כזית של ליל סדר ישראלי טיפוסי
חג שמח. בניגוד לשנים קודמות, בהם אשתי שתחיה ובעלה, מארחים למעלה מ-30 זוללים בליל הסדר, השנה, בעלה של אשתי (למעלה ממחצית יובל אני נשוי לאשתי, ועדיין אין היא יודעת שאני בעלה), החליט לארח בבית מלון. פעם אחת, נבוא לסדר, רעננים ולא עייפים. יחד עם זה, לא רציתי לוותר על המסורת המרוקנית, על אף שאנחנו משפחה די מעורבת. (כל עוד אמי בחיים, אין משנים אפילו "כזית" במנהגים, בניגוד להלכה הפסוקה, "ארץ ישראל משנה כל מנהג". אם אלה שפסקו הלכה, אינם מקיימים אותה, למה אני דווקא אקיים?). אף אחד מהמוזמנים לא הבריז, כולם התיצבו בזמן (לצערי, כי אני משלם לפי ראשים. זאת ועוד, אחד מאחי החצופים, הביא את השכנה שלו ושני ילדיה, בלי הודעה מוקדמת). אשתי שתחיה, התעקשה כי נקבל אולם משלנו, ואכן קבלנו. (אין בעיה, שהכסף לא פוטר). על כל פנים, תמיד תמיד "הקיבה" עובדת האלילים המטומטמת הזאת, היא היא הקובעת את הסדר, בליל הסדר. יצאנו לדרך במהירות 20 קמ"ש, נהנים משאלת "מה נשתנה", של הנכדה הקטנה. יופי של שאלות, שאלה....מה זה משנה התשובות? העיקר השאלות. אף אחד לא ענה לה. אט אט ובלי משים, הגברנו מהירות. עוקפים בפס לבן, לא עוצרים באדום. כולם צפצפו עלי, כי אני הייתי שוטר התנועה, ולי היה זמן. (לא חכמה, אני הבאתי כריכים מהבית. בין מה נשתנה לדיינו, בלעתי מבלי ללעוס כמה וכמה חטיפי במבה לאוכלי קטניות, במצה שמורה, מעורבים בחזרת לאוכלי "לאפות") בשעטו"מ הגענו לאכילת מצה, בלי תאונות. "חייבים לאכול כזית מצה שמורה". אחרת, לא יצאנו ידי חובת אכילת מצה. כרגיל, היו מבית שמאי ומבית הלל, אלו מחמירים ואלו מקלים, כמה זה "כזית"?. בפתע, החלו שוקלים את המצה לפי "קראט", ולא לפי גראמים. משם עברנו לבורסת התכשיטים, שכחנו מכזית של המצה. לפחות, יצאנו בפסק הלכה לשנה הבאה, והיא: "כל מי שאכל, 24 קארט של מצה, יצא ידי חובתו". לא הגענו למסקנה: כמה זה כזית?..לפי איזה זן של זיתים, מדדו???. התנחמתי בזה, שחז"ל לא פסקו לנו, לאכול "כביצה" של מצה. שלוש פעמים כביצה של מצה, וכל עם ישראל, מתאשפז. סך הכל, מי שיכול לעשות את ליל הסדר, בבית מלון, כדאי ושווה. כבר, מעכשיו התחלתי לחסוך לשנה הבאה.
חג שמח. בניגוד לשנים קודמות, בהם אשתי שתחיה ובעלה, מארחים למעלה מ-30 זוללים בליל הסדר, השנה, בעלה של אשתי (למעלה ממחצית יובל אני נשוי לאשתי, ועדיין אין היא יודעת שאני בעלה), החליט לארח בבית מלון. פעם אחת, נבוא לסדר, רעננים ולא עייפים. יחד עם זה, לא רציתי לוותר על המסורת המרוקנית, על אף שאנחנו משפחה די מעורבת. (כל עוד אמי בחיים, אין משנים אפילו "כזית" במנהגים, בניגוד להלכה הפסוקה, "ארץ ישראל משנה כל מנהג". אם אלה שפסקו הלכה, אינם מקיימים אותה, למה אני דווקא אקיים?). אף אחד מהמוזמנים לא הבריז, כולם התיצבו בזמן (לצערי, כי אני משלם לפי ראשים. זאת ועוד, אחד מאחי החצופים, הביא את השכנה שלו ושני ילדיה, בלי הודעה מוקדמת). אשתי שתחיה, התעקשה כי נקבל אולם משלנו, ואכן קבלנו. (אין בעיה, שהכסף לא פוטר). על כל פנים, תמיד תמיד "הקיבה" עובדת האלילים המטומטמת הזאת, היא היא הקובעת את הסדר, בליל הסדר. יצאנו לדרך במהירות 20 קמ"ש, נהנים משאלת "מה נשתנה", של הנכדה הקטנה. יופי של שאלות, שאלה....מה זה משנה התשובות? העיקר השאלות. אף אחד לא ענה לה. אט אט ובלי משים, הגברנו מהירות. עוקפים בפס לבן, לא עוצרים באדום. כולם צפצפו עלי, כי אני הייתי שוטר התנועה, ולי היה זמן. (לא חכמה, אני הבאתי כריכים מהבית. בין מה נשתנה לדיינו, בלעתי מבלי ללעוס כמה וכמה חטיפי במבה לאוכלי קטניות, במצה שמורה, מעורבים בחזרת לאוכלי "לאפות") בשעטו"מ הגענו לאכילת מצה, בלי תאונות. "חייבים לאכול כזית מצה שמורה". אחרת, לא יצאנו ידי חובת אכילת מצה. כרגיל, היו מבית שמאי ומבית הלל, אלו מחמירים ואלו מקלים, כמה זה "כזית"?. בפתע, החלו שוקלים את המצה לפי "קראט", ולא לפי גראמים. משם עברנו לבורסת התכשיטים, שכחנו מכזית של המצה. לפחות, יצאנו בפסק הלכה לשנה הבאה, והיא: "כל מי שאכל, 24 קארט של מצה, יצא ידי חובתו". לא הגענו למסקנה: כמה זה כזית?..לפי איזה זן של זיתים, מדדו???. התנחמתי בזה, שחז"ל לא פסקו לנו, לאכול "כביצה" של מצה. שלוש פעמים כביצה של מצה, וכל עם ישראל, מתאשפז. סך הכל, מי שיכול לעשות את ליל הסדר, בבית מלון, כדאי ושווה. כבר, מעכשיו התחלתי לחסוך לשנה הבאה.