כיבוש חיפה ובריחת הערבים ב-1948

s k y b l u e

New member
כיבוש חיפה ובריחת הערבים ב-1948

" בריחת הערבים נכבדי חיפה הערבית פנו לגנרל סטוקוול וביקשו לדעת את תנאי הכניעה של ה'הגנה'. הדבר בא כהפתעה לפיקוד היהודי. מעיד על כך משה זליצקי (כרמל): 'רעיון השתלטותנו המוחלטת על חיפה נראה עוד פנטאסטי כל כך, שלא נספג עדיין בהכרתנו... מבחינה אובייקטיבית לא ראינו את התמוטטות כוחות הערבים בלחץ מכותינו מהירה כל-כך...'13 התנאים נמסרו לסטוקוול: א. כוחות הערבים נכנעים ל'הגנה' ומוסרים לידה כל נשק, תחמושת, חומץ נפץ וכל כלי מלחמה, וכן מכוניות משוריינות. ב. כל הלוחמים הזרים הנמצאים בעיר, לרבות מפקדים גרמנים, אנגלים, יוגוסלאבים וכיוצא בהם, יימסרו לידי ה'הגנה' וילכו בשבי. ג. השלטון בעיר יהיה מסור כולו בידי ה'הגנה', וכל התושבים יצייתו לפקודותיה וייהנו מהגנתה. ד. כל התושבים בעיר, ערבים ויהודים, יהיו שווים לחובות ולזכויות. ה. יוכרז מיד עוצר בכל השכונות הערביות. כל אדם יישאר בביתו. כל מי שבידו נשק, חייב להביאו למקומות הריכוז שייקבעו. ו. כל הזרים יתרכזו במגרשים שייקבעו. ז. כל מי שיגלה התנגדות מזוינת או שיימצא אצלו נשק אחר השעה הנקובה, עלול להיירות. בפגישה בין נציגי הערבים והיהודים בנוכחות סטוקוול, ביקשו הערבים שעה וחצי להתייעצות. הם התקשרו עם הוועד הערבי העליון בביירות וביקשו הוראות. פקודת המופתי הירושלמי היתה, כי עליהם לעזוב את העיר ולא לקבל תנאי כניעה מידי היהודים, היות שפלישת צבאות ערב קרובה והארץ כולה תיפול ממילא בידיהם.14 בשובם הודיעו הנציגים הערבים כי הם מעדיפים לעזוב כולם עד אחד על נשיהם וטפם. הם סירבו להיענות להפצרותיהם של שבתי לוי, ראש העיר היהודי, ושל סטוקוול, שיעץ להם לקבל את תנאי הכניעה ההוגנים. לחץ המנהיגות הפלסטינית המיליטאנטית הוא שהכריע. מפקד ה'הגנה' התיר את צאתם של הערבים מן העיר, כאשר יחידות מעורבות של חיילים בריטים ואנשי 'כרמלי' מפקחים על הוראה זו. הנשק המוחרם נרשם ונמסר לרשות הבריטים, על-מנת שימסרוהו ל'הגנה' ב-15 במאי 1948. תוך לילה עזבו מרבית הערבים את העיר, פרט ל-3,000 שבחרו להישאר ורוכזו בוואדי ניסנאס ובוואדי צאליב." http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=12943
 

s k y b l u e

New member
תאור מאוזן להיווצרות בעיית הפליטים

הערבים: http://www.therightroadtopeace.com/infocenter/doc/SarielB-Arab1948.doc בניגוד לשקרנים המועדים מהשמאל הקיצוני דוגמת מיודענו שורץ, התופרים להם את ההיסטוריה לצרכיהם הפוליטיים, מנסה המחבר להציג גישה נאמנה לעובדות כפי שהן. הוא גם מתייחס לסילופים המגמתיים במחקרו של בני מוריס שקיבלו 'תאוצה' ו'חיים משל עצמם' ומצוטטים בפרסומים שונים כ'עובדות'.
 

s k y b l u e

New member
התייחסתי לסילופיו, לא לדעותיו

זה שמישהו 'ציוני' לא עושה אותו להגון.
 

s k y b l u e

New member
המאמר מוכר לי

אני חוזר: התייחסתי לסילופיו, בעיקר לזיוף הטקסט של בן גוריון מ-1938 מתוך כוונה להראות שב"ג תכנן כבר אז את גירוש הערבים, בעוד שבפועל ב"ג אמר את ההיפך ומוריס זייף וסילף את דבריו.
 

