כותבת בדמעות
היתי אמורה לעשות מחר בטא.... החצי ביקש יום חופש כדי שנהיה ביחד כשנקבל את הבשורה הטובה... ניגשנו לטיפול הזה,קצת בשונה מהקודמים-(שהיו מראש בסימן שאלה)עם אמונה ברורה שהוא יצליח,ועם כ"כ הרבה תקוות וציפיות. היינו פשוט בטוחים שהפעם-זה יסתיים אחרת., מאתמול התחלתי להרגיש את הצרה מתקרבת,אבל ניסיתי להדחיק,לחשוב שאולי בכל זאת יש תקוה...והבוקר התקווה התנפצה ופצעה לי את הלב. בכינו יחד בטלפון. ואני עדיין בוכה ,מסרבת להאמין. מרגישה שהדם הזה יוצא לי מהלב,שנשבר לרסיסים. מרגישה שאין לי יותר כוחות,שבזבזתי את כולם על האמונה בטיפול הזה-שהכזיב. מה יהיה??? בנות,תעודדו אותי...המקלדת תהרס עוד מעט מהדמעות... "שפכי כמים ליבך נוכח פני ה'" "שוועתנו קבל,ושמע צעקתנו"
היתי אמורה לעשות מחר בטא.... החצי ביקש יום חופש כדי שנהיה ביחד כשנקבל את הבשורה הטובה... ניגשנו לטיפול הזה,קצת בשונה מהקודמים-(שהיו מראש בסימן שאלה)עם אמונה ברורה שהוא יצליח,ועם כ"כ הרבה תקוות וציפיות. היינו פשוט בטוחים שהפעם-זה יסתיים אחרת., מאתמול התחלתי להרגיש את הצרה מתקרבת,אבל ניסיתי להדחיק,לחשוב שאולי בכל זאת יש תקוה...והבוקר התקווה התנפצה ופצעה לי את הלב. בכינו יחד בטלפון. ואני עדיין בוכה ,מסרבת להאמין. מרגישה שהדם הזה יוצא לי מהלב,שנשבר לרסיסים. מרגישה שאין לי יותר כוחות,שבזבזתי את כולם על האמונה בטיפול הזה-שהכזיב. מה יהיה??? בנות,תעודדו אותי...המקלדת תהרס עוד מעט מהדמעות... "שפכי כמים ליבך נוכח פני ה'" "שוועתנו קבל,ושמע צעקתנו"
