כותבת תסריט ברוח התת מודע ו"הסוד"-מבקשת עזרה

naty3

New member
כותבת תסריט ברוח התת מודע ו"הסוד"-מבקשת עזרה

היי אני כותבת על 2 אחיות-אחת מאמינה בעצמה והשנייה לא. המאמינה: לא אפרט את התכונות שלה, כי מי שמאמין - יודע
הלא-מאמינה: מקנאת באחותה ומנסה לסכל את תוכניותיה. מפחדת משינוי, לא רוצה לצאת מ"איזור הנוחות". מה שאני מבקשת ממכם הוא לעזור לי בקונפליקטים שהדמויות חוות- זאת אומרת, אנו נתקלים כל הזמן באנשים, שלא מאמינים באותה אמונה כמו שלנו. אילו קונפליקטים ואילו הצלחות הייתם מכניסים לתסריט?
הכוונה שלי היא לכתוב דברים, שיכולים להיות הגיוניים למי שלא מאמין וצופה בסרט, כדי לגרום לו\לה להאמין שזה אפשרי. בסרט אנו משעים את חוסר האמונה ומאמינים כל עוד אין "חורים" וכו' בעלילה. למשל הודעה כמו של בוב הגדול על מציאת סכום כסף-הייתם מאמינים לזה אם הייתם רואים את זה בסרט? תודה מראש על כל עזרה
 

GMjoy

New member
היי

זה היה יכול להיות כייף לעזור לך, אבל זה מעניין גם לדעת את הסיפור שלהן... כשיודעים משהו בערך מהסיפור של האחיות, זה נותן השראה להמשיך לפתח את העלילה ברוח "הסוד". אם תרצי, את מוזמנת לשתף, אם את רוצה
 

naty3

New member
הממ...

האמת שלא פיתחתי את הדמויות עדיין (רק לפני שעה בערך עלה לי הרעיון בפעם הראשונה), אז אתן דוגמאות מהחיים שלי (יש סיכוי שיכנסו לתסריט, כי אני בדרך כלל מכניסה לאפיון ולאופי של הדמויות חלקים ממני): *השאיפה הכי גדולה שלי היא להגיע להוליווד ולעבוד שם כתסריטאית. כמובן גם לראות את התסריטים שאני כותבת הופכים לסרטים. אני מאוד מאמינה בעצמי. מי שלא מאמינה בי היא אמא שלי. היא מסוג האנשים שלא יזוזו מאיזור הנוחות שלהם, כי לפי מה שהיא אומרת-טוב לה במקום שהיא נמצאת בו עכשיו. היא הביעה חוסר אמון בשאיפה שלי לעבוד בהוליווד-היא אומרת: "למה שיקחו אותך לעבודה בהוליווד? איזה יתרון יש לך על פני כותבים אחרים?" היתרון הוא הכשרון שלי, חוץ מזה אני לא שונה בהרבה מכותבים אחרים. אמא שלי ניסתה לסכל את התוכניות שלי כי היא לא מאמינה בעצמה, כנראה, ולכן לא מאמינה בי. (משליכה עלי את חוסר ההצלחה שלה? קנאה בי?) (וזה היה עוד לפני שהבאתי לה את הספרים הסוד וכוחו של התת מודע, כיום היא לא שונה בהרבה אחרי הקריאה בהם). *אני במקור מהצפון ועברתי לפני שנתיים למרכז. לפני המעבר, אמא שלי היתה אומרת לפעמים דברים בסגנון: "על כל משרה במרכז יש 2000 איש" ועוד פניני חוכמה שכאלו. זה לא עצר אותי בכלל- לא התייחסתי למה שאמרה באותו יום שעברתי לדירה אמרו לי שהתקבלתי לעבודה (קדם לזה ראיון בחברה-שבוע לפני כן). בהמשך אאפיין את הדמויות.. על זה נאמר: to be continued....
 

