כולנו מוחים נגד הבנקים

ואזנה

New member
הנושא מטופל

הוקם צוות בראשו עומד רו"ח שלמה טל שקיבל הסמכה מהנהלת הרבנות הראשית לבחון את עמידת הבנקים בתנאי היתר עיסקא. בצוות חבר גם רו"ח יעקב וורקר ומר אמנון שוורץ מנכ"ל החברה לבדיקת ריביות "שגיא". כל המעוניין יכול להעביר חומר למר שלמה טל - [email protected]
 
נראה לי שהמחאה היחדיה האפקטיבית

היא לנסות ולבנות בנקים אחרים, שיפעלו על פי עקרונות אחרים ו \ או יגרמו לתחרות בענף. כל דבר אחר זה די נלעג. הם מונופול, ועוד על כסף - ככה שהחרמה ב3 ימים אפילו תעבוד, תתבטא בגידול מקומי בשבוע לאחר מכן וזה הכל. מחאה ללא בניה של אלטרנטיבה היא דבר מייאש.
 

lmatan1

New member
בוקר טוב לכל הרפורמיסטים הכלכליים

בעידן הפוסט מודרנה כאשר רוב אם לא כל התפיסות החילוניות מתבררות כשיקריות.אין לנו שום סיכוי להחלחם בקרטלים כמו הבנקים שמתנהגים כמו אותם פירטים שהיו בזמנו שורצים בים ושודדים את הסחורות שעברו ביבשה ובים.רק שהיום השיטות השתכללו והפירטים הפכו לכמעט אלים שלא ניתן לערער על שליטתם המוחלטת בבני אדם.עוד דוגמא לכך- היא חברת חשמל שנהנת משליטה בלתי מעורערת על האור. השנה דיווחה החברה על עליה ברווחים ב 920% לעומת השנה שעברה בגלל השליטה בכפתור שמאיים לעשות לנו חושך בעיניים במקום להוריד את המחירים לאזרחים שנלחמים בחושך הם מודיעים בחוצפה חסרת בושה שהם בעצם עוזרים למדינה בכך שהם מחעללים באזרחים.אני נזכר במחקר שערכו פעם יצרני הסיגריות לאחת המדינות באירופה שבמחקר נאמר לאותה מדינה שהשימוש בסיגריות בעצם עוזר למדינה בכך שאנשים מתים לפני גיל הפנסיה ובכך חוסכים למדינה הרבה כסף. להלחם בקרטלים ששולטים על ההון האנושי אי אפשר.אלה להשתאות מהחוצפה של הברונים שעוזרים לאיזה מושג ארטילאי שנקרא מדינה בזמן שבעצם האמת היא שהם עושקים את האזרחים.והביטוי לכך נאמר באחד הרעיונות אם לא אחר מאשר טומי לפיד שאמר על הבנקים שמחזיקים את כספי ניצולי השואה שהם מחזיקים את הכסף בתקוה שהוא ישאר בסוף בכספת בבנק בתקוה שהניצולים שהכסף מגיע להם ימותו .אז מה לנו כי נלין.
 

דור לוי

New member
אלטרנטיבות ומחאות-חלק א'

בוקר טוב מצטרף לטענתו של דרור שיש למצוא אלטרנטיבות, ומחאה ללא אלטרנטיבה או לפחות דרך פעולה אקטיבית, לא תשיג את מטרתה. בהחלט יש לחשוב ולחפש אלטרנטיבות - דרור כתב על כך בעבר, ומוזמן לתת קישור לנושא. מצד שני לדעתי המצב לא אבוד כפי שאתה מצייר. בחיפוש אחר אלטרנטיבות מעניין לקרוא את הקישורים הבאים: א. מאמר "המסע שלי לקיום מצוות הלואה בלי ריבית" מאת: אראל באתר תורה: http://www.tora.us.fm/tryg/ribit0/msa.html ב. ומשם לגלוש לאתר "פעמונים - גישה אחרת של חסד": http://www.paamonim.com/hebrew/main.php?link=about שווה לקרוא עליהם, ועל ההדרכות שהם נותנים. אם מישהו מכיר אותם ויש נסיון/המלצות אשמח לשמוע. מקריאה ראשונית אהבתי את הגישה.
 

