כוסות וויסקי

כוסות וויסקי

שלום לכולם!
אשמח אם תוכלו לעזור לי!

אני רוצה לקנות כוסות וויסקי איכותיות, ומגוגל הבנתי שיש מותג בשם RIEDEL שנחשב מאוד בתחום.
קודם כל אשמח לשמוע מכם מה דעתכם על הכוסות האלו וגם איפה אפשר להשיג אותן. התחלתי כבר לברר בעצמי בכמה מקומות, אבל תמיד טוב להתייעץ עם מי שמבין בתחום...


תודה!
הדס
 
כוס ויסקי - גלנקיירן

שלום הדס,
קודם כל אגיד שחווית הטעימה של ויסקי משתנה בצורה ניכרת בין כוסות שונות, זה חשוב משאולי נדמה. ולא צריך להיות אנין טעם, כל מתחיל שם לב להבדל בריח וגם בטעם בין כוסות שונות. בדקתי את זה במספר הזדמנויות.

הכוס הנפוצה ומקובלת היום בעולם הויסקי היא גלנקיירן (Glencairen), היא עושה עבודה מצויינת, נוחה לאחיזה ועמידה יחסית למכות ונפילות. אין ממש איפה לטעות פה, זו הכוס המומלצת.
ניתן למצוא אותה בארץ במספר מקומות, מקוריות מקריסטל, ב-20-30 ש״ח לכוס.

לגבי הכוס של רידל, הצורה שלה חריגה, שיקולי התכנון שלה קצת מוזרים עם השפה שנפתחת כלפי חוץ. טעמתי ויסקי ממנה ולא התלהבתי, הגלנקיירן מרכזת את הריח בצורה טובה יותר.
חוץ מזה, אין מה להשוות במחיר... הכוסות של רידל הן באופן כללי יקרות לעומת מותגים מתחרים.
 
קודם כל תודה על התגובה המהירה

בקשר לצורה של הכוס - באמת יש לכוס של רידל צורה מאוד מוזרה ולא ממש אהבתי את זה. בגלל זה היה לי חשוב להתייעץ פה...
בקשר למחיר - זה לא ממש משנה לי כי אני רוצה לקנות את זה מתנה לחבר שלי ליום הולדת (הוא אוהב וויסקי...) אז רציתי להשקיע ולקנות לו של רידל.

יש עוד חברות טובות של כוסות?
אין לי ספק שהכוסות של גלנקיירן טובות - זה פשוט לא מה שאני מחפשת...
 
אני אוהב לשתות וויסקי מכוס קוניאק(סניפסטר)

יש לשפיגלאו(מותג מאוד נחשב בתחום הכוסות) אחלה כוסות סניפסטר לא יקרות. אני קניתי לפני כמה שנים ב25 שקל לכוס.
 

אילן די

New member
יש הרבה אפשרויות

כמו שכבר ציינו פה - הגלנקיירן היא כוס הוויסקי הפופולרית היום. היא מיועדת לשתיה והרחה של וויסקי כיוון שהמבנה שלה שהוא רחב בבסיס וצר בפתח גורם לריכוז הארומה של המשקה ומקל על ההרחה (nosing).
ישנה עוד כוס פופולרית יחסית. זהו למעשה גביע ולא כוס והוא נקרא קופיטה. היא דומה לכוס יין אך היא קטנה וצרה יותר.
אם מדובר במתנה שחשוב שגם תיראה טוב, אני הייתי שוקל קניה של כוסות וויסקי מודרניות מהסוג שרואים בסדרות כמו מד מן. זו כוס מעוגלת עם פס כסף בשפת הכוס. מאד מודרני ומתאים לתקופה של שנות ה-50-60. אם זה טוב לדון דרייפר זה טוב גם לחבר שלך.
 

foodnwine1

New member
מצטרף לולרון

אין טעם לשלם את המחיר המגוחך של רידל, מה שגם הצורה שלה מעט מווזרה.

ההמלצה שלי או כוסות גלנקיירן שהן יחסית סבירות במחיר ומאוד עמידות.
או כוסות קופיטה שמשמשות בד"כ לשתיית שרי אבל גם לרחרוח ויסקי.

אם אתה פשוט שותה עם קרח וכו', אז לך על טמבלר וזהו, קשה יותר להריח בה אבל אם אתה רק שותה כך אז גם זה פיתרון
 
תודה על העזרה!

בהחלט נתתם לי מידע שימושי


ויש לי עוד שאלה קטנה - מה דעתכם על בקבוקי הקריסטל לוויסקי? שווה את השימוש או לא? זה בכלל טוב לוויסקי שמעבירים אותו מהבקבוק המקורי שלו?
 

knappertsbusch

New member
סתם ליופי

לא יקרה כלום לוויסקי אם מעבירים אותו פעם אחת בזהירות לבקבוק קריסטל.
הבעיה מתחילה כשהבקבוק משמש אך ורק כ"בלינג בלינג" עבור האורחים וחשוף לשמש במשך היום.
 

yezer

New member
למיטב ידיעתי בעייתי

ואשמח אם במידה ואני טועה מישהו יתקן אותי- כאשר מאחסנים אלכוהול לתקופה ארוכה בכלי קריסטל אז ישנו חשש שהעופרת תזלוג מהקריסטל למשקה.
 
אמנם לא קשור לוויסקי

אבל לפחות שניים מהקיסרים המשתייכים לשושלת היוליו-קלאודית (קליגולה ונירון) היו מטורפים לחלוטין ויש סברה שהדבר נבע מכך שהם נהגו לשתות יין שהוכן בכלי עופרת.

אני לא מכיר מחקרים נוירולוגיים שנערכו בתקופה ההיא, אבל כיום החשש שהעלית מוצדק.
 
