול עינינו במוחש ממש, כיצד כלכלנים בורדים בסדום, שאינם מערבבים שנאה ופוליטיקה עם כלכלה, צועקים ככרוכיה, שהחלטותיה של ממשלת הזדון בעניני הקיצוצים הפוגעים בעיקר בנו, בציבור החרדי, חסרות כל הגיון כלכלי מינימלי, כי יש כאן מעגל קסמים של ירידה בכוח הקניה של מוצרי יסוד מינימליים, וממילא ירידה במיסים הנכנסים לקופת המדינה לצד גלי פיטורים של עובדים בקוי יצור רבים הנותרים בלא עבודה וחוזר חלילה". "...וביודעי ובמכירי קאמינא, אברך חרדי הלך לכמה סוחרים בענף מסוים, והציג בפניהם דף נייר בו היו רשומים שמות עשרות מוצרי יסוד שבציבור שלנו משתמשים בהם מאוד. ושאל אותם לאמר: אם אביא אליכם אלף משפחות, שיקנו אצלכם בלבד את כל מוצרי יסוד אלו לכל צרכיהם, מה יהיו אז המחירים עבור אותם מוצרים? "מעידני עלי שמים וארץ, שאותו אברך, שאינו סוחר מפולפל, וזה היה צעדו הראשון בעניני הכלל, הצליח לצאת עם רשימה, שסיכום ההנחות בה עומד על קרוב לחצי ממחיר השוק כעת...יכולים אנו לנסות לתאר לעצמנו מה היה המצב, אם היו מתאחדים כאן אלפים רבים של משפחות שומרי תורה ומצוות, הרי היה נראה לעין כל, מחזה נפלא ומרהיב עין של קידוש ה' עצום. לעיני כל העולם, ולעיני כל המבקשים להחריבנו ולחבל בכרמנו. "רבינו מהר"ם שפירא מלובלין זצ"ל דרש פעם: חז"ל (זבחים קט"ז ע"א) מספרים, שכאשר ניתנה התורה לישראל, נתקבצו כל אומות העולם לנביאם בלעם ושאלוהו: "שמא מבול בא לעולם"...מה קרה כאן...ענה להם בלעם הרשע: חמדה טובה יש לו להקב"ה בבית גנזיו, והוא הולך ליתנה לבני ישראל... "שאל מהר"ם שפירא זצ"ל, מדוע זה חשבו אומות העולם שמבול בא לעולם, איך ענין זה מתקשר עם נתינת התורה. "והוא השיב: כאשר ראו אומות העולם את האחדות המופלאה ששררה בין בני ישראל בעת מתן תורה, וכמו שאומרים לנו חז"ל "כאיש אחד בלב אחד". הם לא הבינו מדוע האהבה והאחוה הזו, והם חשבו, אולי מבול עומד להגיע לעולם, ובכזה מצב יש מבול המאיים לשטוף את הכל, הרי אז כולם מתאחדים, כי כידוע בעת צרה, כל הבדלי המעמדות נעלמים, וכולם עסוקים רק בדבר אחד, כיצד להישרד, כפי שאכן ראינו בזמן שהביא הקב"ה מבול על הארץ, הרי כל החי נדחף לתוך תיבה אחת, ואף אחד לא ניסה לטעון שצר לו המקום. שמשהו לא נוח, כ אחד ידע, שכדי להציל את עצמו, הוא צריך לשבת במקומו בשקט, ולכן חשבו אומות העולם כי מבול עומד להגיע לעולם, ולכן בני ישראל הם במצב של "כאיש אחד בלבד אחד". "ענה להם אותו רשע, אתם טועים, אצלכם יכולה לבוא אחדות רק מתוך משבר וצרה, אך אצל בני ישראל באה אחדות גם בתקופה של שקט ושלוה, בגלל קבלת התורה, עכ"ד ודפח"ח. "לעניינו נאמר, שכעת שאנו נתונים בתקופה של מבול אמיתי, מבול אמיתי של שנאה המאיים על אלפי ורבבות משפחות של עמלי תורה, איום ממוני שהוא ענין של נפשות וכדברי הנ"ל, הרי בודאי ובודאי מוטלת עלינו החובה והזכות להראות קבל עם ועדה, כולנו מאוחדים, ושם כוח של שנאה לא יעזור להם לשונאינו, אנו נעמוד על שלנו ועל זכויותינו, ולא ניתן פרנסה לאלו הזוממים לקחת מאיתנו. "ואטי כל הנ"ל נרמז במה שהביא בשל"ה הק' מס' יומא (דרך חיים ותוכחת מוסר) ובספר מעיל צדקה מהגה"ק בעל שבט מוסר (אות תתשע"ו) בשם ספר דרך חיים: מחלוקת אחת דוחה כמה (מאה) פרנסות עכ"ל. וי"ל דמידה טובה מרובה וכו', ואחדות מביאה "כמה (מאה) פרנסות" והיינו כהנ"ל ודו"ק היטב..."