GMjoy

New member
אוקיי

אני פחות או יותר הבנתי שזה גם קשור לכותבת
וזה מצויין שאת מכניסה בתסריט משהו ממך - ככה עושים דברים נפלאים - כחלק מאיתנו :) אני אחשוב על זה בעבודה, ומיד אכתוב במקרה ויעלה לי משהו... אשמח לשתף.
 
מגניב

1. זה שאת מצליחה לחיות הפוך ממה שאמא שלך לימדה אותך זה הישג אדיר 2. בהקשר לתסריט, אני חושב שהניסיון שלך זה המקור הכי טוב. תשתמשי בו.
 
מה הסיפור שאת רוצה לספר?

זו השאלה. קודם תפרטי קצת את קו העלילה הכללי (יותר משלוש השורות שכבר כתבת) ורק אחר-כך תתחילי לחשוב על הפרטים. כי מה שבאמת יקבע את האמינות של הסיפור, זה לא סצנה כזו או אחרת, אלא הדרך שבה הסצנות השונות משתלבות לסיפור עקבי, הגיוני, ואנושי קחי למשל, את מה שסיפר בוב הגדול. בתור אירוע מבודד, מדובר סתם בקוריוז חביב ותו לא. שאלת האמינות עולה רק כשבוחנים את האירועים האלה במסגרת המכלול של העלילה כולה. מצד אחד, זה יכול לעבוד יופי כאירוע שממחיש את ההבדלים בין שתי תפיסות העולם (אחות אחת רואה זאת כקריצה מהיקום, והשנייה מבטלת את העניין כצירוף מקרים). מצד שני, זה כנראה לא רעיון טוב לכתוב תסריט שלם על בן-אדם שעושה מיליונים מכסף שהוא מוצא באוטובוס - הן מבחינת האמינות, והן מבחינת המסר שאת מנסה להעביר. בקיצור, תחשבי איזה סיפור את רוצה לספר. ואת הפרטים הקטנים תמלאי אחר-כך.
 

naty3

New member
קווי עלילה בכלליות

כל הזכויות שמורות לי.. לאחות המאמינה קוראים מישל וללא-מאמינה-קלואי. מישל עובדת במכירות בטלפון וכעיסוק צדדי כותבת תסריטים (עם תסריט, כידוע, לא הולכים למכולת). קלואי היא שחקנית. שתיהן מנסות לפרוץ בהוליווד. קלואי מאמינה שהיא שחקנית טובה, אך לא מאמינה שמישל יכולה להצליח. מישל כותבת תסריט שמגיע בסופו של דבר לידי קלואי, עם שם-העט של מישל. קלואי לא מזהה את שם-העט כי היא לא יודעת שלאחותה יש שם-עט. התסריט הוא על אמונה ולאן אפשר להגיע איתה. קלואי מתקשה לראות את עצמה משחקת תפקיד כזה, אך חייבת לקחת אותו כי היא צריכה כסף. קלואי מגיעה לאודישן ונתקפת בהלה, כשהיא רואה את כל המתמודדים לתפקיד, ואז מגיע תורה. היא עוברת את האודישן להפתעתה ואומרים לה מתי להתייצב לצילומים. היא חוזרת הביתה ומספרת למישל. מישל לא יודעת שקלואי קיבלה את התסריט שלה, כי קלואי לא מרחיבה עליו הרבה. הן יוצאות לחגוג בבר. לפני כן, מישל מבקשת לפגוש בחור בבר וקלואי לועגת לה. בבר ניגש אליהן גבר ומתחיל עם מישל. קלואי מופתעת ומבקשת גם לפגוש גבר, אך אף אחד לא ניגש אליה, כי יש לה ספקות. היא כועסת ומבואסת ואז מנהלת דיאלוג עם התת מודע, שמוכיח אותה. הוא אומר לה שאם היא רוצה שיקרו לה דברים מסויימים כמו שהיא רוצה, היא צריכה להאמין. הוא אומר שיש לה לא מעט עבודה לעשות על עצמה. הצילומים לסרט מתחילים יומיים לאחר מכן. היא מגיעה לא מוכנה מבחינה נפשית, נתקפת פחד במה וכמעט מפטרים אותה. הבמאי מוכן לתת לה צ'אנס נוסף והיא נשלחת הביתה לעבוד על עצמה. היא מדברת עם אחותה ומראה לה את התסריט. מישל נדהמת לגלות שזה התסריט שלה. הן עובדות ביחד על חוסר האמונה של קלואי והיא נהפכת עם הזמן למאמינה יותר ויותר. קלואי חוזרת לסט לאחר 3 ימים והיא יותר בטחוה בעצמה ויודעת מה היא רוצה מעצמה ומהחיים שלה. הן יוצאות שוב לבר וקלואי מתרגלת את האמונה ומבקשת לפגוש גבר. היא אכן פוגשת גבר. היא מבקשת דברים נוספים והם קורים. הסרט מופק ויוצא למסכים. מישל מבקשת מהתת מודע לזכות באוסקר. קלואי אומרת לה "עד כאן". הסרט מועמד לפרסים: השחקנית הטובה ביותר, התסריט המקורי הטוב ביותר והסרט הטוב ביותר. קלואי מפחדת מכישלון (לא מאמינה עד הסוף, למרות ההצלחות בזימונים של כל מיני דברים שביקשה). קלואי מעדיפה שלא לצפות יותר מידי כדי לא להתאכזב. לבסוף הסרט זוכה בפרסים: הסרט הטוב ביותר והתסריט המקורי הטוב ביותר. קלואי מפיקה לקחים ובפעם הבאה כאשר היא מועמדת לשחקנית הטובה ביותר, היא מאמינה בכל ליבה ומדמיינת איך זה יראה. היא נותנת הופעה מחשמלת בתפקיד וזוכה באוסקר. אופציה: בסוף הסרט מישל מראה לקלואי דף שרשמה עליו את כל מה שקרה וקלואי בשוק.
 
