כיוון ש"אין הנחתום מעיד על עיסתו"..
לא ארגיש בנוח לצטט את המחמאות שקיבלתי כאן בטמפה ואשתדל לתת רק תאור של העובדות. ראשית, מסתבר שלא חייבים לחבר ריקודים כדי להיות מוזמן להדריך בחו"ל ואפשר ללמד ריקודים של אחרים ולהצליח (את זאת כבר הוכיחו רבים לפני). אבל כדי להצליח חייבים שיהיו רוקדים המשתתפים בהשתלמות. כשסיפרתי בהורה כיף שאני יורד למדינת פלורידה כדי ללמד בהשתלמות, נשאלתי מה שם ההשתלמות ותשובתי - שזהו מקום חדש, לא מוכר עדיין המאורגן ע"י מדריכה לא מוכרת, אבל נרשמו כבר יותר מ-80 משתתפים - יותר מגבה אחת הורמה בתמיהה. והנה מסתבר שה"לא מוכרת" הזו (שמה אילקה אקוסטה) יחד עם חברה קרובה טניה (דוברת עברית) הינן "בולדוזריות" רציניות ביותר שהצליחו לאסוף מכל הסביבה הקרובה והרחוקה, 120 משתתפים להשתלמות בלתי מוכרת זו. על היום הראשון דיווחתי אתמול. ביום השני הוקדשו שעות הבוקר לריקודי ילדים בהם המבוגרים נהנו לא פחות. אחה"צ והערב היו המשך של היום הקודם שהוגדר כרמת ביניים. בקבוצה זו למדנו בשני הימים ריקודים אלה. מעגל: זוהי ארצי, אנשי הגשם, שירי לי כנרת, הורה אגדתי, ושוב אתכם, איך את מסובבת, תקוותנו, אודה אודה ושדמתי. זוגות: לנר ולבשמים, בשקט כמעט בסוד, אהבה פשוטה, אוהבת סמבה, סתיו לבן, בה לה וערב של שושנים. בסיום ההשתלמות ביקשתי מהמשתתפים לסמן על נייר את שני הריקודים המוצלחים ביותר עבורם (אחד במעגל ואחד בזוגות). הריקודים שקיבלו את מירב הקולות - במעגל: אודה אודה (השני - אנשי הגשם, שניהם של ישראל שיקר). בזוגות: בה לה (ריקוד החלפת זוגות חמוד מאד של מאיר שם טוב) והשני ערב של שושנים. בסוף ההשתלמות עשינו מעגל גדול וצפוף ושרנו את התקווה עם דגל ישראל במרכז (מזל שיש לי במחשב הקלטה של התקווה שעזרה לנו בשירה). הרוקדים, כמובן, לא כולם יהודים. כל ההשתלמות צולמה בוידאו לצורך הפקת 3 קלטות. למשתתפים הוצא להזמין את הקלטות (25$ לקלטת, 60$ לכל הסט) כשהכסף כולו יתרם למגן דוד אדום בישראל. בכל ארה"ב יש היום מבצע התרמה כזה וגם בהורה כיף היתה קופה לתרומות והודיעו וביקשו מהמשתתפים לתרום, אך לא מעבר לזה. אני קניתי, כמובן, את 3 הקלטות (דוגמה אישית) ולשאלתי בסוף ההשתלמות, נמסר לי שנאספו יותר מ-1000$ ולאחר התשלום עבור שכפול הקלטות (הצלמת עבדה בהתנדבות), יישארו יותר מ-600$ לתרומה. בהחלט יפה. בהמשך ביקורי בארה"ב נשאר לי עוד לבלות בהרקדה הגדולה בניו יורק (Y) ובסוף השבוע במחנה "שורשים" שמארגן חיים קאופמן מדי שנה. גם על אלה אדווח בהמשך. ערב טוב לכולכם (כאן עדיין בוקר).
לא ארגיש בנוח לצטט את המחמאות שקיבלתי כאן בטמפה ואשתדל לתת רק תאור של העובדות. ראשית, מסתבר שלא חייבים לחבר ריקודים כדי להיות מוזמן להדריך בחו"ל ואפשר ללמד ריקודים של אחרים ולהצליח (את זאת כבר הוכיחו רבים לפני). אבל כדי להצליח חייבים שיהיו רוקדים המשתתפים בהשתלמות. כשסיפרתי בהורה כיף שאני יורד למדינת פלורידה כדי ללמד בהשתלמות, נשאלתי מה שם ההשתלמות ותשובתי - שזהו מקום חדש, לא מוכר עדיין המאורגן ע"י מדריכה לא מוכרת, אבל נרשמו כבר יותר מ-80 משתתפים - יותר מגבה אחת הורמה בתמיהה. והנה מסתבר שה"לא מוכרת" הזו (שמה אילקה אקוסטה) יחד עם חברה קרובה טניה (דוברת עברית) הינן "בולדוזריות" רציניות ביותר שהצליחו לאסוף מכל הסביבה הקרובה והרחוקה, 120 משתתפים להשתלמות בלתי מוכרת זו. על היום הראשון דיווחתי אתמול. ביום השני הוקדשו שעות הבוקר לריקודי ילדים בהם המבוגרים נהנו לא פחות. אחה"צ והערב היו המשך של היום הקודם שהוגדר כרמת ביניים. בקבוצה זו למדנו בשני הימים ריקודים אלה. מעגל: זוהי ארצי, אנשי הגשם, שירי לי כנרת, הורה אגדתי, ושוב אתכם, איך את מסובבת, תקוותנו, אודה אודה ושדמתי. זוגות: לנר ולבשמים, בשקט כמעט בסוד, אהבה פשוטה, אוהבת סמבה, סתיו לבן, בה לה וערב של שושנים. בסיום ההשתלמות ביקשתי מהמשתתפים לסמן על נייר את שני הריקודים המוצלחים ביותר עבורם (אחד במעגל ואחד בזוגות). הריקודים שקיבלו את מירב הקולות - במעגל: אודה אודה (השני - אנשי הגשם, שניהם של ישראל שיקר). בזוגות: בה לה (ריקוד החלפת זוגות חמוד מאד של מאיר שם טוב) והשני ערב של שושנים. בסוף ההשתלמות עשינו מעגל גדול וצפוף ושרנו את התקווה עם דגל ישראל במרכז (מזל שיש לי במחשב הקלטה של התקווה שעזרה לנו בשירה). הרוקדים, כמובן, לא כולם יהודים. כל ההשתלמות צולמה בוידאו לצורך הפקת 3 קלטות. למשתתפים הוצא להזמין את הקלטות (25$ לקלטת, 60$ לכל הסט) כשהכסף כולו יתרם למגן דוד אדום בישראל. בכל ארה"ב יש היום מבצע התרמה כזה וגם בהורה כיף היתה קופה לתרומות והודיעו וביקשו מהמשתתפים לתרום, אך לא מעבר לזה. אני קניתי, כמובן, את 3 הקלטות (דוגמה אישית) ולשאלתי בסוף ההשתלמות, נמסר לי שנאספו יותר מ-1000$ ולאחר התשלום עבור שכפול הקלטות (הצלמת עבדה בהתנדבות), יישארו יותר מ-600$ לתרומה. בהחלט יפה. בהמשך ביקורי בארה"ב נשאר לי עוד לבלות בהרקדה הגדולה בניו יורק (Y) ובסוף השבוע במחנה "שורשים" שמארגן חיים קאופמן מדי שנה. גם על אלה אדווח בהמשך. ערב טוב לכולכם (כאן עדיין בוקר).