כותבת פה, כי לא שייך לפורום השני

[ויקטור החתול]

כותבת פה, כי לא שייך לפורום השני

בטא שלא מכפילה תקין (עליה של 60% בלבד, במקום הכפלה ויותר, כעבור 3 ימים מבדיקה קודמת), מה הטעם בעצם להמשיך תמיכה וקלקסן וכו... ?
מבינה את הרופאים, שרוצים לראות כיוון ודאי וגם תכלס, מה אכפת להם לחכות עוד שבוע, (כי הרי סופ"ש תיכף ומיד אחריו חג ובטא הבאה תהיה רק עוד כמעט שבוע), אבל אין סיכוי הרי להתאוששות על תקן נס מכאן...
מתוסכלת וחושבת כבר על הגרידה (כי אצלי לא נופל לבד וגם אם כן אז יש שאריות), היסטרו אבחנתית / ניתוחית שיבואו ומתקשה לראות את האור...

 

[מרעישה בשקט]

ברור שאת מתקשה לראות את האור

וברור שהרופאים מתעקשים לחכות ולראות מה קורה עם הבטא בשבוע הבא.
מתלבטת ביחד איתך אם יש מקום לעשות בו בטא ביום ראשון והאם את בכלל מסוגלת להתמודד עם האפשרות של בשורה רעה בערב החג.
אם כן - יכול להיות ששווה כדי שאולי תצליחי להפיג את חוסר הוודאות.

האם תוכלי לכתוב את הבטאות שיצאו לך ואת השבוע + יום של כל בטא?

מצחיק שברגע שאנחנו רואות בטא, אנחנו כבר מתכננות את הגרידה ואת הסאגה שתבוא בעקבותיה.

ולמרות שהתקווה קלושה, שואלת:
1. האם ספונטני או טיפולים?
2. אם טיפולים - הזרעה או שאיבה?

איתך במחשבות ובלב

 

[ויקטור החתול]

אז ככה...

בטא ראשונה בשבוע 4+4 - 238 (אצלי זה גבוה. בכל ההריונות הבטאות שלי היו מאד נמוכות אבל הכפילו תקין ויותר מכך).
בטא שניה בשבוע 5+0 - 390.
ברור לי ב99.99 אחוז שזה לא תקין.
הרופאים פסימיים אבל נמנעים מלהגיד לי את זה כך ורק חוזרים ואומרים שנחכה ונראה.
אני חוששת מאד האמת מעוד שנה של גרידה והיסטרו חוזרות כמו השנתיים האחרונות... שנתיים שבהן השגנו רק שני הריונות ובהמון קושי כבר וביניהם המון התעסקויות עם הידבקויות חוזרות ובעיקר המון תסכול כל חודש.
לא יכולה לשאת את החוסר ודאות. קשה לי יותר איתו מאשר עם הידיעה הסופית שזהו ולהתחיל לתכנן איך מסיימים ואיפה...
לא מוצאת שום מקום של כללית שעושה מחר בטא (יום א).

 

[ויקטור החתול]

ותוספת כי פספסתי ששאלת...

שנתיים וחודשיים, כאמור שני הריונות (4 היסטרו ניתוחיות וגרידה ביניהם) ושניהם היו טבעיים אבל כשנה של נסיונות לכל אחד מהם והצלחה בפועל רק אחרי פרוצדורה פולשנית כל פעם.
במקביל מקדמים אייויאף עם פיגידי, אך טרם קיבלנו את כל האישורים ועוד לא התחילו להקים בכלל מערכת אז לא תולה בזה הרבה תקווה, אם בכלל.
ביחוד שהרופא פריון אמר שפיגידי בגיל מבוגר ועם ביציות "ככה ככה" לרוב לא עובד טוב והסיכוי טבעי גבוה יותר.
אצלנו כבר קשה להרות גם טבעי וזה שוב בלי לדון בכלל בעם תסמונת בלי תסמונת.