עושה רושם שיש לך סיפור מנצח ../images/Emo13.gif

אהבתי. אז את שואלת איזה פרטים להוסיף בנושא "הסוד"? אני חושב שאין צורך להוסיף פרטים נוספים. הסיפור הראשי כבר מעביר את הנקודה יפה מאוד, והוספת פרטים נוספים שלא קשורים תיראה סתם מאולצת. זאת לפחות דעתי. מה שכן יכול להיות טוב, זה להוסיף רמזים קטנים שיבהירו שמישל בעצם מקבלת את ההדרכה שלה "מלמעלה". למשל, שימוש מושכל במוטיב של "11:11" יכול להיות יעיל. או כל מיני צירופי מקרים קטנים ולא מאיימים, שמצטברים יחד לאיזושהי דרך. זה לא יפגום באמינות הסרט, בגלל שגם הצופה הספקן ביותר מצפה ממך - כתסריטאית - להחדיר סדר וכיוון בסיפור. היופי בגישה הזאת, זה שאת בעצם משאירה לצופים את הפרשנות לגבי מה שקורה על המסך. הספקן יראה ברמזים האלה מוטיבים סיפוריים שמצביעים על כוונתה האומנותית של התסריטאית, ותו לא. אדם רוחני יותר יראה, ללא ספק, את ההקבלה בין "היד המכוונת" בתסריט לבין היד שמכוונת את החיים של כולנו בעולם האמיתי.
 

naty3

New member
תגובות לגור, בוב ועופרה

לגור: אתה כותב "הספקן יראה ברמזים האלה מוטיבים סיפוריים, שמצביעים על כוונתה האומנותית של התסריטאית, ותו לא." המטרה שלי היא לשכנע את הספקנים. עלה לי רעיון בעקבות מה שכתבת על צירופי מקרים-הצירופים יכולים להביא את הספקנית להאמין בדרך של הסוד. תודה
. לבוב-אקרא שוב את הספר ואראה מה מתאים. תודה על הרעיון
לעופרה-תודה גם לך על הרעיון שרשמת ("כשאדם בטוח בדרכו, גם כשאחרים מפקפקים זה לא מזיז לו".)
 