דור לוי

New member
חלק ב- נחזור להיתר עסקא

ואחזור לנושא היתר עיסקא - עדיין אף אחד לא ענה בנושא, לא כאן ולא בפורום "לשאול את הרב": http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=681&msgid=50223459 ניסיתי לקרוא את נוסח היתר העסקה בסניף בנק לאומי. התקשתי להבין את תוכנו ולא היה זמן להתעמק בכך - ייתכן מאוד שאני טועה... אם הבנתי נכון, היה שם משהו שהצטייר כרווח מקסימלי מותר מהעסקה יהא עד 1 אחוז. קצת נתונים שהעתקתי מכותרת העיתון דה-מרקר מה 31/3/2005 - לצערי אין לי קישור לאתר. הכותרת היא "מרויחים יותר ממשקי הבית, פחות מהעסקים" לאומי: רווח נקי 1.9 מיליארד ש"ח , שכר מנכ"ל 4.5 מיליון ש"ח, תשואה מבנקאות עסקית 3.9%, תשואה ממשקי בית 34.4%. דיסקונט: רווח נקי 556 מיליון ש"ח , שכר מנכ"ל 3.9 מיליון ש"ח, תשואה מבנקאות עסקית 0.6%, תשואה ממשקי בית 25.3%. הפועלים: רווח נקי 2.1 מיליארד ש"ח , שכר מנכ"ל 15 מיליון ש"ח (כולל הטבה ממימוש אופציות), תשואה מבנקאות עסקית 5.1%, תשואה ממשקי בית 33.6%. לכאורה אם אני מבין נכון הבנקים לא עומדים בהיתר העסקה. מה היה קורה עם הממסד הרבני היה מוציא פסק הלכה שמפקיע את תוקפו של היתר העסקא, או מזהיר שהוא יפוג אם בתוך פרק זמן מוגבל וידוע מראש הבנקים לא יחזרו לעמוד בו?? אני מזכיר שהקבוצה העיקרית שמצליחה במחאות צרכניות בארץ היא האוכלוסיה הדתית. אין זה משנה כרגע אם מדובר במלחמה נגד פרסומים לא צנועים, או בהקמת חנויות מוזלות לקהל הדתי. החנויות האלו כבר מזמן הפסיקו לשרת רק את הקהל הדתי. לדעתי, מחאה צרכנית כנגד הבנקים יכולה להתחיל ולהצליח כרגע, רק דרך האוכלוסיה הדתית. כך היא יכולה לסחוף אחריה אוכלוסיות נוספות ולפעול באמת לקירוב לבבות שכולם ירוויחו ממנו. עכשיו השאלות הן: א. האם הבנתי נכון את המצב ההלכתי? ב. האם יש מבין גולשי הפורום אנשים שיכולים להגיע לבעלי השפעה רלבנטיים?
 

erelsgl

New member
יש בנק אחר

בנק הדואר - אין דמי ניהול, אין עמלת שורה. יש פנקסי צ'קים, יש כרטיסי אשראי+כספומט. אין אפשרות להיות ביתרה שלילית, ואין ריבית על יתרה חיובית. מי שרוצה גם להשקיע בבורסה, יכול לפתוח חשבון בבית השקעות פרטי, למשל מנורה-גאון / וואלה-טרייד (העמלות נמוכות ב-50%). זה לא פשוט, אבל זה אפשרי. ככל שיהיו יותר אנשים שיתקשרו למנהל הבנק שלהם ויגידו לו "אני עובר לבנק הדואר" - הבנקים יבינו שהם צריכים להיות יותר ידידותיים למשתמש.
 
לאו עכברא גנב...

לחרם הצרכנים הזה אין שום סיכוי. לא תצליחו להשיג את שיתוף הפעולה של הציבור, וגם אם כן, הנזק לבנקים יהיה זעיר. האם אנשים יסגרו את חשבונותיהם? ואם יידחו פעולות בנקאיות בשלושה ימים, אז הן יבוצעו אחר כך - הבנק לא יפסיד כלום, ולפעמים אפילו ירוויח. ובכלל, מי שאחראי לעושק הבנקאי זו ממשלת ישראל, אשר מטפחת את הקרטל במקום לפרק אותו. וזו חלק ממדיניות מקיפה ועקבית שמעשירה עוד יותר את האלפיון העליון, מייטיבה מאד עם העשירון העליון ודופקת את שאר הציבור. את המחאה הציבורית יש להפנות כנגד הפוליטיקאים, נתניהו, שרון ושות'. הם אלו שהפקידו בידי החתולים את חביות השמנת. והחתול בסך הכל נוהג כמנהג החתול...
 
