כותרת של מייל שממש הפגינה עבורי עד כמה רחוקה שפת הדיבור מהשפה שאני מורגל בה:

חברת שיווק ומכירות שלא אנקוב בשמה שלחה לי מייל שיווקי כדלקמן: "החגים קונים חכם ... קנו את המוצרים האלה והאלה."
כשהתחלתי לקרוא את הכותרת הבנתי מן הקריאה שהחגים עורכים מסע קניות שבמהלכו הם קונים חכם כלשהו.
רק בהמשך הבנתי שהגיע זמני לילך לאולפן ללמוד עברית - כלליה וחוקיה השתנו לבלי הכר.
 

פולגאר

Well-known member
חברת שיווק ומכירות שלא אנקוב בשמה שלחה לי מייל שיווקי כדלקמן: "החגים קונים חכם ... קנו את המוצרים האלה והאלה."
כשהתחלתי לקרוא את הכותרת הבנתי מן הקריאה שהחגים עורכים מסע קניות שבמהלכו הם קונים חכם כלשהו.
רק בהמשך הבנתי שהגיע זמני לילך לאולפן ללמוד עברית - כלליה וחוקיה השתנו לבלי הכר.
סלוגן שיווקי הוא לעתים כמו שליחת מברק בעבר, רוצים לצמצם כמה שיותר מילים ושעדיין יבינו את המסר.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
חשוב על המשפט "היום עובדים קשה". בסדר, נכון?
היום" (ביום הזה) או "הקיץ" (בקיץ הזה) עובד, "החגים" (בחגים האלה) לא. צריך להחליף את הה"א בבי"ת והבעיה נפתרת:
"בחגים קונים חכם" זה בסדר.
 
לעניות דעתי, ישנן כמה בעיות בניסוח ההודעה שקיבלתי, ולא רק בעיה אחת.
1. "היום עובדים קשה" או "הקיץ מזג האוויר חם מהרגיל" או "השבוע תחול הוזלה..." הם ניסוחים מצוינים, אבל הם עובדים רק ביחיד.
לעומת זאת המשפטים "הימים עובדים קשה", "הקיצים מזג האוויר...", "השבועות תחול הוזלה..." הם בלתי קבילים בעליל.
גם את הצבעת על כך ש"החגים..." בלתי קביל, אולם לא פירשת את הסיבה לאי קבילות (הסיבה היא כאמור שהמתכונת המודגמת לעיל
פועלת רק לגבי צייני זמן ביחיד). בנוסף לכך התרופה שהצעת לניסוח הקלוקל אינה משקפת, לדעתי, את כוונת המשורר (וליתר דיוק, המשווק).
הוא התכוון לומר שבחג הזה (הבא עלינו לטובה) או בסדרת החגים הזו הבעל"ט ראוי וכדאי לעשות כך וכך. והוא לא התכוון לומר מין אמירה כללית: בחגים
(כלומר בכל החגים) פועלים כך וכך. שכן כוונתו, כדין משווקין יהודאין, היא לדחוף את הלקוח הפוטנציאלי לפעול מיידית, לרוץ ולקנות בחג המתרגש ובא (או בסדרת
החגים כנ"ל).
2. "היום עובדים קשה" טוב ויפה הוא גם מן הבחינה התחבירית - תאור הפועל "קשה" מתאר, בדין, את הפועל "עובדים". אך מה לשם העצם (או לשם התואר) "חכם" אצל
תיאור הפועל ("קונים")?!
בקיצור, הצירוף של שתי הסרכות האלה גם יחד במשפט אחד הוא ששבר אותי.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לעניות דעתי, ישנן כמה בעיות בניסוח ההודעה שקיבלתי, ולא רק בעיה אחת.
1. "היום עובדים קשה" או "הקיץ מזג האוויר חם מהרגיל" או "השבוע תחול הוזלה..." הם ניסוחים מצוינים, אבל הם עובדים רק ביחיד.
לעומת זאת המשפטים "הימים עובדים קשה", "הקיצים מזג האוויר...", "השבועות תחול הוזלה..." הם בלתי קבילים בעליל.
גם את הצבעת על כך ש"החגים..." בלתי קביל, אולם לא פירשת את הסיבה לאי קבילות (הסיבה היא כאמור שהמתכונת המודגמת לעיל
פועלת רק לגבי צייני זמן ביחיד). בנוסף לכך התרופה שהצעת לניסוח הקלוקל אינה משקפת, לדעתי, את כוונת המשורר (וליתר דיוק, המשווק).
הוא התכוון לומר שבחג הזה (הבא עלינו לטובה) או בסדרת החגים הזו הבעל"ט ראוי וכדאי לעשות כך וכך. והוא לא התכוון לומר מין אמירה כללית: בחגים
(כלומר בכל החגים) פועלים כך וכך. שכן כוונתו, כדין משווקין יהודאין, היא לדחוף את הלקוח הפוטנציאלי לפעול מיידית, לרוץ ולקנות בחג המתרגש ובא (או בסדרת
החגים כנ"ל).
2. "היום עובדים קשה" טוב ויפה הוא גם מן הבחינה התחבירית - תאור הפועל "קשה" מתאר, בדין, את הפועל "עובדים". אך מה לשם העצם (או לשם התואר) "חכם" אצל
תיאור הפועל ("קונים")?!
בקיצור, הצירוף של שתי הסרכות האלה גם יחד במשפט אחד הוא ששבר אותי.
עניתי לך לפני כמה ימים ומשום מה איני רואה את התשובה... אולי משהו השתבש בתפוז והתגובה לא נקלטה.

