כותבת פתאום... דממה...
היא יושבה אל החלון מכוסה באריג שני קליל שמש האודם ניבטת אליה ממרום מסרקת שערה השחור כהילת מלאכים. עיניה המזוגגות מביטות אל מעבר לאופק, ידיה מלטפות בלא משים את כוס יינה האדום. נוף של עצים עירוניים ושמיים קולות של חיים. רוח עובר מנסה להביא ולשאוב מידע מנסה לסתור את הדממה ושורק. והיא, היא יושבה אל החלום ועינה המזוגגות מביטות אל מעבר לאופק. דממה...
היא יושבה אל החלון מכוסה באריג שני קליל שמש האודם ניבטת אליה ממרום מסרקת שערה השחור כהילת מלאכים. עיניה המזוגגות מביטות אל מעבר לאופק, ידיה מלטפות בלא משים את כוס יינה האדום. נוף של עצים עירוניים ושמיים קולות של חיים. רוח עובר מנסה להביא ולשאוב מידע מנסה לסתור את הדממה ושורק. והיא, היא יושבה אל החלום ועינה המזוגגות מביטות אל מעבר לאופק. דממה...
ענבל