כולם אומרים לי שזאת הטעות של חיי

[eran544]

כולם אומרים לי שזאת הטעות של חיי

בתור מי שכבר החברים שלו בצבא, ומאוד רוצה להתגייס (ומתגייס באוגוסט), אני די מתרגש לקראת הגיוס.
לעומת זאת - כל החברים שלי רק אומרים לי שאני אצטער על זה ושאני הולך לאכול.... (השלימו את המשפט בלב).
אז מה אתם חושבים? והאם אתם גם מקבלים תגובות כאלו?
גם מי שכבר התגייס מוזמן לחוות את דעתו כאן.

 

[Run for a Fall]

אהלן

דיברנו על הנושא הזה המון פעמים, בהחלט נושא שעולה לדיון הרבה בקרב אוכלוסיית המתנדבים.

קשה לספור את מספר האנשים שפערו את עיניהם בתדהמה ושאלו "מה?? למה?" כששמעו שאני מתנדב מוחזר שירות...
אנשים נוטים לשפוט סיטואציות של אנשים אחרים בהתאם למצבם הנוכחי בחיים. כלומר, אם החברים שלך לא נהנים בצבא סביר להניח שהם ייעצו לך לא לעשות זאת מבלי לחשוב מעבר לקצת שהם מכירים בצבא. העצות הן מן הסתם לא אובייקטיביות בעליל חחח, ולכן חשוב לקחת אותן בערבון מוגבל.

חשוב לזכור ששירות צבאי זה דבר שמלווה אותך לכל החיים, למרות שקשה לרוב החיילים לראות את זה מעבר לשנתיים-שלוש שבהם הם "תקועים" בצבא. אני בהחלט מאמין שכמעט בכל תפקיד שתקבל תוכל להתפתח, לגלות עוד דברים על עצמך ולפתח כישורים חשובים להמשך החיים.

הכי חשוב ללכת עם מה שאתה מאמין בו ועם מה שאתה מרגיש בפנים. אם אתה באמת רוצה להתגייס - אל תתן לכמה חיילים שבוזים להרוס לך את החוויה

שיהיה המון בהצלחה!

 

[פטרולאתר]

כמו שאמרו

נושא שנכתב המון וגם העסיק אותי. בהקשר כפול של הגיוס לצבא ושל השנת שירות

אני מאמינה שגם אם זה קשה ובאסה לטווח הארוך אפשר להתרם הרבה מהשירות הצבאי וכן גם מבחינה של.תחלאס של אי אפשר להיות במדינה שלנו בלי לשרת בצבא כי זה הנורמה

 

[liavavraham]

היי ערן

מצטרף לתגובות שמעליי.

הנושא הזה בהחלט עלה פעמים רבות כאן, ואפילו ביום הראשון שלי בבסיס, נתקלתי בתגובות כמו ״למה אתה עושה את זה?״ , ״אני במקומך לא הייתי עושה את זה״ לא מעט, אך כמובן שגם היו לא מעט תגובות תומכות שבכל זאת החלטתי לא לוותר ולתרום.

תזכור שאחרי הכל זו חוויה אחת גדולה, ותאמין לי שאתה תהנה מאוד בשירות ותתרום, מנסיון.

שיהיה לך המון בהצלחה ערן, ותעדכן איך הולך, נשמח לשמוע

 

[נ ו ע ה 12]

הנושא הכי נפוץ כאן, ללא ספק

אמרו לי שאני פראיירית ושאלו למה התנדבתי כ"כ הרבה פעמים ובכל שלב - בועדות השונות, ביום הגיוס בבקו"ם, בטירונות (קורסיסטים בבה"ד שבו היא נערכה או הש"ג), במהלך השירות... ואני בטוחה שגם ביום השחרור זה יקרה

ומי יודע, אולי גם אחריו חח אנשים סופרים את הימים לשחרור שלכם והם בשוק מזה שיש כאלו שיכלו לוותר על זה בקלות, ועוד באופן חוקי וחינמי, ובוחרים אחרת. אם אתה שלם עם ההחלטה שלך כל המשפטים האלו לא צריכים לערער אותך. מההתכתבות איתך במייל נשמע שאתה מאוד מרוצה מהתקדמות התהליך בכלל ומהתפקיד שנמצא לך בפרט, אז חבל לוותר, במיוחד כשיש סה"כ עוד חודש עד הגיוס. אני לא אומרת שלא יהיו קשיים, יהיו. אבל? לכל חייל "רגיל" יש קשיים, רובם נקודתיים. כמו שמתן אמר, אנשים, ובעיקר חיילים, מסיקים מסקנות מאוד מהר מהפרט אל הכלל ולא חושבים מעבר, על איך זה עלול להשפיע על אחרים או על האם בכלל יש בסיס אמיתי למה שהם יורים לאוויר... כמו רוב הדברים שאנחנו עוברים בחיים, בזמן שהם קורים הם לא תמיד הכי נעימים או הכי קלים, אבל בדיעבד זוכרים את התקופות האלו כתקופות טובות. למה לוותר עכשיו ולהתחרט על זה? לחשוב בעוד X שנים איך היה יכול להיות לי, אולי בסוף היה טוב, למה וויתרתי מראש... תזכור גם שביחס אליהם, הטירונות שלך תהיה הרבה יותר קצרה, בסדיר האפשרויות שלך למעבר תפקיד יהיו פשוטות יותר (אתה על תקני) השירות שלך קצר בשליש וקיים גוף בצבא, מדור מתנדבים, שתפקידו לדאוג לך... והוא באמת השתפר מאוד בזמן האחרון.

אני מצרפת קישור לתגובה שכתבתי לפני שלושה חודשים בדיון שפתחה רעות, אתה מוזמן לקרוא גם אותה.

המון המון בהצלחה!

 

[tabletless]

אל תקשיב לאף אחד

רוב האנשים הם אגואיסטים- אבל אתה בא מכל הלב לתרום למדינה- אתה צריך להוביל את האנשים לחשוב כמוך, תתרחק מהאנשים הממורמרים ותתקרב לאלו שאתה רואה שעושים את העבודה שלהם ברצון ושמחה, כי הדרך שלך היא הנכונה, ואין דבר יותר טוב מלהרגיש שתרמת למדינה באמת ומכל הלב.

תזכור שהשירות שאתה עושה הוא תרומה לכל היהודים שחיים במדינת ישראל, וזה לא משנה מה כמה חיילים אהבלים חושבים על זה.

כל עוד אתה לא חושב על עצמך- יהיה לך טוב, ויותר סביר שתקבל בזכות זה אושר, שמחה, תחושת משמעות, הוכרה, אולי אפילו קידום אישי. אבל מה שמניע אותך צריך להיות טובת המדינה. זאת הדרך.