1. איני רואה קשר בין יחיד לרבים. "החגים" (בהקשר) הם תקופה מוגדרת לעומת "הימים" או "הקיצים" שלא ברור מה הם כוללים. יש שמות עצם שבהם ה"א הידיעה מצלצלת טוב בהקשר הזה ואחרים שלא. אני לא יודעת למה "הקיץ כולם טסים ליוון" נשמע לי סבבה, אבל "הסתיו כולם טסים ליוון" לא, אבל זו תופעה שקורית בשפה. לרוב מדובר בהרגלים ושימוש, ניסוחים רווחים לעומת ניסוחים נדירים, גם אם מבחינה תחבירית הם מקבילים לחלוטין.

אני לא חושבת שהמשווק התכוון לכל החגים באשר הם, הרי יידוע מעיד על הפרט ולא על הכלל. "בְּחגים" זה כללי; "בַּחגים" מדובר בחגים מסוימים, ברירת המחדל היא החגים הקרובים ("אחרי החגים יתחדש הכול" שוררה נעמי שמר).

2. "קשה" הוא שם תואר, ושמות תואר נוטים להפוך לתואר הפועל, זה טבעי. גם "חכם" הוא שם תואר. הוא שם עצם מועצם רק כשהוא מצביע על אדם (כמו הרבה שמות תואר שמצביעים על אדם). השימוש ב"חכם" לתואר הפועל קיים לא מאתמול (אף על פי שיש לנו גם "בחוכמה") וגם אם הוא לא הבחירה האלגנטית ביותר ולא יוצר משלב גבוה, אני לא רואה בו בעיה תחבירית או סמנטית.
לדוגמה, "לאכול חכם":
הקריה הרפואית רמב"ם - לאכול חכם על תזונה ודיאטה מזווית נשית (rambam.org.il)
או "ללמוד חכם":
ללמוד חכם ויעיל (openu.ac.il)
או "לעבוד חכם":
דרכים לעבודה פרודוקטיבית - לעבוד חכם יותר - מגזין חשבונית ירוקה (greeninvoice.co.il)

גם אם זו לא בחירת הניסוח שלך, קשה לי לקבל את הטענה שדובר עברית ילידי בימינו יקרא "קונים חכם" ויטעה לחשוב ש"חכם" הוא מושא ולא תיאור אופן.
 
הימים /השבועות/ הקיצים לא נשמע טוב כי אין תיחום למרות שהשימוש בה"א הידיעה יצביע על תיחום (כינוי רומז).
החגים דווקא כן מצביע על תיחום החג הזה או סדרת החגים הקרבה להבדיל כפי שאתה עצמך אמרת "בחגים" שהם כלל החגים.
לגבי חכם אולי זה לא תקין אבל ברור ומובן לכל בר-נש, לעבוד חכם, לקנות חכם ... כל ישראל חכמים.
 
למעלה