להיכנס

בסרט שלך כדאי לך להכניס מקרים דומים למקרים שבספר(כמו החלמה מסרטן,או דברים כאלה). אני אישית לפני שהאמנתי בסוד לא היה עולה על רוחי שמישהו היה יכול למצוא סכום כסף סתם ככה.
 

naty3

New member
היי בוב

לאיזה ספר אתה מתכוון? הסוד או כוחו של התת מודע? (או ספר אחר) יעברו כמה שנים טובות עד שהסרט יצא: לפי מה שאני יודעת, הפקת סרט לוקחת בערך 3 שנים. אאל"ט זה כולל את השלבים שלפני ההפקה (פרה-פרודקשן- גיוס צוות, ליהוק שחקנים וכו'), הפקה ואחרי הפקה (פוסט-פרודקשן). הכתיבה עצמה לוקחת לפחות כמה חודשים טובים עד שנה. (בהערכה גסה-יכול לקחת יותר או פחות זמן, אצל כל אחד זה אחרת), עד שמגיעים לטיוטה ראשונה. אם צריך עושים טיוטות נוספות. ואז מגיעים לגרסה שרואים על המסך (בהנחה שהבמאי לא ירצה לשנות כלום בתסריט) לא נראה לי שכדאי להוציא ישר לדיוידי (מה התועלות?). אני כותבת לקולנוע כדי לראות את הסרט על המסך הגדול.
 

ע ו פ ר ה

New member
נתי את מרגשת ../images/Emo140.gif

אני זוכרת אותך מהמפגש אצל רותי, שם סיפרת על החזון שלך. הנה הוא מתחיל לקרום עור וגידים וברכות על כך. אני אוסיף פה איזה שהוא פרט שאולי תוכלי לשלב בסיפור שלך. כשאדם בטוח בדרכו, גם כשאחרים מפקפקים זה לא מזיז לו. הוא יודע שזו הדרך . ידיעה היא מעבר לאמונה. הזכרת פה יחסים ביניך ובין אמך. אני חשבתי על היחסים שלי עם בן זוגי. כשהתחלתי את דרכי הרוחנית הוא זלזל בי מתי שרק התאפשר לו. עם השנים, ככל שהתחזקתי בדרך שלי, ההערות שלו פחות הפריעו לי. מותר לו לחשוב אחרת ממני. כשהפסקתי לשתף פעולה עם ההקנטות האלה, הוא חדל להקניט. אני לא יודעת אם הוא מאמין בכל מה שאני עושה. בקלפים הוא מאמין. הוא ראה איך אני עוזרת לאנשים, אז הוא קצת יותר מבין מה אני עושה. יכול להיות ששינוי מסוג זה או אחר יוכלו לתת נופח נוסף לדמויות. באהבה עופרה
 

GMjoy

New member
ניזכרתי איך כתבת את זה פה בשירשור

בו כתבתי על חילוקי הדעות בין הוריי, וכמה התלוננתי על מה שקורה ביני לבינם. לא יכולתי לסבול את המצב, וזה למרות שאנחנו משפחה מאוד אוהבת. סיפרת על בעלך, וכמה הרגשת מסכנה (כדברייך) מההערות שלו לאמונות שלך. עצת לי לבדוק את זה על עצמי - עד כמה האמונה באמת חזקה אצלי... מאז עבר הרבה, ואני חייב להגיד שללא מאמץ קטן, אני גרמתי לשינוי ענק !! אני והוריי היום ביחסים הכי אידיליים שרק אפשר. הם נותנים לי ללמוד את מה שאני אוהב, מתחברים למה שיש לי לומר (גם בנושאי הסוד), ואין לנו יותר, אלא יחסים אוהבים, חמים של משפחה מקסימה - תודה רבה לאלוהים על זה! גם ממש לא איכפת לי מה אורים מהצד, ואני שמעתי לא מעט דיבורים על גישה שלילית לגבי הסוד והחיים מאנשים - אני הרגשתי כמה הלב מתרחב אצלי, רק ממחשבה על האמונה והלימוד שאני עשיתי עם עצמי :)
 
למעלה