אהמם

אז אני לא לוקח סיכון (מחשש שאמנה את הסוס האהוב עליי לקונסול או משהו כזה).

אגב, אם הנושא מעניין אותך שווה להשקיע כמה דקות ולקרוא על אחד הגרועים שבקיסרים: מרקוס אורליוס קומודוס אנטונינוס. קליגולה ונירון מוכרים יותר, אבל הפסיכי הזה הביא כנראה לסיום תקופת הקיסרים.
 
עופרת, קריסטל ובריאות

קודם כל לגבי ההערה לעיל - למיטב הבנתי קריסטל מוגדרת בתור זכוכית עם אחוז מסוים של (תחמוצת) עופרת, כלומר, לפי ההגדרה הזו אם זה בלי עופרת אז זה לא יכול להיות קריסטל. זה לא אומר שזכוכית מאיכות טובה היא פחות טובה מקריסטל, אבל לפחות לפי ההגדרה המסורתית - קריסטל היא לא.

לגבי קיסרים ועופרת - פעם היו משתמשים בעופרת מתכתית לכלי אוכל וכד' (בין השאר בחומר פיוטר). זה איום ונורא. חשבו פעם שעגבניות זה רעיל בגלל שזה היה מוציא יותר עופרת מהצלחת והורג את האנשים (בגלל החומציות). קישור

העופרת שנמצאת בקריסטל היא תחמוצת עופרת. במצב המחומצן העופרת הרבה יותר יציבה ויש פחות סיכוי שהיא תדלוף לנוזל.
עד כמה שחפרתי בגוגל בזמנו - לא הצליחו להוכיח ולא הצליחו לשלול את העובדה שעופרת זולגת מהקריסטל אל הנוזל. צריך לקרוא מחקרים כאלה בזהירות כי לחומציות של הנוזל יכולה להיות השפעה דרמטית על הזליגה (אם מישהו מתעניין אפשר לחפש דיאגרמות פורבה - Pourbaix, אפשר למצוא דוגמאות ברבע העליון של העמוד כאן )
בגלל שלא הצליחו לשלול יש ביקוש לכוסות ומוצרים איכותיים אחרים ללא עופרת וגם לרידל יש קווים כאלה עכשיו. להבנתי בכוסות זה פחות מסוכן מאשר דיקנטרים של אכסון בגלל משך הזמן הקצר יחסית שיש מגע עם הנוזל.
 
מעניין

שווה לציין שהמחקר (רפרנס [1] בויקי) פורסם בעיתון בעל דירוג נמוך יחסית
בלי שקראתי את המחקר הייתי משער שתוצאות כאלה היו יכולות להתפרסם בעיתונים בעלי דירוג גבוה - לעתים קרובות מדובר בעדות לכך שיש בו בעיתיות או חוסרים. בתחומים שאני מתעסק בהם זה נפוץ שזה קורה.
 

kinks

New member
אשמח להסבר

לגבי הבעיתיות והחוסרים, מזה אומר מבחינת המחקר?
 
אני אתן דוגמה מהתחום שלי

כבר קרה לא פעם שראיתי כותרת של מאמר ואמרתי לעזאזל, איך לא פרסמו את זה בעיתון יותר טוב - לפי הכותרת הממצאים היו אמורים להיות מאוד סקסיים ובעלי אימפקט גבוה על התחום
יש דרכים לדרג עיתונים מדעיים, אני יכול לחפור גם על זה

ואז כשקראתי את המאמר אז גיליתי שפשוט לא עשו עבודה טובה. לדוגמה - האפקט שהם מדדו נורא קטן (יותר קטן משגיאת המדידה), הם לא עשו ניסויי בקרה (או שעשו אותם לא נכון והשוו תפוחים עם תפוזים) או הדבר הכי נפוץ בתחום שלי - לא הכינו את הדגמים כמו שצריך (או שלא וידאו שהדגמים הם מה שהם טוענים שהם). כלומר, על פניו הכותרת נראית כמו מאמר מצוין אבל אם מישהו שמבין קורה את זה הוא מבין שיש שם חורים ולפעמים אפילו שקרים בוטים.

בגלל ההיררכיה של היוקרה של העיתונים המדעיים קשה מאוד לפרסם תוצאות לא טובות בעיתונים טובים (לפעמים גם בלתי אפשר לפרסם בהם תוצאות מצוינות).

בגדול תמיד קיימת האפשרות שחוקרים עשו עבודה טובה וחשובה והגישו אותה לעיתון שלא מדורג גבוה, אבל זה לא דבר נפוץ.
חשוב לציין שהוצאה לאור (גם של עיתונים מדעיים) זה ביזנס ויש למו"לים אינטרס לפרסם גם עבודות שאינן טובות. זה שתוצאות מסוימות התקבלו לעיתון מדעי ומשם הפכו להיות הערת שוליים בויקיפדיה זה לא מספיק טוב בעיני ולא אומר שהן נכונות. ככל שהעיתון מדורג גבוה יותר - זה מקנה לדעתי יותר תוקף למחקר.

לסיכום - כשאני נתקל בתוצאות מחקר בתחום שאני לא בקיא בו הדבר הראשון שאני בודק זה הדירוג של העיתון בו זה פורסם. בקירוב אני מניח שככל שהעיתון מדורג גבוה יותר כך אמינות המחקר טובה יותר בעיני.
 

yezer

New member
באתר זה ניתן לקנות קופיטה

http://www.scotchwhiskyglass.com/

אני התכתבתי עם המוכר והוא שולח לארץ אבל בסוף לא קניתי דרכו כי קיבלתי מתנה מחבר.
לטעמי גלנקירן יותר פרקטית.
 
למעלה