משקיף25

New member
ותראה מה קרה למי שהסכים לממשל צבאי

ולחיים בתנאי עוצר: לפני 50 שנה, ב-29 באוקטובר 1956, ערב בו פתחו צרפת, בריטניה וישראל במלחמה קולוניאליסטית מול מצרים ("מבצע סיני"), התרחש טבח בכפר קאסם. באותן שנים, האוכלוסייה הערבית בארץ הייתה כפופה לממשל צבאי, שבין הגבלותיו נכללו הגבלות תנועה - חובת ההצטיידות ברישיון תנועה כדי לצאת מאזורים מוגדרים וכן עוצר שהחל בדרך כלל בשעה 21:00 והסתיים עם עליית השחר למחרת. לרגל תוכניות המלחמה נגד מצרים, הוחלט בפיקוד הצבע להטיל עוצר על כפרי המשולש באותו יום ה-29 באוקטובר החל מהשעה 17:00 ועד למחרת ב-6:00 בבוקר. בצהרי אותו היום, אלוף משנה יששכר שדמי, מח"ט באזור, זימן אליו את רב סרן שמואל מלינקי, מפקד גדוד של מג"ב, והורה לו להקפיד על ביצוע מלא של העוצר לא באמצעות מעצרים, אלא באמצעות פתיחה באש. מאוחר יותר אמר מלינקי במשפטו כי הוראת המח"ט הייתה: לירות בכל מי שייצא מביתו בשעות העוצר, וכתשובה לשאלה, לגבי גורלם של החוזרים לכפר מבלי לדעת שיש עוצר, ענה לו שדמי "אללה ירחמו" (אלוהים ירחם עליו). מיד אחרי הפגישה עם שדמי, כינס מלינקי את קציני הגדוד שבפיקודו, דיווח להם על פתיחת המלחמה נגד מצרים ועל משימות הגדוד, הכוללות הטלת עוצר מלא בכפרים הערביים הבאים: כפר קאסם, כפר ברא, ג'לג'וליה, טירה, טייבה, קלנסואה, ביר אל סיקה ואיבטן. על קציניו הטיל להודיע בשעה 16:30 למוכתארים של הכפרים, כי העוצר ייכנס לתוקפו בשעה 17:00, והוסיף כי כל מי שימצא מחוץ לביתו בשעות העוצר - יש לירות בו במטרה להרוג, וכי כלל זה חל גם על נשים וילדים וגם על תושבים שישובו מעבודתם לביתם, מבלי להבדיל בין גברים, נשים, ילדים וחוזרים מחוץ לכפר. לאחר התדריך, התמקמו חוליות של מג"ב בכניסות השונות לכפר קאסם, סגן דהן הודיע למוכתר הכפר על הטלת העוצר בשעה 16:30. החל מהשעה 17:00 פעלו פקודיו של סגן דהן לפי ההוראות שקיבלו... במהלך השעה הראשונה של העוצר, הם ירו למוות מטווח קצר באש אוטומטית וביריות בודדות ב-49 אזרחים, לרבות נשים וילדים, ששבו לבתיהם מבלי שידעו על הטלת העוצר. כאמור בין קורבנות הרצח נמנו 49 הרוגים ו-13 פצועים, בין ההרוגים 12 נשים ובנות, 10 נערים בני 17-14 ו-7 ילדים בני 13-8, בין קורבנות הרצח היו אבות ואימהות יחד עם בניהם ובנותיהם. כאשר הגיעה הידיעה על הטבח אל הפיקוד הצבאי והממשלה, הם הורו לצנזורה למנוע פרסום של פרט כלשהו לגבי מה שהתרחש בכפר קאסם ועל הכפר עצמו הוטל סגר מלא, איש לא הורשה לצאת או להיכנס אליו, לרבות חברי כנסת. כאשר ח"כים של הסיעה הקומוניסטית העלו בכנסת את הנושא על ידי קריאות ביניים - אלה נמחקו מהפרוטוקול של הכנסת. רק כשבועיים אחר כך, ב-11 בנובמבר 1956, על רקע שמועות לגבי הטבח, פרסמה לשכת ראש הממשלה של בן גוריון הודעה שקרית, לפיה בשל "התגברות פעולת הפדאיון, נפגעו על ידי משמר הגבול כמה כפריים" ובאותה הזדמנות הודיע על הקמתה של ועדה לבירור אחריותם של אנשי משמר הגבול, ואם יש להעמידם לדין. בהמשך קבעה הועדה כי יש להעמיד לדין את המג"ד מלינקי, ואת החיילים שהיו מעורבים בירי. בפסק הדין שניתן ב-12 באוקטובר 1958, נקבע בין היתר כי שוטרי מג"ב ירו באזרחים הערבים בדם קר ובכוונה תחילה. בהמשך פסק הדין נכתב כי העובדה היסודית ברורה: "הקורבנות כולם היו חסרי ישע לחלוטין, שהריגתם בכל מצב שהוא מהווה רצח בדם קר, ללא צורך ביטחוני וללא הצדקה חוקית כלשהי". את המח"ט שדמי, שלא היה בין הנאשמים במשפט, מצא בית הדין כזה שיזם את ההוראה הבלתי חוקית בדבר פתיחה באש לעבר אזרחים וכמי שפקודתו הייתה בלתי חוקית בעליל, ולכן אסור היה על אנשי מג"ב למלא אותה. בלחץ דעת הקהל, הועמד המח"ט שדמי לדין בפני בית דין צבאי מיוחד, אשר הרשיע אותו ב"חריגה מסמכות עד כדי סיכון חיים ובהטלת עוצר בלי סמכות חוקית". על מעשיו אלה, הטיל עליו בית הדין "עונש" של נזיפה וקנס בסך 10 פרוטות. אחריות הדרג המדיני לטבח מעולם לא נחקרה. על כל שאר המורשעים במשפט כפר קאסם הוטלו עונשי מאסר בפועל, אולם כולם זכו בהמשך בהקלה בעונשם בדיון בבית הדין הצבאי לערעורים, בהפחתת עונשם בידי הרמטכ"ל, וכן בהפחתה נוספת בעונש בידי נשיא המדינה. לאחר ניכוי שליש בשל התנהגות טובה, שוחרר אחרון המורשעים בטבח בכפר קאסם מהכלא בתחילת 1960 - שנה וחצי בלבד לאחר סיום המשפט.
 