 

[זה לא הסוף שרצינו]

בטא בערב החג

מצטערת לשמוע על מה שעברת ומה שאת עוברת כרגע, מחזיקה אצבעות שהדברים יסתדרו בהקדם.
בבריאות האישה ברמת אביב עושים בדיקת בטא בשישי ויש סיכוי טוב שגם בערבי חג (אחימאיר 18), ב-7:30 בבוקר אם אני לא טועה. אם תל אביב לא מתאים, אז בבריאות האישה בכפ"ס אמרו לי שעושים בטא בערבי חג, בין 7:30-7:45 בלבד, אבל לא בדקתי לגבי ראש השנה ספציפית... אני לא בטוחה איך את יכולה לוודא מי מהמקומות אכן יעשה בטא גם מחר, אולי דרך *2700 מחר בשבע בבוקר?
שיהיה בהצלחה, מקווה בשבילך לבשורות טובות ולחג שמח.

 

[אובדתעצות1]

אוף ואוף

הלוואי שיקרה נס! זאת היתה עליה של 60 אחוז במרחק של 72 שעות בין הבדיקות?

מקווה בשבילך מכל הלב שכן תסיימי בידים מלאות.
חיבוק. ברור לי שקשה מאוד להיות אופטימית.

 

[שירהד1]

ה"לחכות" הזה

להיות תלויות בין שמים וארץ, בין תקווה ליאוש, בין התרגשות של שמחה לעצב קשה...
הייתי שם. זה ממש קשה לנפש. אבל יש מקרים שאין ברירה. שצריך לחכות כדי לראות את הכיוון.
האם הרופאים נראו אופטימיים? פסימיים? או שלא אמרו כלום, אלא הורו לחכות?
תקוותיי איתך, יקירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 

[ויקטור החתול]

ראש השנה הפך סופית ורשמית לחג בעייתי לי

והשנה חשד כבד להריון חוץ רחמי.
הרופאים כבר מתווכחים על הדרך הנכונה לפתור את זה, כשנדע סופית...
אתמול ביליתי יום במיון, הבטא ממשיכה לעלות אבל לאט ולא תקין ומלחיצה את כולם. מליון אולטרסאונדים עם מליון רופאים ששוב כל אחד דוחף אצבעות ודוחף את דעתו ומדברים עליי ומעליי כאילו אני לא שם.
לא רואים כלום באולטרסאונד לצערי, אז החשד לחוץ כבר כבד (אם כי בטא נמוכה ככ 510, לא מפתיעה שלא רואים והזוי בעיני שאני זו שמזכירה להם את זה שוב ושוב... פחות מ1000, לא אמורים לראות עדיין שק).
חוזרת הביתה ומתפללת בעיקר שיהיה לי מזל ויפול לבד הפעם.
שיפול כבר.
מפסיקה תמיכה וקלקסן ומפסיקה להקשיב לכולם.
מתכנסת ומתפללת חזק שיעבור כבר.

בן הזוג מתבאס שגם השנה נשב בבית לבד ובדיכאון ורק אכעס על העולם ועליו, אז עושה מאמץ בשבילו ובשביל הילד המתוק שלי, שמתלהב מהחג ורוצה לשמוח והולכים לחברים (כי משפחה וחקירות ממש לא מתאים היום).
גאה בעצמי שהצלחתי קצת להתעלות על עצמי והם נהנו.
נושמת עמוק וממשיכה להתפלל שיעבור כבר.

 

[כבשה0פועה]

אוף! כל כך, אבל כל כך.

כמו רבות כאן עוקבת אחריך כבר שנים ומייחלת לטוב עבורך וכואבת איתך את שברונות הלב. סליחה שאני לא מצליחה לנסח תגובה מילולית מעבר ל

 

[ויקטור החתול]

זה כל מה שאני צריכה ומבקשת

רק חיבוק והכלה.
בלי שום משפט מלווה שמנסה לפתור את המצב ובפועל מקטין את הכאב שלי. שוב.
תודה ❤

 

[מרעישה בשקט]

מחזיקה לך אצבעות

שייפול לבד, שייגמר בלי פרוצדורה ופרוצדורות המשך, שתגיעי אל גולדשמיט רק לאבחנתית וגם זה אחרי שהוסת תגיע בעצמה ולא אחרי חודשיים שבהם את נאבקת בכולם כדי להוכיח להם שיש בעיה.

