כזה קוול להיות פרנקופילי...
וכזה פטאתי להיות פרובינציאלי כן, חזרתי וראיתי את "סרט צרפתי" של קרן ציטר בגלריה רוזנפלד. וזאת המסקנה אליה הגעתי בעקבות הצפיה. התבטלות טוטאלית של ה"מקומי" כדי להאדיר מה בדיוק? ברהאמס, פיאף... לשחק בכאילו יש כאן חיבור לתרבות של שם... אבל ה"אימוץ" הזה מגוחך אפילו מזה של הנוער היפני בהאראג'וקו שחושב שמספיק לחבוש פיאה של אלויס כדי להיות מערבי - הם לפחות לא תופסים עצמם ביתר רצינות. ( בזמנו , התיחסות דומה היתה בעבודה היפיפיה והאדיש של רותי וזויה - וניתן לראות את ההתעסקות הקיצונית של שתיהן ביהדות בעבודות שבאו לאחר עבודה זו, תגובה לכך) זכורה לי תערוכה יפה של קרן ציטר ברוזנפלד - ציורי טושים. היה שם משהו נכון בחיבור בין ה"עליבות" של המדיום לעיצוב פנים החדר ששמש נושא לציור. תמוהה ביותר אופן התצוגה של עבודות הוידאו בתערוכה הנוכחית. מכשירי טלבזיה שטוחים של בי אנד או, כורסאות בורגניות של אריק בן שמחון וריהוט נובורישי נלווה. אריזה מאד יקרה שמנוגדת בצורה צורמת להווי העולה מתוך העבודות.
וכזה פטאתי להיות פרובינציאלי כן, חזרתי וראיתי את "סרט צרפתי" של קרן ציטר בגלריה רוזנפלד. וזאת המסקנה אליה הגעתי בעקבות הצפיה. התבטלות טוטאלית של ה"מקומי" כדי להאדיר מה בדיוק? ברהאמס, פיאף... לשחק בכאילו יש כאן חיבור לתרבות של שם... אבל ה"אימוץ" הזה מגוחך אפילו מזה של הנוער היפני בהאראג'וקו שחושב שמספיק לחבוש פיאה של אלויס כדי להיות מערבי - הם לפחות לא תופסים עצמם ביתר רצינות. ( בזמנו , התיחסות דומה היתה בעבודה היפיפיה והאדיש של רותי וזויה - וניתן לראות את ההתעסקות הקיצונית של שתיהן ביהדות בעבודות שבאו לאחר עבודה זו, תגובה לכך) זכורה לי תערוכה יפה של קרן ציטר ברוזנפלד - ציורי טושים. היה שם משהו נכון בחיבור בין ה"עליבות" של המדיום לעיצוב פנים החדר ששמש נושא לציור. תמוהה ביותר אופן התצוגה של עבודות הוידאו בתערוכה הנוכחית. מכשירי טלבזיה שטוחים של בי אנד או, כורסאות בורגניות של אריק בן שמחון וריהוט נובורישי נלווה. אריזה מאד יקרה שמנוגדת בצורה צורמת להווי העולה מתוך העבודות.