כועסת
ואז מגיע רגע של שתיקה.
היא יושבת ערומה מולי,
גם פיזית.
וכועסת.
העניינים לובנו, ההדורים יושרו, הסליחות נאמרו- אבל אצלה בגוף יש עוד כעס כזה, שמסרב להרפות.
ואני יודע בדיוק מה עובר לה בראש
-"את עוד כועסת?"
-"כן (!!)"
הטון כעוס. חד.
-"נעלבת?"
-"מאוד!"
-"את יודעת שהיית לא בסדר?"
-"כן , אבל גם אתה!!"
-"נכון."
אני עונה בשלווה הזו, שמוציאה אותה לפעמים מדעתה
-"את עדיין עצבנית?"
-"מתה מעצבים"
-"ו...?"
-"מה ו..?"
-"ומה את עוד?"
-"אין עוד. זהו!"
אני מרים את הסנטר שלה בשתי אצבעות ונועץ לה מבט בעיניים
-"ו..?!!?"
-"ואני חרמנית שבא לי למות, טוב?"
-"טוב מאוד זונה שלי"
אני מחייך ומכוון את הראש שלה לזין שלי.
אז תגידי.
ואז מגיע רגע של שתיקה.
היא יושבת ערומה מולי,
גם פיזית.
וכועסת.
העניינים לובנו, ההדורים יושרו, הסליחות נאמרו- אבל אצלה בגוף יש עוד כעס כזה, שמסרב להרפות.
ואני יודע בדיוק מה עובר לה בראש
-"את עוד כועסת?"
-"כן (!!)"
הטון כעוס. חד.
-"נעלבת?"
-"מאוד!"
-"את יודעת שהיית לא בסדר?"
-"כן , אבל גם אתה!!"
-"נכון."
אני עונה בשלווה הזו, שמוציאה אותה לפעמים מדעתה
-"את עדיין עצבנית?"
-"מתה מעצבים"
-"ו...?"
-"מה ו..?"
-"ומה את עוד?"
-"אין עוד. זהו!"
אני מרים את הסנטר שלה בשתי אצבעות ונועץ לה מבט בעיניים
-"ו..?!!?"
-"ואני חרמנית שבא לי למות, טוב?"
-"טוב מאוד זונה שלי"
אני מחייך ומכוון את הראש שלה לזין שלי.
אז תגידי.