ובינתיים מקדישה לך שיר.
אם במקרה אתם לא מכירים את ענן על מקל, ממליצה בחום להשמיע לילדון וגם ללכת להופעה שלהם.

איפה כואב?
מילים: רינת הופר

שוב באות הדמעות וכולם שואלים:
‘ילדה למה את בוכה?’

שוב עמלי שכחה
שצריכה להיות לה סיבה מוצדקת
כדי לא להיות ילדה צוחקת ושמחה.
הרי לא תמיד עמלי בוכה
רק בגלל שהיא קיבלה מכה
ולא תמיד אפשר להראות
סימן או פצע בתור הוכחה.

שורף לך בבטן? לוחץ לך המצח?
כואבת לך הברך? אולי יש לה פצע?
את בוכה כי מיכל הלכה?
נשבר לך עיפרון?
אולי בגלל שהפסדת
במשחק הכי אחרון?

כשאמא שואלת איפה כואב
ומתקרבת עם יוד ומשחה,
עמלי מנסה למצוא את המקום הכי נכון,
ולא מצליחה.

https://www.youtube.com/watch?v=OWzbclVgdWQ

ואני? אני די בטוחה שאני יודעת איפה וכמה כואב לך.
אני יודעת למה את בוכה.
ואני? אני בוכה איתך.

בכל העולם כולו אין מילים שיתארו את מה שאני מרגישה עבורך כרגע.

 

[ויקטור החתול]

❤

הצלחת לעזור לי כ"כ, הצלחת להעלות דמעה ראשונה ומשם סוף סוף נפרץ הסכר ואני מצליחה לבכות קצת את הכאב והתסכול והפחד ממה שאולי יבוא בהמשך.

מודה כ"כ ליקום שיש אתכן.

 

[שירהד1]

אז אני מבינה שאפסה התקווה

מצטערת מאוד מאוד לקרוא ומחבקת אותך.
התעלית על עצמך המון, לא קצת.
מתפללת איתך שיעבור כבר.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 

[ויקטור החתול]

התקווה היא שיסתיים לבד ותקין.

 

[אובדתעצות1]

אמן. זה כואב כל כך ואין לי מילים

 

[secondtime82]

היה לך כבר חוץ רחמי בעבר?

מנסה להבין אם זו הסיבה שהחשש הוא כבד בשלב זה. בכל אופן, מבינה לגמרי מה את עוברת עכשיו. אי הוודאות הזו קשה מנשוא.

 

[ויקטור החתול]

טרם

לא היה לי חוץ רחמי ועדיין אני מקווה שגם הפעם זה לא זה.
הרופאים טוענים בתוקף שכן מצפים לראות משהו ברחם בבטא כזו (מנסיוני זה לא נכון וגם לפי גוגל, אבל הם מתעקשים) וגם יש לי כאבים בצד שמתחזקים מיום ליום ומעט חום.

 

[secondtime82]

מחזיקה אצבעות שזה לא חוץ רחמי.

 

[אלמונית142]

מבינה את לבך

ראשית, קראתי ומזדהה עם תחושותייך.
מבינה את לבך. הכי נורא זה להיות תלוי באוויר והחוסר הידיעה אוכלת מבפנים. תמיד עדיף לדעת בפני מה אנו עומדים כדי לדעת כיצד מתמודדים.
מקווה ומחזיקה עבורך אצבעות שלא יהיה מדובר בהריון חוץ רחמי.
מקווה שהשנה החדשה תביאי לכולנו בשורות טובות יותר.