מאמר שפירסם יאיר לפיד אתמול בלונדון
מאמר שפרסמתי היום בבריטניה:
אני פרנואיד ורודפים אחרי
״זה שאתה פרנואיד לא אומר שלא רודפים אחריך,״ כתב ג׳וזף הלר ב״מלכוד 22״. זה אינו מקרי שאת האימרה הזו המציא דווקא סופר יהודי. למה? מפני שאחרינו רודפים הכי הרבה זמן.
בימים אלה, מדובר בשני סוגים של רודפים.
הסוג הראשון ברור לעין. בשבועיים האחרונים טרוריסטים רודפים אחרי אזרחים ישראלים בכל רחבי מדינתי, חמושים בסכינים, בגרזנים, בנשק חם. אנשי הג׳יהאד הורגים ורוצחים, דוקרים ושורפים. הם אפילו כבר לא מעמידים פנים שמדובר בעניין מדיני, או בשאלת ההתנחלויות. מדובר בטירוף דתי חסר מעצורים. לעדותם – ואיני רואה שום סיבה לא להאמין להם - הם רוצים להרוג יהודים בגלל שהם יהודים.
הרודפים מהסוג השני הם אנשי התקשורת המכסים את גל האלימות הזה. בסדרה ארוכה – ארוכה מכדי להיות מקרית – של דיווחים שיקריים, סילופים ועיוותים של האמת, הם יוצרים בפני הקהל את הרושם שהקורבן הוא התוקפן, שמי שמגן על עצמו הוא רוצח, שלישראל אין בעצם זכות להגן על עצמה. הנה כמה כותרות שהתפרסמו בשבועיים האחרונים בעיתונות האנגלו-סכסית משני צידי האוקיינוס, תעצרו אותי כשמותר לי לדעתכם להיות פרנואיד:
כותרת ב-בי.בי.סי:
Palestinian shot dead after Jerusalem attack kills two
העובדות: הפלסטיני שנורה לא עבר שם במקרה, הוא היה מחבל שדקר שני עוברי האורח היהודים.
כותרת ב-סי.אן.אן:
Joseph's Tomb Catches Fire
העובדות: הקבר – אחד המקומות המקודשים ביותר ליהדות, הנמצא בשטחה של הרשות הפלשתינית - לא ״עלה באש״ הוא הוצת בכוונה.
כותרת ב-אינדיפנדנט:
Israel kills Palestinian mother in revenge attack
העובדות: מותה של האם, עליו הביעה ישראל צער עמוק, נגרם בזמן תקיפה של יעדי טרור ברצועת עזה לא כ״נקמה״ אלא בנסיון להפסיק ירי טילים מתמשך על ישובים אזרחיים בישראל.
עוד כותרת מהאינדיפנדט:
Boy, 16, becomes 7th killed in attacks
מי שקורא את הכותרת הזו מבלי להכיר את העובדות (וכמה מאתנו מכירים אותן לעומק?) עלול להחמיץ את העובדה שהצעיר הפלשתיני בו מדובר אחז סכין בידו בזמן שנהרג וניסה להרוג אזרחים, כמוהו ככל שבעת ההרוגים האחרים עליהם מדובר. כולם נהרגו בזמן שעסקו בנסיון לרצוח יהודים.
כותרת מה-ל.א.טיימס:
4 Palestinian teens killed in Israeli violence
גם הפעם, משום מה אין תזכורת לכך שארבעת הפלשתינים הללו היו במסע של רצח ברחובות בזמן שנהרגו.
כותרת ב-אן.בי.סי.ניוז:
Man shot after rushing past police
האיש לא ״עבר את המשטרה״ הוא ניסה לדקור שוטר בצווארו ב״שער האריות״ בעיר העתיקה בירושלים.
האם מותר לי כבר להיות פרנואיד? כי אם לא, יש לי עוד עשרות דוגמאות כאלה.
נציגי התקשורת העולמית נוהגים להסביר לישראלים, באדיבות מרגיזה, שזה מסוג הדברים שקורים כשמכסים סכסוכים בינלאומיים. זה נחמד מאוד, אבל במקרה שלי זה לא יעבוד. לפני שהפכתי לפוליטיקאי הייתי איש תקשורת במשך 31 שנים. כיסיתי מלחמות, סכסוכים בינלאומיים, אינספור עימותים. אני אומר לכם במלוא האחריות של מי שבילה חיים שלמים משני צידי המתרס התקשורתי, שמדובר בכמות בלתי נתפסת של דיווחים שיקריים, כותרות מטעות, עיוותים עובדתיים והטיה מוחלטת של המציאות.
מה שהכי מכעיס ומחשיד, הוא שזה לא קורה בשום מקום אחר בעולם שבו מדינות דמוקרטיות נלחמות בפונדמנטליזם איסלמי. יש שינסו להסביר את זה כחוסר מקצועיות או אולי עצלנות, אבל כשזה תמיד אותו צד שנמצא אשם – ברור שמשהו פה לגמרי לא בסדר. כשלא מדובר בישראל, העולם דווקא מבין שרוצחים אינם יכולים להשתולל באופן חופשי ברחובות עם סכינים ואקדחים.
אז למה דווקא את היהודים מנסים לצייר באור שלילי כל כך?
אל תשאלו אותי, אני פרנואיד.