כולם מדברים על שלום <מוקי>

[Mוניk]

כולם מדברים על שלום <מוקי>

כולם מדברים על שלום אף אחד לא מדבר על צדק לאחד זה גן עדן לאחר גיהינום כמה אצבעות על ההדק? עד מתי יהום הסער? עד מתי אדם בן כלב? מחליקות הפנים על התער, מלטפות אצבעות את החרב. לפעמים החיים מורידים אותי על הברכיים אין שומר את השער, אין סימן משמיים. אני רואה אנשים שחיים חלומות ותקוות אנשים שחיים רק תככים ומזימות. יש ששואלים שאלות ואין תשובות יש כאלה מלאים רק טענות ודרישות, אבל... כולם מדברים על שלום... אז נשארים לבד, מדברים אל הקיר - אין עם מי לדבר אם רק נבין שכולנו אחד, נראה הכל מתחבר כשיישרף רכושך - תישרף נשמתך אם לא תמהר להציל את עצמך רצחנו אדמה ורצחנו נשמה כמעט ולא נשאר לנו אויר לנשימה והעולם בתנועה מתמדת - עושה סיבוב וחוזר לאותה נקודה מה שעולה - חייב לרדת איך לוקחים את הכל במידה? יש אנשים שלוקחים בעלות על אלוהים ויש נאבקים, בועטים ושורטים כמה מאתנו באמת מקשיבים? כולם מדברים על שלום, כולם מדברים על שלום אף אחד לא מדבר על צדק לאחד זה גן עדן לאחר גיהינום כמה אצבעות על ההדק? לכולם יש אותו החלום על פני הר, על פני עמק ממשיכים לדבר, מדברים על שלום אבל לא ייכון שלום בלי צדק מוניק

 

[תלתלית]

עדיף {דניאל סלומון}

"אני חשבתי לעזוב ולנטוש את הרחוב שעשה לי כל כך טוב כי העיר הזו קטנה לשנינו והיא מלאת כאב תמיד נרצה להתאהב בדבר האמיתי ולא אחד בשני אז עדיף להשאר ולהחזיק ידיים כי סופות חזקות מתקרבות ובאות מתקרבות ויודעות עלינו עדיין אז עדיף להשאר שלא נעוף ברוח היא תבוא היא תבוא היא תבוא כן היא תבוא אני בטוח ואני לא יכול לחשוב שאת של מישהו אחר שאוהב הרבה יותר בלילות את לצידו תמיד תרצי בטובתו אז אצלי הכל בסדר עד שאני נשבר וכלום ממני לא נשאר מדמם על הריצפה מרסיסים של אהבה אז עדיף להשאר ולהחזיק ידיים כי סופות חזקות מתקרבות ובאות מתקרבות ויודעות עלינו עדיין אז עדיף להשאר שלא נעוף ברוח היא תבוא היא תבוא היא תבוא כן היא תבוא אני בטוח".