s k y b l u e

New member
אתה מניפולטור. כפר קאסם הוא חריג

זה היה פשע מקומי שלו אחראים המפקדים והחיילים במקום. הם לא יכלו להאשים אפילו את מי שנתן את פקודת העוצר, כי בשום מקום אחר לא ירו במפירי העוצר כמו בכפר קאסם. כלומר, אף אחד חוץ מהם לא הבין את הפקודות כמתן הרשאה לירות באנשים חפים מפשע. יחד עם זה אני בדעה שהרוצחים היו צריכים להיענש בכל חומר הדין ולא לזכות בשום חנינה או הפחתת עונש. חוץ מזה: הערבים אף פעם לא 'הסכימו' לממשל הצבאי, אלא הוא נכפה עליהם אחרי תבוסתם במלחמה. בשנים הראשונות למדינה היתה לממשל הצבאי הצדקה כי היתה מדובר באוכלוסייה עויינת אחרי מלחמה אכזרית שהיא ניהלה נגדנו. אבל הממשל הצבאי הפך ממכשיר בטחוני למכשיר פוליטי פסול, ומרגע שהוחלט להעניק לערבים אזרחות צריך היה לבטלו. בין הלוחמים העקיבים לביטול הממשל הצבאי היה מנחם בגין. הינה נאומו בכנסת נגד הממשל הצבאי: http://www.daat.ac.il/daat/ezrachut/begin/neum11-2.htm
 
