שכחתי
חתן - איידעם. כלה - שנור. ולסיום - סיפור בדבר מקורות הכינויים "שווער" (חותן) ו"איידעם" (חתן): מעשה בחותן שהתחייב (או לא) סכום כסף גדול כנדוניה לחתנו, ולאחר הנישואין בשעה טובה ומוצלחת התכחש להבטחתו. תבע אותו החתן לדין-תורה. טען החתן בפני הדיינים את טענותיו, והחותן מכחיש: לא היו דברים מעולם. קורא אליו החתן: "שווער!" (הישבע!). עונה לעומתו חותנו: "עדים!" (כלומר, למה לי להישבע? הבא אתה עדים!). ומאז נקרא החותן בשם "שווער" והחתן בשם "איידעם" (עדים).
