כולם ידעו ושתקו....

[חנה בית הלחמי]

כולם ידעו ושתקו....

על הפדופילים בשכונה בדרום ת"א ומה אנחנו למדות מזה. שימו לב לדבריה המושחזים של ד"ר ויקי לוי, שימנה לב לאם שלא האמינה לביתה (שאחד הפדופילים גם גרם לה כוויות בסיגריות), שימנה לב לאטימות מערכת הסיוע הסוציאלי, המורים, הסביבה. זה מזכיר לי עד כאב את הסיפור האישי של איה על תגובת הסביבה. ואז אני מבינה יותר טוב, אגב, מה כולנו עושות כאן ברשת. making a dufference במודעות של כולנו, אולי ? עמדת הפסיכיאטרית לא רק שמקובלת עלי, אלא שאני מברכת על כל מילה, הן לגבי מערכת המשפט ובורותה, הן לגבי אכיפה והטיפול בפדופילים והן בכלל. תבורך. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=190438&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0

 

[רוני ספיר]

הכתבה הזו כל כך מחרידה

לא פעם אני תוהה האם אפשר, ואיך, להפחית את הבושה החברתית, לגרום לזה שהתמיכה תהיה בצד הנכון, שתלונות יהיו שכיחות יותר, שהורים לא יפלו לבור המזעזע של חוסר אמון בבנותיהם שלהם עצמם. הבעיות נעצרות הרבה לפני מערכת המשפט. ואני לא מזלזלת בקושי שהמערכת מציבה, או בהשפעה של הקושי הזה על היכולת של אזרחים להתלונן. בכלל לא. רק מתעצבנת, חזור והתעצבן, מתגובת הסביבה הקרובה, מהפגיעה החוזרת של חוסר האמון במקום שבו האמון נדרש ביותר. מהאמהות.