נו, אני ממש לא מתלהב

"לרכב" על הציבור הדתי בעניין זה. ראשית, אני לא רואה עצמי כצדיק עד כדי שמלאכתי תעשה בידי אחרים. שנית אינני מתמצא בתחום וכלל אינני בטוח שפתרון הלכתי בהכרח יפעל לטובת הלקוחות. אבל חשוב מכל, אני סבור שיש לקיים מאבקים עקרוניים, לא להסתמך על כל מני קואליציות מפוקפקות. אולי אפשר יהיה לקצור הישגים בטווח הקצר, אבל לטווח ארוך זו אסטרטגיה שמביסה את עצמה. כאשר נלחמים את מלחמתו של האדם הפשוט כנגד בעלי הכוח וההון, יש לגייס את מצפונם את האנשים, לא את האינטרס הפרטי שלהם. קבוצות אינטרסים קל לקנות. במאבק כוחני תמיד ינצח מי שיש לו כוח, וזה לא הציבור הרחב.
 

erelsgl

New member
תו תקן חברתי

לפני כמה חודשים, השיק ארגון "במעגלי צדק" יוזמה חדשה - תו תקן חברתי, שיתווסף לתעודת הכשרות. אם זה יצליח, אולי יהיה אפשר להרחיב זאת גם לתחום הבנקאות. הנה ציטוט מתוך הכתבה: יותר מאלף צעירים השתתפו אמש באירוע ההשקה של "תו התקן החברתי", שהתקיים בהיכל שלמה בירושלים. מטרת היוזמה לרתום את הציבור בכלל, ואת הציבור הדתי בפרט, להחרים בתי עסק שאינם מבטיחים תנאי העסקה מינימליים לעובדיהם. האירוע אתמול נועד לבשר על תחילת החלוקה של תווי התקן החברתיים, שמטרתם לשכנע את הציבור להטיל חרם צרכני על בתי העסק המנצלים את עובדיהם, בדומה לחרם שמטיל ציבור שומרי המצוות על בתי עסק שאינם שומרים כשרות. תו התקן החברתי הוא הפרויקט הראשון של פורום "במעגלי צדק", שיסדו בקיץ האחרון ארבעה צעירים מהציבור הדתי-לאומי, והמשפטן ד"ר אביעד הכהן. מטרת הגוף לפעול למען צדק חברתי בישראל, בהסתמך על מקורות הלכתיים. מייסדי "במעגלי צדק", בני 26 ו-27, הכירו בעת פעילותם בגוף חברתי אחר, שעסק בחלוקת מזון לנזקקים ובחונכות אישית. "הגענו למסקנה שמה שאנחנו עושים זה טיפה בים, וחיפשנו מהלך שיביא לשינוי של ממש במצב החברתי", אומר יחיאל (חילי) טרופר, ממייסדי "במעגלי צדק". הרעיון שהעלו חברי הקבוצה היה, כי רבנים ידועי-שם יאשרו בתעודה את "כשרותו" החברתית של בית עסק, לפי עמידתו בתנאי תעסוקה מודרניים שיקבלו עיגון בהלכה. בתנאים שנקבעו: תשלום שכר מינימום, הקפדה על תשלום שעות נוספות והחזר הוצאות נסיעה והסדרת נגישות לבעלי מוגבלויות. ב"מעגלי צדק" אומרים, כי הם מתכוונים לגייס מתנדבים שיפקחו אחר עמידת בתי העסק בתנאים שנקבעו. בשבועות האחרונים החליטו אנשי הארגון להחליף את המונח המקורי "תעודת כשרות" במונח "תו תקן" חברתי. הם עשו זאת לבקשת כמה מהרבנים שאליהם פנו. הרבנים טענו, כי כיוון שהיוזמה אמורה לחול גם על בתי עסק שאינם מחזיקים בתעודת כשרות רגילה, הדבר עלול לבלבל את ציבור שומרי הכשרות הרגילה. לאחר שינוי ההגדרה הסכימו כמה מהרבנים הבולטים בציבור הדתי-לאומי להעניק ליוזמה את ברכתם; בהם הרב שלמה אבינר, הרב מרדכי אלון, הרב יעקב אריאל והרב יובל שרלו. כהכנה להפעלת התוכנית עשו היוזמים, בשלושת החודשים האחרונים, בדיקות אקראיות באולמי אירועים בירושלים, כי לדבריהם, "זה השוק הכי פרוץ". יוליה טומשקוב, ממשתתפות האירוע אתמול, סיפרה כי באולם האירועים בבאר-שבע, שם היא עובדת כמלצרית, משלמים שכר של 90 שקל למשמרת של שבע שעות, "וזה נחשב יחסית טוב. באולמות האחרים שבדקתי, לפני שהתחלתי לעבוד, היו מוכנים לשלם רק 80 שקל". טרופר אומר, כי הסיבה השנייה להחלטה לבחור באולמות אירועים היתה שהם התחום שיש בו לציבור הצעירים הדתיים-לאומיים יכולת ההשפעה הגדולה ביותר, מבחינת כוח קנייה. "במעגלי צדק" מאמינים שיצליחו לחולל מהפך בשוק אולמי האירועים, אם ישכנעו זוגות מתחתנים להדיר רגליהם מאולמות נצלניים, "אפילו זה יעלה להם עוד מאות דולרים". חברי הקבוצה אומרים ששמעו, פעמים רבות, תגובות מזלזלות מפי בעלי אולמות כשדיברו אתם על היוזמה. "עכשיו הם לא ממש סופרים אותנו", אומר שמואל בינג, חברו של טרופר לקבוצה. "אבל מספיק ששניים-שלושה זוגות יגידו להם 'לא', והם ירוצו לקבל תו תקן חברתי". אם יצליח הניסיון של הקבוצה באולמות האירועים, הם ירחיבו את חלוקת תווי ההתקן לכל בתי העסק בישראל. "המאבק החברתי הוא חלק מהמאבק על דמותה היהודית של המדינה", אומר טרופר.
 