משקיף 25

לשם מה להתווכח עם מכחישי שואה מקצועיים. מי שמכחיש שארגוני הטרור הציונים גרשו את הפלסטינים דומה למכחיש שואה פרו נאצי המכיחש שהייתה שואה היודית, או ארמנית, או אינדיאנית. הם כולם בואתו שק.
 

איבן Najy

New member
שורץ מתייחס בשויון נפש לפוגרומים של

שורץ מתייחס בשויון נפש לפוגרומים של ערבים ביהודים
 

s k y b l u e

New member
שורץ גם תומך בברית של המופתי עם

גרמניה הנאצית נגד האימפריאליזם הבריטי.
 
המלוכני הפונדמנטוליסט BLUESKY

יכול אולי לשכנע את עצמו שהצאר אסר לפרסום את הפרוטוקולים של זקני ציון, וכי הרצל מעולם לא נפגש עם פלבה שארגן את הפוגרום בקישנייב, או כי הפלסטינים הם אלו שגרשו את הציונים מהארץ, או כי כדור הארץ שטוח. וככל שהטיפשות והבורות אותה הוא מפגין יותר גדולה, וכך הסילוף יותר צועק, כך הוא יותר מרוצה מעצמו. אין טעם לענות לו, משום שהוא מבזה את האתר הזה, וחבל שהעורכים לא שמים קץ להשתוללות בריוני הימין.
 

s k y b l u e

New member
זה מה שכולם קראו במאמרך המלומד:

"התעמולה הציונית, אשר מנסה לצייר את ההתנגדות של ההמונים באזורנו לשליטה האימפריאליסטית, ובמיוחד תחת הנהגות דתיות, כאסלמו-פשיזם, סילפה וממשיכה לסלף, את דמותו של המופתי, כאילו והיה נאצי, משום שנמלט לגרמניה הנאצית, לאחר כישלון המרד הערבי של 1936-9, שם פעל כבן ברית של גרמניה הנאצית, ופעל כנגד הגירת יהודים לארץ. אולם בתקופה בה פעל היו שלוש מעצמות: האימפריאליזם הבריטי ומאחור יותר "בנות הברית", גרמניה האימפריאליסטית תחת משטר נאצי, וברית המועצות בשליטה סטליניסטית. למופתי כנציג הבורגנות הפלסטינית, היו רק שתי ברירות, האחת להישען על שיתוף פעולה עם האימפריאליזם הבריטי, ותקופה מסוימת אכן כך עשה, השנייה הייתה לחפש ברית עם המתחרה של בריטניה, האימפריאליזם הגרמני, שגם הוא ביקש להשתלט על האזור."
 
נו אתה מוגבל בשכלך?

איפה יש כאן תמיכה במופתי? ובנוסף מי שמוציא צטטה אחת ומבודדה מהקשרה ומסתיר את המשך המאמר, אינו רק ציני, אלא דמגוג ברמה הירודה ביותר, שאינו בר שיח לאדם המכבד את ערכם של רעיונות. שיטת הוויכוח שלך היא בדיוק אותה שיטה בה השתמשו הנאצים והסטלניסטים. מסיבה זו אין לי שום עניין להתווכח עמך ולרדת לרמת הפיגור הפוליטי שלך הנובע מעמדות הקרובות מאוד לניאו נאצים באירופה.כל מי שיודע היסטוריה גם יודע עד כמה הפונדמנטליסטים המלוכנים מסוגך היו קרובים מאוד לנאצים. אז תמשיך להוכיח מי אתה ומהי רמת מחשבתך וטיעוניך.
 
למעלה