erelsgl

New member
והנה קישור לאתר "מעגלי צדק"

http://www.kipa.co.il/tzedek/maamar.asp?cat=592 מהו התו החברתי, מי כבר קיבל אותו, מה מרוויח בעל העסק, מי יכול לקבל את התו, ומי מפקח על יישום התו
 

דור לוי

New member
לעניין הפתרון ההלכתי:

כתבת>> "שנית אינני מתמצא בתחום וכלל אינני בטוח שפתרון הלכתי בהכרח יפעל לטובת הלקוחות." גם אני לא בטוח, אלו השאלות ששאלתי קודם את יצחק שדה (או כל אחד שיוכל לעזור). אני כרגע מנסה להבין את הנושא ולחשוב יחד על פתרונות. אולי אראל סגל, שכתב את המאמר שהזכרתי לעיל, יוכל לסייע.
 

דור לוי

New member
../images/Emo32.gif בעניין "קואליציות מפוקפקות"

חולק עליך בעניין "קואליציות מפוקפקות": לדעתי, כאשר קואליצית "בעלי הכוח וההון" פועלת ברוב ענפי המשק כאוליגופול, או בשפה משפטית "קבוצת ריכוז", שלא לדבר על חשדות להתנהגות מתואמת במכוון הנקראת "קרטל" (שאני לא מדבר עליהן כי אין ברשותי הוכחות לעבירה כזו על החוק), יהיה זה לטעמי קצת "אנינות טעם" לדחות מעליך כל מי שאינך מסכים לדעתו. שים לב שגם לקבוצות הכוח יש בסיטואציה זו או אחרת ניגוד אינטרסים - אבל השורה התחתונה היא של קואליציה. האסוציאציה שעולה אצלי מדבריך, היא עד כמה הרתיעה הזו ממחישה עד כמה מוצלחת מדיניות ה"הפרד ומשול" המופעלת עלינו. שינוי נגד חרדים ולהפך, שמאל כנגד ימין ולהפך, וכו' וכו'... שים לב שכל הדרישות של כל המפלגות יחד קטנות מרווחי הבנקים ... כל הויכוחים האלו, בגנות הכספים שקיבלה מפלגה זו או אחרת, בגנות ההסדר עם עובדי הנמלים וכד' - לדעתי מדובר בכסף הקטן... כשנדע לשים את הדברים בצד, לא לוותר על העצמי ועל ההבדלים, ולשתף פעולה במה שאפשר - נוכל להתקדם כמה צעדים חשובים... החלום שלי, הוא לראות שביתת שבת סביב הכנסת, שבה נותנים לח"כים להיכנס לכנסת, אבל לא לצאת, עד שיחוקקו כמה חוקים חשובים נגד שחיתות והון שלטון... הייתי רוצה לראות שם את החרדים, יחד עם שינוי, יחד עם שלום עכשיו, יחד עם גוש אמונים ונוער הגבעות. אתה חושב שיש תנועה שתומכת (לפחות פורמלית) בשחיתות??? אז זהו להלילה עם החלומות - אני עוצר כאן
שיהיה לכולנו לילה טוב ושקט
 
אין לי התנגדות למאבק משותף

של גורמים רבים בציבור. אבל על המאבק הזה להיות עקרוני ולא אינטרסנטי. משום כך, זה לא רעיון מוצלח לגייס את הציבור הדתי בגלל פגיעה כביכול בהלכה. פרט לכך שזו גישה מניפולטיבית וצבועה (שהרי, בדרך כלל לא ממש אכפת לנו ממצוות ההלכה הדתית), היא מסרסת את המטרות האמיתיות למענן יש להלחם, ולפיכך סופה להכשל. די בכך שימצאו פתרון הלכתי שמאפשר לבנקים להמשיך לנהוג כימים ימימה וכבר הפסדת את הקרב הזה. דווקא קואליציות אינטרסים הן הפגיעות ביותר לשיטת "הפרד ומשול". אבל את מי שנלחם על ערכים ועקרונות אי אפשר לקנות.
 

דור לוי

New member
התייחסתי לכך שם


התייחסתי לכך שם: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=865&msgid=50396019 אוסיף רק, שהציבור הדתי משלם ריבית כמו כולנו, והקטנת תשלומים אלו זה אינטרס שלו כמו שלך ושלי. הנימוק הדתי הוא הצדקה ומניע להתערבות הפוסקים בתחום. הכוונה כפי שכתבתי שם הרבה יותר עמוקה: להראות שאפשר לשתף פעולה וכולם ירויחו מזה.
 

קוקימן

New member
יהודה משי זהב

היה פעם מהמופרעים שזרקו אבנים והתנגדו לכל מה שקשור במדינה. היום הוא המפעיל של זק"א קיבל את פרס ישראל על הפעילות. הדתיים לקחו את הנושא הזה על עצמם לא מאחל לאף אחד מה שהם עושים.
 

דור לוי

New member
למיטב זכרוני הוא הדליק משואה

ולא קיבל פרס ישראל. ביאור: כפי שכתבתי קודם - אני לא רוצה שהדתיים יקחו את הנושא על עצמם. אני רוצה שהם יובילו את זה תוך שיתוף פעולה גם עם לא דתיים ובכלל עם כל מי שאפשר.
 

דור לוי

New member
אתה צודק ב 100%

קראתי שוב בשקט את שכתבת: אם התכוונת לאזכר את יהודה משי זהב כדוגמא למישהו שהיה חלק מקבוצה שהתנגדה למדינה ופעלה לטובת אינטרסים צרים שלה עצמה, ועבר להיות מרכז לקונצנזוס ומשהו שכולם מעריכים ותומכים - אני מצטרף לדעתך. לא צריך לראות בדתיים זרים לנו - וגם להפך.
 

erelsgl

New member
המחאה השקטה של "פעמונים"

ארגון "פעמונים" הוא ארגון שעוזר לנזקקים, אבל יחד עם זה הוא עוסק גם בפעילות שאפשר לראות בה מחאה שקטה נגד הבנקים. קודם כל, הם עוזרים לנזקקים לכסות את החובות שלהם, בעזרת הלוואות בלי ריבית, ובכך מצמצמים את הרווחים שהבנקים עושים על-חשבון העניים. במקביל, הם מעודדים אותם לעבור מהבנקים המסחריים לבנק הדואר - בנק שבו אין דמי ניהול ואין עמלת שורה, וגם אי-אפשר להיות ביתרה שלילית כך שלא משלמים ריבית. על כל אדם שעובר ב"פעמונים" - הבנקים מפסידים לקוח, והחברה מרוויחה אדם עצמאי שנהנה מהרווחים על עבודתו ואינו משלם אותם כריבית לבנק. דבר שלישי - הם מנהלים "בנק חסד" שבו כל אדם יכול להפקיד כסף (בלי ריבית) לתקופה של שנה ומעלה, והכסף משמש כהלוואה בלי ריבית לנזקקים - שלא יצטרכו לקחת הלוואה בריבית מהבנקים. ודבר רביעי - הם מעבירים הדרכות וסדנאות לנזקקים, שבהן מלמדים איך לנהל נכון את משק הבית, כדי שלא לחרוג והתקציב ולא להיכנס ליתרה שלילית. הארגון זוכה לתמיכתם של מאות רבנים בכל רחבי הארץ. נראה לי שתמיכה ב"פעמונים" זו דרך טובה ויעילה למחות נגד הבנקים.
 
למעלה